ידיעות המזרח התיכון

גל אונגר, רועי פרידס, נדב גואלי ויואב קסטל

המזרח התיכון-יישאר מחוץ למשחק הגלובלי? - (כתב: נדב גואלי\ ידיעות המזרח התיכון)

בעולם המודרני קשה למדינות המזרח התיכון להיכנס לכלכלה הגלובלית, מדוע? מהם הקשיים של המדינות להיכנס לכלכלה, ומה מאפשר להיכנס אליה?


מהי בכלל כלכלה גלובלית?

הכלכלה הגלובלית זהו תהליך בו מדינות מייצאות סחר למדינות בעולם ומייבאות סחורה ממדינות בעולם. התהליך התפתח מאוד משנות השמונים של המאה ה-20 ומאז הסחר גדל ב-260% עד היום. תהליך זה יצר תופעה שנקראת "הכפר הגלובלי". הסחר בין מדינות העולם כלל גם סחר בבגדים, טכנולוגיה ורעיונות דבר שיצר תרבות משותפת לכלל העולם. תרבות משותפת זו התבטאה בבגדים דומים, תכני טלוויזיה דומים, אוכל דומה, טכנולוגיה דומה ועוד.

מה מאפשר להיכנס אליה?

הדבר שמאפשר להיכנס לכלכלה הגלובלית הוא שיתוף של מס' גורמים: אנשים: הגירה של תושבים ממקום למקום ותיירות. כסף: מעבר של כסף בין חברות למשל חברה במדינה אחת קונה חברה במדינה שנייה, השקעות הייטק וכו'. מסחר: יבוא וייצוא של מזון, חומרי גלם, כלי רכב ועוד. ידע: מחקרים, חדשות, תרבות ועוד.

מה מונע מהמזרח התיכון להיכנס אליה? ישנם מס' גורמים שמונעים מהמזרח התיכון להיכנס לכלכלה הגלובלית:

כלכלות שמבוססות על בסיס חקלאי, רמת חינוך נמוכה, אין נגישות לכלי תקשורת מודרניים מפני שיש מחסור בתשתיות טכנולוגיות, אין לאזרח כסף או סיבות פוליטיות, הבסיס הטכנולוגי מוגבל, כתוצאה מכך היכולת להשתלב בכלכלה המודרנית, המתבססת על רמה טכנולוגית גבוהה, מוגבל, במזה"ת עדיין יש משטר דיקטטורי וכתוצאה מכך חברות לא מקומיות מתקשות להשתלב בכלכלה, ויש צורך בקשרים מיוחדים או בתשלומי שוחד- דבר שהחברות נמנעות ממנו.

האוכל הטעים בעולם! - (כתב: גל אונגר\ ידיעות המזרח התיכון)

מה יש באוכל המזרח תיכוני שמושך אליו אנשים מכל העולם- או לא מושך.



המטבח המזרח-תיכוני הוא המטבח של מדינות במזרח התיכון. מדינות המזרח התיכון השפיעו זו על זו במהלך השנים, גם בבישול. מרכיבים דומיננטיים במטבח המזרח-תיכוני: פיתות, דבש, זרעי שומשום וחומוס. תבלינים דומיננטיים במטבח המזרח-תיכוני: כוסברה, זעפרן, סומק, נענע ופטרוזיליה. הבשר הפופולרי במטבח זה הוא בעיקר בשר עופות וכבשים ויש גם בקר. נדיר למצוא מאכלים הכוללים בשר חזיר משום שגם ביהדות וגם באסלאם אסור לאכול חזיר, והמזרח התיכון מורכב רק מיהודים ומוסלמים.

אחד המרכיבים הדומיננטיים במזרח התיכון הוא גד השדה, או בשמו הערבי כוסברה. כוסברה היא צמח תבלין. הכוסברה היא צמח חד-שנתי שמתאים את עצמו בצורה לגידול באקלים בעל עונה יבשה (קיץ). הזרעים יכולים לשרוד בתנאי סביבה קשים ביותר ולהתעורר לחיים רק עם הגעת התנאים המתאימים לנביטה. הכוסברה היא בעלת עלים מנוצים ודומה לפטרוזיליה. היא תשגשג בקרקע קלה, עשירה ומנוקזת היטב. מומלץ לגדל את הכוסברה לצד גדר או קיר כדי לספק לה הגנה מפני רוחות ויש לשתול אותה תחת שמש ישירה, אבל זאת רק הכוסברה, לכל צמח תבלין יש תנאי גידול שונים. מקור הצמח בדרום אירופה ובמזרח התיכון כולל ישראל. כיום, צמח זה נפוץ כגידול תרבות בעולם כולו. בצמח הכוסברה משתמשים להכנת מאכלים שונים למשל סלט ערבי או טחינה ולפעמים גם בפלאפל. השימוש העיקרי נעשה בעליו של הצמח, אך ישנו שימוש גם בזרעיו ובגבעולו. כשמשקים את הכוסברה צריך שיהיו חורי ניקוז כדי שהמים יצאו ואין להשקות אותה יותר מדי כי עודף מים עלול להזיק לה. העונה הטובה ביותר לגידול כוסברה היא בסתיו. על הכוסברה יש מחלוקת בשל טעמו וריחו, אז או שאתה אוהב כוסברה או שאתה שונא אותה.

