מפעלי ים המלח

תעשיית ים המלח

ים המלח

מיקום ורקע גאוגרפי

ים המלח הוא מקווה המים המלוח ביותר בעולם.הוא נמצא בחלקה המזרחי של המדינה והוא המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם . ים המלח הוא ימה מלוחה וסגורה,הנמצאת בדרום הבקע הגאולוגי הקרוי בקעת הירדן,במרכז השבר הסורי אפריקני.הימה היא שריד קטן לימה גדולה בהרבה שהתקיימה במקום בעבר.ים המלח ממוקם בשולי מדבר יהודה, בין ישראל לירדן.

האקלים בים המלח מתבטא בטמפרטורות גבוהות,אין משקעים,שיעור התאיידות גבוה,לחות גבוהה,לחץ ברומטרי גבוה וקרינה נמוכה מסוגים שונים. תנאים אלו נוצרו כתוצאה ממיקומו הגאוגרפי,וזאת כי קרקעיתו נמוכה מאוד מתחת לפני הים ומיקומו בעמק נמצא בצל הרי יהודה.האקלים בים המלח מושפע גם מירידת המפלס של ים המלח והצטמצמות שטח פניו.האקלים גורם לקצב התיישבות איטי.

:

היסטוריה

אזור ים המלח יושב סביב המעיינות בצפון הים באזור יריחו החל מסוף התקופה הפלאוליתית(אחרי תקופת האבן הקדומה) ומראשית התקופה הנאוליתית.

על אף שאגן ים המלח היה על ציר נדידת האדם הקדמון מאפריקה לאסיה במהלך התקופה הפלאוליתית,לא התגלו באזור אתרים מתקופה זו. בקעת ים המלח היא אחת משרשרת הבקעות שנפערו לאורך הבקע הסורי אפריקני.כתוצאה מהתנועה נוצר פער בו הצטברו חומרי משקע .השפעת התופעות הנלוות לבקע על ים המלח החלה עוד כלפני 6-7 מליוני שנים.לפני כשלושה מליון שנים,בסוף תקופת הפליוקן חדרה לשון ים ממערב והציפה את איזור הבקע.קרוב לוודאי שעמק יזרעאל,המסתעף מהבקע מכיוון צפון-מערב,שימש כזרוע המקשרת שדרכה חדר הים.

אוכולוסיה

בצידו המזרחי של ים המלח מתגוררת אוכלוסייה של כ-70,000 נפש שגרים ביישובים מסביב.בנוסף להם ישנם אלפי בני אדם המגיעים לעבודה בתעשייה ותיירות. ההתיישבות בצידו הצפוני של ים המלח מבוססת על היתרונות החקלאים של האזור ושם האוכלוסיה מונה כ25,000 נפש. במערב הים, שם ישנן מועצות מקומיות מתגוררים כ2500 תושבים.התעסוקה באזור זה היא תיירות תעשייה חקלאות.

מפעלי ים המלח

מפעלי ים המלח היא חברת תעשייה כימית מהגדולות בישראל אשר עוסקת בהפקת מחצבים - ייצור של אשלג ,מגנזיום ,ברום ותרכובות ברום באזור ים המלח.


היסטוריה

שנת 1930 -המפעל הראשון - חברת האשלג הארציישראלית הוקם על פי זיכיון שקיבל מהממשלה הבריטית ששלטה אז בארץ .(המפעל הוקם בצפון ים המלח ,בסמוך לקליה) .לאחר ממשלת השחרור נותר חלקו הצפוני של ים המלח בידי ירדן,ולמפעל הדרומי בסדום ,שנותר בידינו ,לא הייתה גישה.

במלחמת העצמאות נותר המפעל ממרכז הארץ לאחר שעובדיו היהודים של המפעל בצפון ים המלח נטשו אותו והוא נהרס על ידי הערבים. עם קום המדינה, החליטה ממשלת ישראל לבחון מחדש את פעילות ייצור האשלג,וכך ב1952 הוחלט להקים את מפעלי ים המלח והחברה החלה את פעילותה ברכישת ציוד,ולאט היא התפתחה-מדינת ישראל הצעירה השקיעה הון רב בהפעלתם המחודשת של המפעלים.

[בשנת 1960 אישר מבקר המדינה שהמצב במפעלי ים המלח השתפר.]

ב1968,הקימה ממשלת ישראל את "כימיקלים לישראל",חברה שאיחדה תחת קורת גג אחת את מרבית מפעלי התעשיה הכימית בארץ לרבות מפעלי ים המלח.

סוג התעשייה

סוג התעשייה של מפעלי ים המלח היא תעשייה כבדה עתירת ידיים.

זוהי תעשייה המתבססת על מחצבים.בתהליך ההפקה של המוצר הסופי ישנה פסולת רבה ולכן התעשייה תמוקם בקרבת חומר הגלם.נדרשים עובדים מיומנים וגם עובדים לא מיומנים.

Big image

:

מיקום

המפעל ממוקם סמוך לחופו הדרום-מערבי של ים המלח - מכיוון שעליו להיות ממקום בסמוך לים המלח-כלומר בסמוך לחומרי הגלם.

יתרונות של מיקום זה:

1.חומר הגלם של המפעל-האשלג-מצוי בריכוזים גבוהים בים המלח.

2..מיקום מפעל ליד חומר הגלם כי הובלת חומר גלם היא הובלת פסולת.(מניעת הובלת פסולת).

3..עלויות שינוע נמוכות יחסית מהמפעלים לנמלים.

4..אפשרות אחסון כמות גדולה של אשלג בשטח פתוח בעלות נמוכה .

