משטרים טוטליטיים- צפון קוריאה
שירה נועם ומאיה ט5
מהו משטר טוטליטרי?
משטר טוטליטרי הוא משטר דיקטטורי אשר שואף לחדור לכל תחומי החיים הציבוריים והפרטיים: הפוליטיקה, החברה,הכלכלה, החינוך והתרבות, ובעצם לעצב אותם ע"פ רעיונותיו ותפיסתו. במשטר טוטליטרי ניהול המדינה וניהול היחיד כפופים לשלטון ובעיקר למנהיג יחיד וחזק. המשטרים הטוטליטריים היו מבוססים על אידיאולוגיה רשמית אחת שהכתיבה לאזרחי המדינה כיצד לפעול בכל תחומי חייהם. אידיאולוגיה זו הציגה אידיאל, חזון, שלמען השגתו יש להשקיע את מרב המאמצים, גם אם הדבר משפיע על זכויות האזרח ופוגע בהם. בכל המדינות שבראשם יש משטר טוטאליטרי, שולטת מפלגה אחת ומנהיג יחיד וחזק אחד. המפלגה מרכזת בידיה את כל הסמכויות המדיניות וקובעת את חייהם של האזרחים.
כיצד התפתחו משטרים טוטאליטריים?
המשטרים הטוטאליטריים התפתחו לאחר מלחמת העולם הראשונה באירופה. אנשים רבים חיפשו תחושת שייכות וביטחון ומצאו אותה בדמות מנהיג חזק ובדמות מדינה כל יכולה. בנוסף, אמצעי הטכנולוגיה שהתפתחו, אפשרו לשלטון לשלוט על האזרחים, לפקח עליהם ואפילו לשטוף את מוחם על ידי תקשורת ההמונים.
מיליוני חיילים שהקריבו למדינה שנים רבות, חזרו מהחזית והתקשו להשתלב בחברה ולמצוא עבודה. את כעסם ותסכולם הם הפנו כלפי המדינה הדמוקרטית ולכן רבים מהם הצטרפו לתנועות אנטי-דמוקרטיות, שבהדרגה צמחו למשטרים טוטליטריים. וכך בעצם ניתנה הלגיטימציה למשטר הטוטאליטארי להתפתח.
קוריאה הצפונית
שלטון צפון קוריאה
הממשלה הצפון קוריאנית פועלת לפי אידיאולוגיית הג'וצה שפיתח קים איל סונג, נשיאה הראשון של המדינה.
משמעות אידיאולוגיה זו היא סמכות עצמית.
קוריאה הצפונית נחשבת על ידי רבים למדינה הסגורה לאזרחיה והדיקטטורית ביותר בעולם.
"המדינה קיימת בתוך ריק, מנותקת משאר העולם ומשרה אוירה של טירה נצורה". (מסע אחר).
הבחירות בצפון קוריאה
ההצבעה בבחירות היא חובה אזרחית בקוריאה הצפונית. משקיפים חיצוניים אומרים שמדובר באמצעי נוסף עבור הרשויות לפקח על האוכלוסייה ולהדק את האחיזה באזרחים. ההצבעה בצפון קוריאה נערכת באווירה חגיגית. דגלי הלאום מוצבים בחוצות הערים, והנשים והנערות מתלבשות בשמלות מסורתיות. בפארקים ובבתי הספר נערכות הרקדות המוניות. במקום לבחור במי לתמוך, המצביעים מקבלים אפשרות מצומצמת של השפעה. בכל אחד ממאות המחוזות יש רק מועמד אחד, והמצביעים צריכים לבחור אם להצביע עבורו או כנגדו.
כלכלת צפון קוריאה
לאחר מלחמת העולם השנייה, המדינה שמה דגש על תעשייה כבדה.
בשנות ה 80 נכנסה הכלכלה במדינה למשבר שהגיע לשיאו לאחר פירוק ברית המועצות בשנות ה 90.
אסונות טבע כבדים גרמו לרעב כבד שהביא למותם של יותר מחצי מיליון אזרחים.
עד היום סובלים אזרחים רבים מחוסר מזון, בחשמל ואפילו במים, בין היתר בגלל הממשלה.
