שאלת א"י באו"ם

מגישות : אוריה יהושוע ונועה אסולין

תוכן עניינים:

  • מבוא
  • שיקולי הבריטים בהעברת שאלת א"י לאו"ם (מדיניות פנים וחוץ).
  • הדיון בעצרת הכללית.
  • עמדת ארה"ב והגורמים לעיצובה.
  • השפעת המלחמה הקרה על עמדת המעצמות.
  • וועדת אונסק"ופ.
  • החלטת כ"ט בנובמבר.
  • התגובות להחלטה מצד היהודים, הערבים ומדינות ערב.

מבוא

בשנות הארבעים בעיית ארץ ישראל לא הייתה צבאית אלא מדינית. עקב כך בריטניה נקלעה למבוי סתום ושאיפת התנועה הציונית הייתה לקבל את תמיכת ארה"ב וזאת ע"י התפשרות וקבלת תכנית חלוקה. בריטניה רצתה למצוא פתרון לבעיית היהודים והערבים בארץ ישראל אך יחד עם זאת לא לוותר על השליטה בארץ.

שיקולי הבריטים בהעברת שאלת א"י

קיימות חמש סיבות להעברת שאלת א"י לאום מצב הבריטי

  1. בריטניה לא רצתה לוותר על א”י, וחשבה כי האו”ם יעניק לה מנדט מחודש על השטח.
  2. בריטניה הבינה כי עליה לצאת מארץ ישראל, אך רצתה לעשות זאת מבלי לפגוע בקשריה עם המדינות הערביות, ולכן העביר את השאלה לגורם נייטרלי לכאורה, האו”ם.
  3. הדיונים בשאלת א"י יצרו פילוג ובעיות בין בריטניה לארה"ב ובריטניה לא יכלה להרשות זאת לעצמה. בריטניה היית זקוקה לתמיכה של ארה"ב בתחילת המלחמה הקרה.
  4. בארץ, התנהל מאבק קרבי באמצעות האצ"ל והל"חי למרות שמאבק זה לא איים על השלטון הוא הטריד והתיש את השלטונות ועלה להם כסף רב.
  5. בעקבות איסור העליה של ניצולי השואה לא"י עי בריטנה (ספר לבן שלישי) בריטניה הצטיירה רע בדעת הקהל העולמית ונדרשה לשנות את מדיניות הספר הלבן. דבר זה גרם לסכסוכים עם ערביי הארץ שהתנגדו בתוקף לשינוי המדיניות ובריטניה התנגדה לכך.

הפניית שאלת ארץ ישראל לאו"ם מצד הבריטים עוררה התלהבות ואופטימיות מצד הציונים בארץ שראו בצעד זה את תמיכת בריטנה.

מנגד, העברת הבעיה לאו"ם חייבה את הישוב היהודי בארץ למאבק קשה והיה סיכון גדול שתכשל.

הפניית שאלת ארץ ישראל לאו"ם מצד הבריטים עוררה התלהבות ואופטימיות מצד הציונים בארץ שראו בצעד זה את תמיכת בריטנה.

מנגד, העברת הבעיה לאו"ם חייבה את הישוב היהודי בארץ למאבק קשה והיה סיכון גדול שתכשל

הדיון בעצרת הכללית (באו"ם)

ב28 באפריל 1947 נפתח הדיון באו"ם. ועדה זו נקראה אונסק"ופ - "ועדת האו"ם המיוחדת לא"י". הועדה הורכבה מנציגי 11 מדינות שנבחרו עפ"י עקרון של גיוון גאוגרפי בכדי לשמור על נייטרליות.

נאום גרומיקו

יום לפני הקמת הועדה הפתיע הנציג הסובייטי את העצרת. גרומיקו הביע את האהדה על שאיפותיהם הלאומיות של היהודים לבנות את ביתם בא"י, זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות היחסים בין ברית המועצות לתנועה הציונית בה הרוסים גילו אהדה ותמיכה ביהודים. הוא ירד לעומקה של הבעיה היהודית, הדגיש את החשיבות בביטול המנדט ובהענקת עצמאות לא"י והבין את הסוגיה בנוגע להקמת שתי מדינות לשני עמים. בדבריו, גרומיקו גילה אנושיות כלפי היהודים שסבלו יותר מכולם במלחמת העולם השניה.

