בר המצווה שלי

דוראל שניידרמן

מידע כללי על הבר מצווה♀

תאריך עברי: ב' בטבת תשס"ד

תאריך לועזי: 27/12/03

תאריך בר מצווה: יום שישי ב' בטבת התשס"ז

תאריך עלייה לתורה: יום שבת ב' בטבת תשס"ז(31/12/16)

משמעות השם דוראל

משמעות השם דוראל היא דור של האל

הורי קראו לי בשם זה משום שהם מאוד אהבו את השם הזה ובגלל שהוא מיוחד

על הפרשה

פרשה: מקץ

ספר: בראשית

מפרק מ"א פסוק א 'עד פרק מ"ד פסוק י"ז.

את פרשת מקץ קוראים כמעט תמיד בשבת החלה בחג החנוכה. אם יש שתי שבתות בחנוכה קוראים את פרשת מקץ בשבת השנייה.

תקציר הפרשה

בפרשת מקץ שוב פוגשים את יוסף והאחים. אבל הפעם יוסף כבר שר בממשלת פרעה, איך קרה דבר כזה? זה שוב בגלל החלומות. פרעה מלך מצרים חלם חלום ובחלומו, שבע פרות שמנות, יפות מראה ובריאות בשר רועות בשדה. והנה, שבע פרות נוספות מגיעות, והן דקות (רזות) ורעות מראה. הפרות הדקות טורפות את הפרות בריאות הבשר, ולא נודע כי בא אל קרבן (כלומר: הפרות הרזות נשארות רזות ואי אפשר להבחין שטרפו פרות שמנות!)

הוא גם חולם ששבע שיבולים טובות מראה ניצבות זקופות בשדה, ושבע שבלים שדופות (דקות) מראה בולעות את השיבולים הבריאות, ולא נודע כי באו אל קרבן.

פרעה מחפש מישהו שיסביר לו את החלומות ושומע על יוסף, שיושב בכלא ויודע לפתור חלומות. מביאים אליו את יוסף והוא מספר ליוסף את חלומותיו. יוסף מפרש כך את החלום: שבע הפרות הטובות ושבע השיבולים הבריאות מסמלות שבע שנות שפע במצריים (חדשות טובות) שלאחריהן תבאנה שבע שנות רעב, אשר ישכיחו מלב כל את שבע השנים הטובות (חדשות רעות מאד…).

יוסף מציע לפרעה להתחיל לאגור מזון ולהתכונן לשנים הרעות. פרעה חושב לעצמו: 'האיש חכם! דבריו נשמעים לי נכונים!' הוא מקבל את עצת יוסף, מעניק לו את השם "צפנת פענח" (משום שפענח את הצפונות, הסודות) וממנה אותו לשר.

בתפקידו החדש פועל יוסף על פי הבנתו(אוסף) תבואה ובר (חיטה) בכמויות עצומות.

החלומות של פרעה התגשמו ואחרי שבע שנות שפע, הגיע הרעב למצריים. ומה עושים אנשים רעבים? מתלוננים אצל פרעה. פרעה שולח אותם ליוסף. יוסף פותח בפני העם את אסמיו, ומאכילם. השמועה על השפע במצרים מגיעה עד לארץ כנען. (שם אחיו של יוסף גרים).

גם בכנען יש רעב כבד. יעקב, אבא של יוסף והאחים שלו, שומע על המזון הרב המצוי במצריים. הוא שולח את בניו להביא משם אוכל. את בנימין, בנו הצעיר ביותר (והבן של אשתו האהובה רחל, אם יוסף, שנפטרה) הוא משאיר איתו בארץ. הוא חושש שיקרה לו אסון בדרך והוא יאבד, כמו שאבד לו יוסף, בנה הבכור של רחל. האחים של יוסף מגיעים למצרים, משתחווים ליוסף, (זוכרים את החלום של יוסף, על 11 אלומות השיבולים שמשתחוות לאלומה שלו?) ולא מזהים אותו.

הוא מזהה אותם, אבל לא מגלה להם מי הוא. הוא מתנהג אליהם בקשיחות, שואל אותם מאין באו, ומאשים אותם בריגול. הם אומרים לו כי באו להשיג אוכל, כי הרעב כבד גם בארץ כנען.

יוסף שואל אותם על המשפחה שלהם. האחים מספרים ליוסף כי יש להם עוד שני אחים, האחד (בנימין) נשאר עם אביהם בארץ כנען, והשני אבד. יוסף מלמד את אחיו לקח על התנהגותם. הוא כולא אחד מהם בכלא, שולח אותם עם אוכל הביתה, ואומר להם לחזור אליו עם האח הקטן שלהם בנימין.

האחים נבהלים ובאין ברירה הם שבים הביתה, לוקחים את בנימין (לאחר שהצליחו לשכנע את אביהם שהתנגד לכך) וחוזרים למצרים. יוסף מזמין אותם לביתו, וכאשר הוא רואה את בנימין (האח היחיד שלו מאמו רחל), הוא מתרגש מאד, יוצא אל החדר הסמוך, ובוכה. למרות ההתרגשות והבכי, לא סיים יוסף את השיעור שלו לאחיו. הוא מורה לאנשיו למלא את שקיהם של אחיו באוכל וצידה ולהחביא בשקים כסף, וגביעי כסף (לא לטעות, זו לא מתנה).

האחים יוצאים לדרך, ואז שולח יוסף את אנשיו להחזיר את האחים אליו. כאשר הם חוזרים, הוא מאשים אותם בגניבה. הם נשבעים לו כי לא גנבו כלום, ואז הוא שולף כסף וגביעים מכליו של בנימין. ממש לא נעים.

האחים מתחננים בפני יוסף שלא יקח את בנימין, ויהודה מציע ליוסף את עצמו לעבד, בתנאי שישחרר את השאר לשוב לאביהם הזקן. הם מזכירים ליוסף כי יעקב כבר אבד את בנו האהוב, ובנימין הוא הבן היחיד שנשאר לו מרחל. יוסף איננו משתכנע, ואומר כי מי שבכליו נמצאה הגניבה, הוא יישאר להיות עבד במצרים. את כל השאר, הוא משחרר לשלום.

ערכים העולים מן הפרשה

1. תחבולה- יוסף כל הזמן מנסה לגרום לאחיו שיהיו לא בסדר משום שהוא רוצה לנקום בהם על מה שעשו לו.

2. נקמה- יוסף נוקם באחיו על כך ששמו אותו בבור ומכרו אותו לשר.

3. חוכמה- יוסף חכם מאוד משום שמצליח לפענח חלומות של אנשים שאף אחד לפניו לא הצליח.

2 ערכים החשובים

1. חוכמה: יוסף חכם מאוד ומצליח וחוכמה זה ערך חשוב מאוד בחיים ובכלל כי בזכות החוכמה אפשר לעשות הרבה דברים.

ערך שאני צריך יותר לפתח אותו.

2. נקמה: ערך רע משום שהוא גורם לבן אדם אחר סבל וגם ציוו בתורה שאסור לנקום באנשים

זה אחד מהערכים שאני צריך להמעיט בו.