ג'ין גודול
מדוע היא דמות מופת?, מה היא עשתה לעולם?
הסבר קצר עליה:
היא חוקרת פרימטים, אתולוגית ואנטרופולוגית בריטית, הידועה בעיקר בזכות למעלה מארבעים שנות מחקר וחיים יחד עם שימפנזים מצויים כדי להבין את דפוסי חיי החברה שלהם והיחסים החברתיים שבין השימפנזים, וכן חקר היבטים שונים של חיי השימפנזים, במסגרת תפקידה כמנהלת "מכון ג'יין גודול" בטנזניה ובפארק הלאומי "גמבה".
מדוע היא דמות מופת?
היא תרמה לעולם בכך שהיא עזרה לשימפנזות מצויות כדי להבין את חיי החברה שלהם.
מחקריה הארוכים והמקיפים של ג'יין גודול על השימפנזים הועילו למדע בהבנת היחסים החברתיים שבין שימפנזה אחד למשנהו ובין הלהקה כולה.
ג'יין גודול הייתה שונה מחוקרי חיות רבים אחרים בזמנה בכך שלמדה על בעלי החיים לא בדרך תאורטית, אלא בדרך מעשית. היא יצאה אל הטבע, לצפות בשימפנזים בסביבתם הטבעית, מתוך אמונה ששם היא תוכל ללמוד עליהם בצורה הטובה ביותר, וכך גם תוכל ליצור איתם קשר אמין יותר.
במה היא תרמה לעולם?
בשנת 1977 הקימה גודול את "מכון ג'יין גודול" בטנזניה, מכון שתמך בפרק הלאומי גומבה ובמאמצם להגן על שימפנזים ועל סביבתם הטבעית, יערות הגשם. עם 19 שלוחות מסביב לעולם, המכון הוכר בפעילותו החדשנית עבור שימור קהילות השימפנזים והפעלת תוכניות ללימוד נוער על שימפנזים ועל חיות בסכנת הכחדה בכלל, באפריקה, שהתרחבה בהמשך ל-87 מדינות. גודול מקדישה את זמנה לתמיכה, למחקר, להבנת השימפנזים ולפעילות הגנה עליהם ברחבי העולם, שכוללת הרצאות ומחקרים במדינות רבות.
ג'יין גודול קיבלה מדליות, עיטורים, תעודות הוקרה ופרסים רבים על תמיכתה בשימפנזים ומחקרה עליהם. בין השאר, היא קיבלה את 'מדליית הכבוד של טנזניה', פרס קיוטו היוקרתי מיפן. 'מדליית בנג'מין פרנקלין במדעי החיים' ועוד פרסים רבים. בחודש אפריל 2003, המזכיר הכללי של הא"ום, קופי אנאן, הכריז על דוקטור גודול כ"שליחת השלום ברחבי העולם".
ג'יין גודול מנשקת קוף
ג'יין גודול יושבת ליד קוף
ג'יין גודול וקוף
בחרנו ב "ג'יין גודול" מכיוון ש:
בנוסף היא הגשימה את החלום שלה, והיא מביאה לאנשים דוגמא ש: "אם אתם רוצים אתם יכולים, הכל אפשרי".
מידע נוסף על ג'יין גודול:
סרטים על ג'יין גודול:
- גודול מתגעגעת לשימפנזים, נשיונל ג'יאוגרפיק (1963)
- בין השימפנזים, נשיונל ג'יאוגרפיק, (1984)
- אנשי היער, (1988)
- התרעת שימפנזים, הפקה עצמית, (1990)
- שימפנזים, הם או אנחנו, (1990)
- החיים והאגדה של ג'יין גודול, נשיונל ג'יאוגרפיק, (1990)
- יומן שימפנזים, BBC, (1996).
- ג'יין גודול: מדוע?, נשיונל ג'יאוגרפיק, (2000)
ספרים של ג'יין גודול:
- החברים שלי, השימפנזים ,וושינגטון, בהפקת נשיונל ג'יאוגרפיק (1970), תורגם לעברית כאני והשימפנזים הוצאת עם עובד (1973)
- רוצחים זכאים (יחד עם ה. טנדר לאוויק), לונדון, (1971)
- השימפנזים של גומב, התפרסם גם ביפנית ורוסית. (1971)
- דרך החלון, לונדון, (1986)
- קרבת משפחה אכזרית (עם מיכאל ניצ'ולס), ניו יורק, (1990)
- סיבה לתקווה ספיריטואל נסיעה (עם פהיליפ בארמאן), ניו יורק.
- 40 שנים בגומב, ניו יורק (2000)
- אפריקה שבעה מדם, ניו יורק, (2000)
- מעבר לתמימות: אוטוביוגרפיה במכתבים, ניו יורק, (2001)
- יחסי אמון: מה אנחנו חייבים לעשות לבעלי החיים שאנחנו אוהבים, (עם מארק באקופף), סן פרנסיסקו, (2002)
כמעט כל ספריה של גודול לא תורגמו לעברית.