אפשר להסביר את תמיכתו של המנהיג הסובייטי כצעד עבור סילוק בריטניה מהמזרח התיכון באמצעות ביטול המנדט. קיימת סיבה נוספת והיא שהנציג רצה לחזק את כוחה של ברית המועצת בארץ ישראל בעידן המלחמה הקרה

עמדת ארה"ב והגורמים לעיצובה

בארצות הברית התקיימה מחלוקת בנוגע לבעיה. משרד החוץ האמריקאי התנגד לחלוקת הארץ וחשש מפני פגיעה באינטרסים האמריקאים במזרח התיכון ובארצות ערב.

הציבור האמריקאי, לעומת זאת, תמך בהקמתה של מדינה יהודית הציבור שהושפע מדיווחי החיילים שחזרו מהמלחמה ומהסבל שעבר על העם היהודי באירופה.
ציוני ארצות הברית (בראשות אבא הלל סילבר), הפעילו את השפעתם על נשיא ארצות הברית, הארי טרומן, כדי להשיג את תמיכתה של ארצות הברית בהצעת החלוקה. מאמצי יהדות ארצות הברית נשאו פרי: ארצות הברית תמכה בהצעת החלוקה ואף הפעילה את השפעתה באו"ם כדי להשיג את תמיכתן של מדינות נוספות, כגון מדינות אמריקה הלאטינית.

השפעת המלחמה הקרה על עמדת המעצמות בנוגע לשאלת א"י

אחר מלחמת העולם השנייה התגבש עימות גלובלי בין שתי מעצמות העל- ארה"ב ובריה"מ. העימות התבטא בכל תחומי החיים: הדיפלומטי, הפוליטי ,הצבאי, הכלכלי ,ריגול ,תרבותי והאידיאולוגי.

העימות בין המעצמות התנהל בשני צירים: התפשטות ובלימה .כל אחת מהמעצמות מנסה להתפשט ולהפיץ את האידיאולוגיה שלה, ובמקביל לבלום את המעצמה השנייה.

שם זה ניתן משום שבמלחמה הקרה , לא היה שימוש בנשק חם,ואין התנגשות צבאית, אך יש הרבה איום – מאבק במישור המדיני והפוליטי.

בעקבות זאת רצו שתי המעצמות כמה שיותר השפעה ושליטה על שטחים רבים ככל האפשר. שתי המעצמות הביעו תמיכה בהקמת מדינה יהודית בא"י (במקביל למדינה ערבית) וזאת כדי ליצור תמיכה מצד האוכלוסייה במזרח התיכון.

ועדת אונסקו"פ

בקיץ 1947 בעקבות העברת שאלת א"י לאו"ם הוקמה הועדה מיוחדת לצורך זה (כפי שהוסבר בפרק הדיון בעצרת הכללית).

ועדת אונסקו"פ עסקה בשאלת ארץ ישראל. חברי הועדה ביקרו במחנות העקורים באירופה והתרשמו מסבל הפליטים היהודים. הועדה ביקרה בארץ ישראל, נפגשה עם ראשי הישוב היהודי וסיירה בישובים. מנהיגי הישוב העברי, בראשות דויד בן גוריון, תבעו מהוועדה להמליץ על הקמת מדינה יהודית והציגו את השיגי הישוב העברי. בנוסף היא נפגשה עם אנשי ממשל המנדט הבריטי.

הועד הערבי העליון, נציגם של ערביי ארץ ישראל, החרים את ועדת אונסקו"פ. הערבים טענו שהועדה צריכה להתייחס לארץ ישראל כמו שהיא ולא להתחשב במצב הפליטים היהודים באירופה. אנשי הליגה הערבית, נציגי מדינות ערב, נפגשו עם נציגי הועדה בלבנון. הנציגים הערבים התנגדו לכל חלוקה של הארץ ולהקמתה של מדינה יהודית. הם הזהירו כי כל ניסיון להקים מדינה יהודית יגרום לאלימות במזרח התיכון.