חסרונות של מיקום זה:

1.קרבת המפעלים למוקדי תיירות בים המלח מעוררת בעיות כמו העלייה המתמדת במפלס המים של בריכות האידוי וזאת כתוצאה משקיעת מלחים.תופעה זו מסכנת את יסודות בתי המלון באזור-הצפתם.

2.פיתוח התעשייה של מפעלי ים המלח מהווה התערבות בסביבה הטבעית-שינוי הנוף הטבעי.


נגישות

בעבר הדרך למקום הייתה דרך שביל עופר שהייתה אינה סלולה,ולכן חוץ ממנה לא הייתה גישה יבשתית.מאוחר יותר השלימו את בניית הכביש המחבר את המפעל בסדום אל באר שבע. הנגישות למקום קלה יותר.

המפעל והשפעתו בים המלח


ב1968,הקימה ממשלת ישראל את "כימיקלים לישראל",חברת תעשייה כימית שאיחדה את מרבית מפעלי התעשייה הכימית. ב1995,במסגרת תהליכי ההפרטה העוברים על המשק הישראלי,מכרה הממשלה חלק ניכר מנכסי החברה לידיים פרטיות.


החל מפברואר 2015,החליטו ועד עובדי תרכובות ברום להשבית את העבודה בחברה,כאשר מאתיים מהעובדים מקיימים הפגנה בכניסה למפעלי הברום .השביתה התקיימה בעקבות הזמנות לשימוע לפני פיטורים ששלחה הנהלת כיל לכ-140 עובדים מתוך 900 העובדים בחברה. החלטת ההנהלה כללה 270 עובדים שיסיימו עבודתם, 160 בפרישה מוקדמת ו-110 בפיטורים. י ו"ר ועד העובדים האשים בהפגנה את הנהלת החברה כיוון שהיא החליטה לפגוע בעובדים המאוגדים כנקמה על החלטות ועדת ששינסקי 2(וועדה לבחינת המדיניות הפיסקלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל).השביתה הביאה לפגיעה בכיל ולירידה בהכנסות -למשל מכירותיה של כיל בסיכום רבעוני נחלשו ב13% ל1.4 מיליארד דולר.(ניתן לראות את השינויים בטבלה).



הניסוי לנהל משא ומתן בין העובדים וההסתדרות להנהלת כיל כשל וזאת מכיוון-(טענת כיל לכשל)-"הנהלת כיל בחרה לפוצץ את המו"מ שהתנהל בימים האחרונים עם ההסתדרות וועדי העובדים תוך הקצנת הדרישות וחזרה מהסיכומים שהושגו במו"מ המרתוני שהתנהל".דיון שהתקיים לאחר מכן הסתיים במחלוקת בעלת 2 נקודות מרכזיות :הנהלת כיל דורשת הסכמה לניוד עובדים, ממחלקה למחלקה, מחטיבה לחטיבה וממפעל למפעל, תוך שמירה על ותק, דרגה והתחשבות במקום העבודה והמגורים, ואילו ועד העובדים מסרב חד-משמעית לניוד עובדים, גם לא כתנאי ליציבות ואי-פיטורים במהלך 3 שנים וצמצום מספר המפוטרים עכשיו.

תוצאות כיל -השוואת רבעונים 1 של שנים 2014-2915

Big image

:

ביום חמישי האחרון,בתאריך ה28.5.15 נחתם הסכם לאחר 4 חודשים של שביתה מלחמתית.השביתה מסיימת והתוכנית מסתכמת ב-42 מפוטרים, בהדרגה, כאשר לוועד זכות וטו על 4 עובדים, כלומר כנראה רק 38 עובדים יפוטרו (19 בכל חברה עם 400% פיצויים), ו-210 יסיימו במסלולי פרישה מרצון בתנאים טובים.

השוואת מניות כיל(ניתן לראות בכל תקופת זמן)-יומי

Big image

חשיבות כלכלית בכמה תחומים:


מפעלי ים המלח משפיעים על התעסוקה,על התיירות והשגשוג הכלכלי של הדרום בפרט וישראל בכלל.יש להם חשיבות כלכלית:

א. יצוא-רוב האשלג אשר מופק מים המלח מיועד ליצוא.עיקר היצוא נעשה דרך נמל אשדוד.האשלג מוסע תחילה במסוע ענק עד דימונה,ומשם עובר ברכבת לנמל אשדוד.בנוסף,החומרים המיועדים לשווקים באסיה מועברים בעזרת משאיות ענקיות ממפעלי ים המלח אל נמל אילת.

ב. פיתוח התעשייה בארץ-מפעלי ים המלח מספקים חומרי גלם לתעשיות הכימיות,וכך תורמים לפיתוח התעשייה באזור הנגב ובארץ כולה.(מפעלים הממוקמים במישור רותם,רמת חובב,חיפה ועוד)

ג. מקור פרנסה-מפעלי ים המלח משמשים מקום עבודה ומקור פרנסה לרבים מתושבי הנגב.למעשה, הם בין המעסיקים הגדולים ביותר בערי הפיתוח שבנגב הצפוני.

ד. פיתוח רשת תחבורה-פיתוח התעשייה באזור ים המלח שימש מנוף לפיתוח רשת התחבורה הציבורית.פריצת הדרך לסדום נבעה במידה רבה מהצורך לאפשר לעובדים להגיע למפעל,ומהצורך לפתח דרך נוחה לשיווק החומרים.

ה. פיתוח התיישבותי-מפעלי ים המלח משפיעים על פיתוח היישובים שבקרבתם,כמו דימונה וערד,למשל,שכן הם מושכים את העובדים במפעלים לבוא ולהתגורר ביישובים אלה, ומספקים לתושבי היישובים מקור פרנסה.