ילד זר
גרשון שופמן
ניתןח הרשימה
ברוכים הבאים לאתר העברית של עאדל מח'ול
אתרים מומלצים
+
בתי ספר
הרשמה לחדר מורים
חדר מורים
כתבו לנו
מבנה ויחידות לימוד
ספרי לימוד
תכנה''ל החדשה
קבוצת דיון
שעת פנאי
ספרים מומלצים
קוקטיל
הודעות
משוב
חזרה
.
גרסת מדפסת.
ניתוח הרשימה "ילד זר"
921|0|0
לד זר/ ג. שופמן
נושא : הצביעות של האנשים , האנשים ש"נאה דורשים ואינם מקיימים".
סוג היצירה: רשימה.
מאמר קצר או סיפור קצר על ענייני היום , על בעיות החברה ,פוליטיקה ,חינוך..
מאפייני הרשימה :
1. התיאור, העלילה ומספר הדמויות מצומצמים מאוד: הסיפור ילד זר הוא סיפור קצרצר, העלילה שלו מצומצמת מאוד...
2. נושאים יומיומיים ואקטואליים: הנושא של הרשימה "ילד זר" הוא "האדישות האנושית" וביקורת נגד האנשים ש"שנאה דורשים ואינם מקיימים".
3. סובייקטיביות: המספר מתבונן בַדברים, ומוסר את התרשמותו בקשר למסופר באופן סובייקטיבי (אישי): בסיפור "ילד זר "המספר מביע התרשמות אישית סובייקטיבית נגד האנשים שרגילים לבקר את החברה והם בעצמם אינם מקיימים את הדברים שהם מַטיפים להם.
4. לרשימה יש מסר ברור, שהמספר מנסה להעביר. מסר זה הוא מטרת הרשימה, ולשמו היא נכתבה.
הפואנטה בסיפור:
נקודת שיא ,עוקץ , או סיום מפתיע של היצירה (סיפור, רשימה, שיר ). הפואנטה מאירה את היצירה באור חדש, אָחר מכפי שקלטנו בתחילה . היא מחדדת את העלילה ומעניקה ליצירה משמעות נוספת , לכן היא מחייבת בד"כ קריאה חוזרת של היצירה.
הפואנטה מתבטאת בסיפור במשפט המסיים את הסיפור "ילד זר בוכה , ילד זר", "המשורר המוכיח " המוכיח את האנשים על אדישותם , ומטיף נגד המצב שבו כל אדם דואג לעצמו "איש לבצעו ", הוא רץ בהול החוצה כששמע שילד בוכה , וכשגילה שהילד הבוכה הוא ילד זר, להפתעתנו ולאכזבתנו הוא נתקף בשמחה גדולה .
הסיום המפתיע הזה מאיר את הסיפור באור חדש, אור אירוני, כך שהמשורר המוכיח מתגלה עכשיו כ"נאה דורש ואינו מקיים ".
האירוניה בסיפור:
צורות שונות לאירוניה :
פער בין מה שהיה צפוי לבין מה שהתרחש באמת.
פער בין דיבורים רבים לבין העדר עשייה.
צורת התבטאות דו-משמעית שבה המשמעות הגלויה שונה, ולפעמים מנוגדת, למשמעות הסמויה.
האירוניה בסיפור מתבטאת בפער הרב בין מה שהיה צפוי לבין מה שהתרחש באמת. התנהגותו של המשורר המוכיח מנוגדת באופן מוחלט לציפיות שלנו כקוראים. המשורר המוכיח ישב וכתב קובלנה נמרצת על האדישות האנושית. הוא שמע ילד בוכה , ורץ בהול החוצה. הציפייה שלנו הייתה , שהוא יעזור לילד הבוכה , ולא משנה מי הוא, אבל כאשר גילה המשורר המוכיח , שהילד הוא ילד זר, שמחה גדולה תקפה אותו. מכאן שהאדם הזה , הוא נאה דורש ואינו מקיים , ומכאן אנו יודעים שהכינוי "המשורר המוכיח " הוא אירוני. מטרת המספר (או כותב הרשימה )לבקר אנשים כאלה וללעוג להם.
המשורר המוכיח :
המשורר המוכיח הוא משורר שכותב דברי מוסר, תוכחה, מטיף לאנשים על התנהגותם , קובל נגד אדישות בני אדם ואנוכיותם. מטרתו לחנך את האנשים. כינוי זה ניתן למשורר כדי להבליט את הפער הגדול בין התנהגותו של המשורר בחייו המקצועיים ובין התנהגותו בחייו הפרטיים.
התנהגותו היא בבחינת " נאה דורש ואינו מקיים" , הוא קובל נגד אדישות בני אדם , וכשהוא רואה ילד בוכה , ומגלה שהוא ילד זר הוא נתקף בשמחה גדולה .
ריצתו הבהולה עם הקולמוס ביד, מעידה על תגובתו המהירה כשחשב שמדובר בבנו, ומצד שני מעידה על חוסר הקשר בין כתיבתו לבין מעשיו. הקולמוס , המיועד להביע את המחאה שלו נגד האדישות האנושית הופך להיות עדות גלויה להתנהגותו הבלתי מוסרית.
מכאן שהדמות שלו היא אירונית והוא מיצג את הסופרים והאנשים הצבועים בחברה, שמטיפים לדבר יפה, בזמן שהם רחוקים מרחק רב מהדברים שהם מטיפים אליהם.
המספר:
מספר עד, הוא צופה מן הצד, הוא מבקר אנשים צבועים , לכן הוא מעמיד את דמותו של המשורר המוכיח באור אירוני.
סמלים :
המשורר המוכיח – סמל האנוכיות , הצביעות והאינטרסנטיות המאפיינות חלק מבני האדם.
המספר – צופה מן המצד.
הקולמוס- סמל לכלי שמבטא בו המשכיל את מחאתו.
מבנה :
פתיחה : הצגת המשורר המוכיח ונושא כתיבתו " האדישות האנושית "...
התרחשות : ילד בוכה , המשורר המוכיח רץ בהול החוצה והשינוי בתגובתו ,שמחה גדולה תקפה אותו ....
פואנטה : ילד זר בוכה ,ילד זר.
גרסת מדפסת.
.
.
חזרה