מאז הרעב הגדול החלה להיווצר כלכלה חדשה- כלכלת שוק שחור. הממשלה ניסתה להעלים עין וניסיונותיה למגר את התופעה היו מזעריים.
חופש הביטוי בצפון קוריאה
אזרחים שמבטאים עמדות שסוטות ממדיניותה של הממשלה, נשלחים למחנות עבודה לצורך "חינוך מחדש".
מתנגדי משטר, וגם מי שנחשב כאויב העם, נאסרים יחד עם ילדיהם ומשפחתם הקרובה במחנות עבודה לחיים של עבודת פרך. ישנם במדינה אזורים מיוחדים למחנות אלו.
אסירים שעוברים על חוקי המחנה או מנסים להימלט,מוצאים להורג או נשלחים לאזור כליאה מיוחד.
מחנות אלו משמשים אך ורק לאסירים פוליטיים.
מחנות המאסר הפוליטיים
לפי דוח בינלאומי, נמצאים בצפון קוריאה לפחות 6 מחנות מאסר פוליטיים.
לפי דיווחים שונים נמצאים במחנות אלו כ200 אלף אנשים- כאחוז מהאוכולוסייה במדינה.
חלק מן המחנות כוללים בתוכם מסגרת ל"חינוך מחדש" ולפעמים האסירים ממחנות אלו משתחררים לחופשי. לעומתם, קיימים מחנות אחרים שבהם לאסירים אין אפשרות להשתחרר לעולם.
במחנות אלו מועבדים האסירים עד רעב ואף עד מוות.
מחנות העבודה קיימים מאז 1950 והמשטר משתמש בהם בשביל להשתיק מתנגדי המשטר או אנשים החשודים בהתנגדות כזו.
בניגוד לארצות אחרות, בצפון קוריאה האסירים לא נכלאים על פשעיהם בלבד אלא גם על פשעים של בני משפחתם. לפי שיטה זו משפחות שלמות נכלאות במחנות אלו.
שיטת ההפחדה בצפון קוריאה
המשטר הצפון קוריאני חושש מהשינוי הפוטנציאלי בהלכי הרוח של האנשים ומנסה להפחיד אנשים כאמצעי מנע. השלטון, עורך אסיפות באצטדיונים גדולים ומקומות ציבוריים שאליהם מחוייבים להגיע כל התושבים כדי לצפות בהוצאה להורג של מתנגדי השלטון והפועלים המתנגדים על ידי כיתת יורים.
לעיתים, מוחלט שלא להרוג אדם בדרך זו, אלא לשלוח את המתנגדים או את המסיתים למחנות מאסר. האסירים סובלים ממעשי זוועה שלא ניתן לתארם במלים המזכירים את אלה שעשו הנאצים במלחמת העולם השנייה.
קוריאה הצפונית עושה ניסויים באסירי המשטר כדי לבחון נשק כימי. הניסויים מבוצעים באסירים בריאים המוכנסים לתאי זכוכית שאליהם מוזרם גז.
בתמונה ניתן לראות את האחד ממחנות הכפייה הגדול ביותר
חברת צפון קוריאה
שיטה זו מתבססת על התנהגות האדם, על הרקע הפוליטי והכלכלי שלו וכן על התנהגותם של קרובי משפחה בטווח של 3 דורות אחורה.
שיטת השיוך המעמדי משפיעה על החינוך ועל הזדמנויות התעסוקה שמקבל אדם במדינה.
לפי דבריו של קים איל סונג, נשיאה הראשון של צפון קוריאה, כ 25% מאוכלוסיית צפון קוריאה הם מעמד הליבה, כ 55% הם המעמד המתנדנד וכ 20% הם המעמד העוין.
המעמד העוין הוא מעמד של אזרחים שסווגו על ידי המשטר כבעלי עבר בעייתי ובעלי יכולת להביע התנגדות למשטר. המעמד כולל בתוכו אנשים שנלחמו בצבא קוריאה הדרומית, אנשים בעלי קשר לכנסייה או אפילו בעלי קרובי משפחה יפניים או סיניים. אנשים הנמצאים במעמד זה, אינם יכולים להתקבל ללימודים גבוהים והם בלי ייעוד מסוים שקבעה הממשלה.