חופש הדת וחופש מדת

טל ברוורמן ונעה קוגלר

הגדרה: כל אדם זכאי לזכות להאמין, לנהוג ולקיים דת מסוימת לפי רצונו או בכלל לא להאמין ולקיים שום דת.

הסבר: עולמו הפנימי של כל אדם מתבסס על הדברים הדברים שהוא מאמין בהם ולפיהם הוא נוהג בחיי היום יום שלו.

אדם השייך לדת מסוימת מאמין כי כל חוקיה וערכיה הן הדבר הנכון בשבילו, כדי לקיים שדרך חיים נכונה וטובה לדעתו.

לעומת זאת יכול להיות אדם מסוים שיבחר שדרך החיים הנכונה בשבילו היא להיות חופשי מדת, לא לנהוג על פי חוקיה של דת מסוימת ולא להאמין בה או בכל דת אחרת.

במדינת ישראל קיימת הזכות לחופש הדת, כל אדם רשאי. להאמין ולהשתייך לכל דת שיחפוץ בה, להאמין בה ולקיים את מנהגי הדת וטקסי הפולחן שלה.

באותה מידה, לכל אדם שירצה, קיימת הזכות לחופש מדת ולא להשתייך לשום דת.

מקורות מידע:

1. בהכרזת העצמאות נאמר ש"מדינת ישראל... תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות".


הסבר: למגילת העצמאות אמנם אין מעמד חוקתי, אך היא מבטאת את "מגילת ערכיה של האומה" ולפיכך היא מסייעת לפרשנות חקיקה קיימת, ולכן חשוב לתת לכל אדם את הבחירה החופשית לנהוג על פי איזה דת שהוא רוצה, אם בכלל.


2.חוקי המנדט הבריטי ששררו בארץ לפני קום המדינה נקבע כי "כל האנשים בארץ ישראל ייהנו מחופש מצפון מוחלט, ויוכלו לקיים את צורות פולחנם באין מפריע ובלבד שהסדר הציבורי והמוסר יהיו נשמרים". הוראה זו עמדה בתוקפה עם הקמת המדינה ולא שונתה על ידי הכנסת עד היום.


הסבר: בשנת 1917 אנשי המנדט הבריטי התירו לכל תושבי ארץ ישראל לקיים את דתם בלי הפרעות, בתנאי שהסדר ישמר. עד היום, הוראה זאת לא שונתה.

פגיעה בחופש הדת של חייל דתי.

ב-19 ביוני 2009 הרמטכ"ל פירסם פקודה שמחייבת חיילים דתיים להשתתף בערבי יחידה בהם מופיעות זמרות,בטענה ששחרורם מיחידות אלו פוגע בלכידות היחידה.

סרובו של חייל דתי לשמוע זימרת אישה נובע ממצוות הדת. הוראת הרמטכ"ל פוגעת בחופש הדת של החייל.
חופש הדת הוא זכות יסוד והוא חלק מכבוד האדם. הוא קיים עוד לפני חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ומופיע בפסיקה ענפה של ביהמ"ש העליון וחקיקה מנדטורית שהיא חלק ממשפט המדינה.
חופש הדת איננו זכות מוחלטת (כמו כל זכויות האדם), אבל בגלל חשיבותו הגדולה אין לפגוע בו אלא כשהוא מתנגש בערך חשוב יותר.
חופש הדת של החייל עדיף על לכידות היחידה. לכידות היחידה איננה מצדיקה חיובו של חייל דתי לשמוע זימרת אישה.
את התופעה של עזיבת חיילים דתיים באמצע הופעה של זמרות, ניתן לפתור ע"י אי חיובם מלכתחילה להשתתף בהופעה.

החיוב הגורף שהטיל הרמטכ"ל על חיילים להשתתף בערבי יחידה, גם אם יש בהם תכנים שפוגעים באמונתם הדתית, איננו חוקתי.

הסבר:

הכרחת חייל דתי לשמוע קול אישה הינו דבר הפוגע בחופש הדת של האדם, פוגע באמונתו, בעקרונותיו ובתורתו.

במקרה הנ"ל, הוכרח החייל לשמוע קול אישה, ואינו יכל לסרב לפקודה זו.

שוונג- חופש דת

מ- 1:10 עד 2:42

הסבר לסרטון:

בסרטון מתואר לקוח שבא למסעדה ומבקש לאכול מאכל חלבי בצד הבשרי של המסעדה.

הלקוח טוען כי קיים חופש מדת ולכן אינו חייב לנהוג לפי כללי הכשרות.

הסרטון מובא בצורה הומוריסטית ומוקצנת.

פסקת עמדה:

במדינת ישראל קיימת הזכות לחופש הדת וחופש מדת.

זכות זו מאפשרת לכל האדם ללכת לפי איזה דת שהוא בוחר ולקיימה ללא פחד שמא מישהו ירצה לפגוע בו.

באותה מידה, קיימת הזכות לא לקיים אף דת.

אנחנו מסכימות עם החלטה זו מהסיבה הבאה.


אדם שחי במדינה דמוקרטית המאפשרת לכל אדם לקיים ולהאמין בדת שהוא רוצה, מרגיש יותר בחופשיות כיוון שלא כופים עליו לנהוג על פי דת שהוא אינו מאמין בה.

לדוגמא, אדם נוצרי שחי במדינת ישראל יכול לקיים את מצוות הדת הנוצרית בחופשיות מבלי שיכריחו אותו להמיר את דתו.


לסיכום, אנו חושבות כי הזכות לחופש הדת והחופש מדת היא חיובית ונחוצה, וכדאי שתחול בכל מדינות העולם.

ביבליוגרפיה

הספר "אזרחות במדינת ישראל", ויקיפדיה (ערך "חופש הדת"), האתר News1 (הסיפור על החייל) ויוטיוב (הסרטון).