עץ הדומים תפוס גילה אלמגור
עדן בן אברהם
עלילת הסיפור-עץ הדומים תפוס
גילה אלמגור מספרת על זיכרונות חייה לאחר המלחמה.
בספר מסופר על נערה בשם אביה בת לניצולת שואה שחולה במחלת נפש ויתומה מאב.
אביה גרה בפנימייה יחד עם עוד ניצולי שואה אשר איבדו את הוריהם בשואה.
במהלך הסיפור מסופר על מערכת היחסים בין הילדים בפנימייה על הידידות, חברות, תמיכה ואהבה, על תחושות כעס והתמודדות עם זיכרונות רעים מהשואה.
במהלך אחד הדיונים בנושא השילומים מגרמניה, התווכחו ילדי הפנימייה האם ניתן לפצות בכסף על השמדת היהודים בתקופת השואה? הרוב חשב שאסור להסכים לקבל מהרוצחים הנאצים כסף, מכיוון ששום דבר לא יכול לפצות על הסבל והרצח שנעשה ליהודים וחלק קטן חשב שכן צריך לקבל את הפיצויים שיכולים לעזור למחייה.
אני חושבת שנקודת השיא בעלילה היא כאשר אחת הנערות בשם מירה שהייתה לא חברותית והילדים לא רצו בחברתה במהלך הסיפור פתאום נעשתה אהובה על חבריה בעקבות מקרה מקרה משפחתי שקרה לה.
למדתי מתוך הסיפור שבתקופה זו המצב הכלכלי היה לא טוב, ילדי הפנימייה היו לוקחים את בגדיהם מהמחסן.
הפליטים הגיעו ללא רכוש מפני שברחו והשאירו את כל רכושם. הרבה פליטים צעירים גרו בפנימיות מכיוון שהוריהם מתו.
הספר היה מאוד מעניין, מרתק ומרגש.
ריגש אותי מאוד לקרוא שאביה לאחר שחיפשה את אבא שלה הרבה זמן, מצאה את הקבר שלו בסוף.
מאוד היה מעניין לקרוא מה שעבר על ילדים בגילי בתקופה זו בישראל.
אביה
אביה היא הגיבורה בסיפור ואמה היא ניצולת שואה וחולה בנפשה. אמה מסרבת לדבר על האב המת ולא מוכנה לגלות לאביה את מקום קבורתו. אביה מחפשת את אבא שלה ובסוף גם מוצאת אותו בבית הקברות .
אביה הייתה אהובה על חבריה היא מחוזרת על ידי יורק אחר הבנים הבולטים בקבוצה.
גילה אלמגור
גילה אלמגור מקדישה מזמנה לפעילות התנדבותית עם ילדים חולים ומכהנת כראש סניף תל אביב של האגודה למלחמה בסרטן והקימה את קרן המשאלות של גילה אלמגור ,המסייעת לילדים חולים להגשים את משאלות ליבם.
גילה אלמגור דור שני
הדור השני לשואה- השם שבו מכונים בניהם ובנותיהם של ניצולי השואה, שנולדו לאחר השואה.
אף שבני הדור השני לשואה לא חוו ישירות את מוראות השואה, השפעת הטראומה שעברו הוריהם ניכרת בהם זו או אחרת.
פליטים
הדור השני לשואה- השם שבו מכונים בניהם ובנותיהם של ניצולי השואה, שנולדו לאחר השואה.
אף שבני הדור השני לשואה לא חוו ישירות את מוראות השואה, השפעת הטראומה שעברו הוריהם ניכרת בהם זו או אחרת.
שילומים
שילומים- ב1951 -ממשלת גרמניה הודיעה על נכונותה לשלם פיצויים ליהודים על הנזקים שנגרמו להם מידי המשטר הנאצי. ב 7 ינואר 1952 הדגיש ראש הממשלה בן גוריון בנאומו בכנסת, כי כספים אלה יסייעו בקליטת מאות אלפי הניצולים. מנחם בגין, ראש תנועת החרות התנגד לקבלת השילומים. הוויכוחים הסוערים לוו בהפגנות בפרץ רגשות. ב-9 בינואר קיבלה הכנסת החלטה על קבלת השילומים ברוב של 61 נגד 50.
הכספים נותבו לפיתוח המשק, החקלאות, התעשייה ועוד. כעבור ארבע שנים נחקק חוק בגרמניה בדבר תשלום פיצויים אישי.