בארץ ישראל יש מה שנקרא "מטבח ישראלי" שכולל גם את המטבח המזרח תיכוני המתאפיין בחומוס, שווארמה ופלאפל, אך טמון בו גם את המטבח המערבי ואפשר למצוא בישראל אוכל איטלקי, סיני, יפני, הודי, אמריקאי בנוסף לאוכל הערבי. בישראל, כיאה למדינה השוכנת לחוף הים התיכון יש דגים ופירות ים במסעדות בארץ ישראל.

המלחמה בתימן- המלחמה על עתיד המזרח התיכון - (כתב: יואב קסטל\ ידיעות המזרח התיכון)

המלחמה שעלולה לקבוע האם המוסלמים ימשיכו להילחם אחד בשני




מטרתה המרכזית של ערב הסעודית במערכה הנוכחית היא להחזיר את החות'ים לשולחן המשא והמתן על עתיד תימן באמצעות מנוף הלחץ הצבאי. מטרה משנית של ערב הסעודית, היא למנוע שימוש באמל"ח מתקדם – מטוסי קרב וטילי קרקע-קרקע – על ידי החות'ים נגדה, וכן למנוע את נפילת עיר הנמל האסטרטגית, עדן, לידיהם, שכן בכך ישלימו למעשה את נפילתה של תימן כולה. מנגד איראן מממנת את החות'ים על מנת להשתלט על המזרח התיכון. זוהי גם מלחמה בין הסונה שמיוצגת על ידי ערב הסעודית לבין השיעה שמיוצגת על ידי איראן. הסונה מהווה כרוב מוחץ מהמוסלמים ואם הם ינצחו וישמידו את השיעה אז תסתיים המלחמה ביניהם.

ערב הסעודית מהמרת, האם תצליח בכך?

בצאתה למערכה לקחה על עצמה ערב הסעודית מידה של הימור, שכן היא אינה יכולה כעת להרשות לעצמה לצאת כשידה על התחתונה במאבק על סף דלתה. פעילותה הצבאית עלולה להזמין תגובה איראנית כואבת – על-ידי החות'ים עצמם או על-ידי אחרים. במהלך הקולקטיבי בהובלת ערב הסעודית גלום פן חיובי ניכר לישראל. המהלך ממקד את תשומת הלב במעורבות האיראנית במדינות אחרות במזרח התיכון ובהשפעתה הגוברת במרחב, והוא מלמד כי האיום הנובע מאיראן אינו קשור רק במאמציה להשיג נשק גרעיני, אלא גם בחתירתה הבוטה להפוך למעצמה האזורית המובילה באזור. אין זה מן הנמנע, שהמהלך יסייע ליצירת אינטרסים משותפים בין ישראל למדינות חברות בקואליציה הסעודית.

סופות חול בחורף? - (כתב: רועי פרידס\ ידיעות המזרח התיכון)

האם סופות אבק אופייניות לחורף? מהבין תכנון עירוני לזיהום אוויר? ומה החשיבות של תכנון תואם אקלים?



סופות אבק הן דבר שיגרתי באזורנו והתרגולת מוכרת לנו. אנחנו מקשרים את סופות האבק במיוחד של האביב, כשעם בוא האביב מגיע גם האבק. אבל סופת האבק הקיצונית של השבוע שעבר, מוכיחה ומזכירה לנו כי זו אינה תופעה אביבית בלבד. מידי חורף מתרחשות סופות אבק קיצוניות. אובך כבד שמכסה את כל אזורי הארץ וגורם לזיהום אוויר קיצוני

למרות כל ההזהרות וההנחיות כגון לסגור חלונות, להישאר בבית, לא לצאת החוצה או מטרים ההכנות למזג האוויר הקיצוני מתגלות לרוב כלא ממש מועילות וקשה לחמוק מקשיי הנשימה והלכלוך שנלווים לסופות האבק

מה המקור של זיהום אוויר כזה?

המקורות לזיהום אוויר בכללו יכולים להיות טבעיים או מעשה ידי אדם במקרה של סופות אבק, המקורות טבעיים, והם יכולים להיות רחוקים, כמו לדוגמא מדבר הסהרה, מדבריות ערב הסעודית והמזרח התיכון ואף מקורות מקומיים כמו אבק שמקורו בנגב או בדיונות החול סמוך לים. לא כל האבק מקורו רחוק.

מה המקום של תכנון עירוני בהתמודדות עם זיהום האוויר הזה?

מבחינת תכנון לא נערכת לסופות אבק שהשכיחות שלהם נמוכה יחסית, עם זאת, באזורי גבול המדבר, אזורים הנתונים לשכיחות גבוהה של אירועי אבק, יש להתייחס לנושא גם בהיבט התכנוני. לדוגמא, מושבים באיזור סיני שבסיני, באירועים קיצוניים שיתרחשו באיזור יישובים כוסו בחול עד גובה החלונות ובהמשך הוצף ונגרמו נזקים כבדים שדרשו שיקום

צריך לשאוף שיהיו מינימום של שטחים פתוחים שיהוו מקור לאבק. אם יש שטחים פתוחים צריך לדאוג שיהיה בהם ירק או כיסוי למנוע מקורות אבק… תכנון תואם אקלים הוא הפתרון!