סופו של מר קראב
מגישים: סנדרה איידלמן, אדי ביבליי ואלכס קרקוז
ליפומראז
מה הן המילים המבלבלות שציינו לפני כן?
נתחיל מהטלומראז. הטלומראז הוא אנזים האחראי על תיקון הטלומר בDNA שבכרומוזום. הטלומר הוא חלק ה"קובע" את אורך חיי התא ומתקצר ככל שהתא מזדקן (כמה שיותר פעמים הוא התחלק ככה הוא יותר זקן). הוא מין "שעון חיים" לפי אורכו אפשר לדעת עד כמה הזדקן התא, וה-DNA אשר נמצא בכרומוזום של התא. התא מקבל מעין איתות מהטלומר כי הוא "זקן" מדי, ובעקבות כך התא מפסיק להתחלק ומת לאחר זמן מסוים. הטלומראז אחראי לתקן ולהשלים את הטלומר .ובקיצור, כאשר תא מתחלק איתו מתחלק הכרומוזום, על מנת שהכרומוזום לא יפגע, הטולמר "מקריב" את עצמו ומתחלק במקומו והטלומראז משלים ומתקן אותו כדי להמשיך את המחזור. בתא רגיל הטלומראז מיוצר עד שלב מסוים ובכמות מסוימת. כמות הטלומראז שקיימת נקבעת על פי גורמים כמו גנים, מצב בריאותי וכו'. בתא סרטני הטלומראז מופרש ללא סוף ובכך טלומר תא סרטני לא מזדקן לעולם ומאפשר חיי נצח לתא (התא ממשיך להתחלק ללא הפסקה).
ומהו ליפוזום?
ליפזום הוא מעין בועית מקרוסקופית העשויה שכבה שומנית כפולה היוצרת צורה מעגלית. מבנה הליפוזום הוא כמבנה קרום התא (נועד להגן ולשמור על החלקיקים הנמצאים בתוכו). ליפוזומים משמשים להעברת תרופות כימיות לתאים סרטניים.
ועכשיו לחלק המעניין...
כמו שנאמר לפני כן, התרופה שלנו מבוססת על ליפוזומים וטלומראז.
איך חיברנו את כל אלה לתרופה אחת?
את ההשראה לכך לקחנו מעולם בעלי החיים. אצל בעלי חיים הליפוזמים עוברים במערכת הדם וכאשר מגיעים לתא יעד אשר נקבע לפני כן, הם מתחברים עם קרום התא והחומר אשר נמצא בליפוזום משתחרר אל הציטופלזמה (נוזל התא). בדומה לכך עשינו אנחנו, יצרנו חומר המעקב השפעת טלומראז בחיבור עם נוגדן תאים סרטניים ובתוספת ליפוזומים, יתחברו את כל אלה לתרופה. הנוגדן לתאים הסרטניים הוא בעצם מערכת הניווט . תא היעד הוא התאים הסרטניים. לאחר שהליפוזומים מתחברים עם התאים הם מאפשרים הפסקה זמנית של השפעות הטלומראז ובכך התא הסרטני כבר אינו אל מוות(באופן זמני) ואפשרי להרוג את התאים הסרטניים. התרופה תוזרק למערכת הדם ותחפש את כל התאים הסרטניים שיש בגוף או באזור ספציפי מסוים ,מה שיהיה יותר אפקטיבי. התרופה תציל חיים של אנשים רבים. זאת היא פריצת דרך בענף הרפואה!