לאחר סיום הסיורים והדיונים פרסמה ועדת אונסקו"פ את מסקנותיה והמלצותיה.
המלצות הועדה:
1.יש לבטל את המנדט הבריטי על ארץ ישראל ולהעביר בהקדם את השלטון על הארץ לידי התושבים המקומיים.
2.אין להקים מדינה ערבית או מדינה יהודית בכל שטחי ארץ ישראל אלא לחלק את הארץ בין שתי מסגרות מדיניות: יהודית וערבית (בוועדה התקיימה מחלוקת לגבי אופיין של המסגרות המדיניות).
3.יש להבטיח כי לאחר המעבר לעצמאות תישאר האחדות הכלכלית של הארץ, למרות חלוקתה בין היהודים והערבים.

לאחר שהוצגו מסקנות ועדת אונסקו"פ הוצגה הצעת הרוב לפתרון שאלת ארץ ישראל בפני עצרת האו"ם. על העצרת היה להכריע בהצבעה אם היא מקבלת את המלצת הרוב של ועדת אונסקו"פ להקמת שתי מדינות, יהודית וערבית, בארץ ישראל. כדי שההחלטה תתקבל התחייב רוב של שני שלישים מבין המדינות שהשתתפו בהצבעה. במהלך הדיונים צומצם השטח המיועד להקמת מדינה יהודית ל-55% משטח הארץ ואילו שטח המדינה הערבית עלה ל-45% מכלל שטחי הארץ.

החלטת כ"ט בנובמבר

ההצבעה בנוגע לחלוקת ארץ ישראל נערכה ב29 בנובמבר 1947. למרות תמיכת המעצמות, גם בערב ההצבעה לא היה ברור, האם ההצבעה תעבור ברוב של שני שלישים הנחוץ כדי שהיא תתקבל על ידי עצרת האו"ם. במהלך ההצבעה היו יהודי ארץ ישראל ואתם המוני יהודים בכל העולם מרותקים למכשירי הרדיו בציפייה לתוצאות ההצבעה. החלטת עברה ברוב הדרוש: 33 מדינות תמכו בהצעה, 13 מדינות התנגדו, 10 נמנעו.
בהצבעה הוחלט על:


  • סיום המנדאט הבריטי בא"י.
  • על חלוקת א"י והקמת שתי מדינות ריבוניות יהודית וערבית בגיבוי ובהכרה של האו"ם.
  • ירושלים תוכרז כאזור בין לאומי.


החלטת עצרת האו"ם התקבלה בשמחה גדולה בארץ ישראל ובעולם היהודי. אלפי יצאו לרקוד ברחובות עם היוודע תוצאות ההצבעה. ההצבעה בכ"ט בנובמבר אפשרה את הגשמת המטרה הציונית העליונה – הקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל.
כט בנובמבר 01_WMV V9.wmv

תגובת היהודים

הישוב העברי והתנועה הציונית תמכו בהצעת החלוקה וראו בה הישג גדול לתנועה הציונית. אנשי התנועה הציונית והיהודים בעולם פעלו כדי לגייס את תמיכתן של המדינות החברות באו"ם. בפרט התמקדו נציגי הציונות בהשגת תמיכתה והשפעתה של ארצות הברית. למרות שהיו גורמים בישוב היהודי ובתנועה הציונית שהתנגדו לחלוקת הארץ, העמדה הרשמית של התנועה הציונית תמכה בחלוקת הארץ לשתי מדינות.

תגובת הערבים ומדינות ערב

ערביי ארץ ישראל דחו את הצעת החלוקה. הם זכו לתמיכת מדינות ערב שהתנגדו לחלוקת הארץ. באו"ם היו חברות שש מדינות ערביות והן הצהירו על התנגדותן להחלטה. מדינות ערב וערביי הארץ ניסו להשפיע על המדינות החברות באו"ם להתנגד להצעת החלוקה. הם גם הצהירו כי ימנעו, בכל האמצעים, הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל.

ביבליוגרפיה