עליית הנאצים לשלטון

הגורמים והנסיבות לעליית הנאצים לשלטון

שנת 1929

פרוץ המשבר הכלכלי העולמי התחיל. התמוטטו מפעלים עסקים, אובדן חסכונות הציבור, אבטלה ומחסור בכסף. דבר זה הביא למשבר פסיכולוגי, יאוש ואובדן תקווה בקרב הציבור הגרמני. לאחר מכן החלה התגברות התעמולה הארסית של הימין ושל השמאל הקיצוני נגד הממשלה.

שנת 1930

בבחירות בשנת 1930 התחזקו המפלגות הקיצוניות מימין ומשמאל. המפלגות האלו שיבשו את פעילות הרייכסטאג. הרייכסטאג אינו מצליח לאשר את חוק התקציב. הממשלה הנבחרת נופלת. הינדנבורג עושה שימוש בסמכותו להוציא צווי חירום וממנה את ברינינג כקאנצלר.

שנת 1932

ברינינג מנסה ליצב את הכלכלה על ידי קיצוץ בתקציב, אך גורם להחמרת המצב ולהתגברות האבטלה. אמצע שת 1932 ברינינג מתפטר. החלה התגברות התעמולה הנאצית נגד הממשל וקריאה למינוי מנהיג חזק שישליט סדר ברחובות. ברחובות הנאצים מתפרעים וברייכסטאג התפרעות והפרו סדר על ידי נציגי המפלגה הנאצית- מתגברת אי היציבות. פון פאפן מתמנה לקאנצלר במקום ברינינג- נשען על בעלי ההון, על בעלי האחוזות ועל הקצונה הבחירה. מערכת הבחירות החלה בצל הטרור הפוליטי של הנאצים. הנאצים זוכים ב230 צירים. מתגברת התעמולה הקולנית של הנאצים, פון פאפן אינו מצליח להקים ממשלה יציבה. בנומבר 1932 בחירות חוזרות מצטמצם כוחה של המפלגה הנאצית, אך עדיין לא ניתן להקים ממשלה יציבה בלעדיהם. פון שלייכר מתמנה בסוף 1932 לקאנצלר. לנוכח התגברות התעמולה הנאצית ואי יכולתו להביא ליציבות, מבקש מהינדנבורג להוציא צו לפיזור הפרלמנט ולהוצאת המפלגות הקיצוניות אל מחוץ לחוק. הינדנבורג מסרב, פון שלייכר מתפטר.

ינואר 1933- היטלר מתמנה לקאנצלר

המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם- 1933

* 30 בינואר- היטלר מתמנה לקאנצלר למטרת השתלטות על גרמניה וכפיית החיים בגרמניה לאידיאולוגיה הנאצית.

* 28 בפרואר- שריפת הרייכסטאג כחלק ממסע טרור פוליטי במערכת הבחירות. המטרה היא יצירת תחושה בקרב העם שיש אויב המאיים על המדינה- הקומוניסטים.

* הצו להגנת העם והמדינה- נחתם על ידי הנשיא כצו לשעת חירום, על פי דרישת היטלר. באמצעו הסמכויות שהעניק לו הצו שאף היטלר לסלק מדרכו את המפלגה הקומוניסטית ולצמצם את הדמוקרטיה.

* 5 במרץ- הכרזה על בחירות חדשות שהתקיימו, למען השגת רוב מוחלט ברייכסטאג.

* למרות מסע הטרור בבחירות זכו הנאצים, רק ב44% מהקולות. הוקמה קואליציה עם המפלגה הלאומית הגרמנית שקיבלה 8% מהקולות.

* הקמת מנגנוני ביטחון חדשים במסגרת SS משטרת הביטחון ה SD והגסטאפו. המטרה- הידוק הפיקוח על פעולות היום-יום של העם הגרמני, רדיפת מתנגדי המשטר, הטלת פחד וטרור כאמצעי שליטה.

* 24 במרץ- חוק ההסמכה. קבלת סמכויות חקיקה וחיסול הדמוקרטיה בגרמניה. בחסות סמכויות החקיקה, חוקק היטלר חוקים והוציא צווים ותקנות שמטרתן לכפוף את החיים במדינה לעקרונות הנאציזם.

* תהליך האחדה (תיאום)- מערכת צווים וחוקים שהתאימה את החיים בגרמניה לאירוח עקרונות הנאציזם.

* הקמת לשכת התרבות של הרייך ברשות גבלס- יצירת מנגנון ממשלתי שירכז את התעמולה הנאצית ויפקח על החינוך ועל חיי התרבות במדינה.

* "החוק לשיקום הרייך" ביטול המבנה הפדרטיבי של המדינה- ביטול המדינות וחלוקת גרמניה למחוזות שבראשן מושלים נאצים; שילטון ריכוזי.

* 7 לאפריל- חוק להשבת הפקידות המקצועית על כנה- סילוק אוייבי המשטר מהמנגנון הממשלתי, סילוק נאמני הרפובליקה ויהודים.

* 30 ליוני- "ליל הסכינים הארוכות"- חיסול הSA שדרישתו של מפקדו למהפכה שניה, למינויו לשר הגנה ולסילוק הגנרלים הוותיקים- איימו על היטלר. מימוש עיקרון המנהיג.

* 14 ליולי- "החוק להגנת אחדות המפלגה והרייך"- המטרה, הוצאת כל המפלגות אל מחוץ לחוק, למעט המפלגה הנאצית.

* חזית העבודה הגרמנית- הוצאת האיגודים המקצועיים אל מחוץ לחוק, איסור על התאגדות מקצועית וארגון פועלי גרמניה במסגרת אירגון מפלגתי- חזית העבודה.

* חוק ההאחדה- איחוד משרת הנשיא ומשרת הקאנצלר.

ביבליוגרפיה

מיקוד- היסטוריה ב' תשע"ד- אורי סלמון

עושים היסטוריה מלחמת העולם השנייה והשואה- דף פייסבוק