הגיבור שלנו
אור בן יוסי, ז2
החייל שנפל
אויה חרש קרה הדבר?
לפני 42 שנה במלחמת יום הכיפורים נפל לנו חייל,
חייל אמיץ עד מאוד,
שמו ברוך,
אשר נולד לקוקי ויוסף, (סבתא וסבא של אימי).
אויה חרש קרה הדבר, אויה?
ברוך היה נדיב ואדיב.
ובנוסף הגן על מדינתנו במלחמת יום כיפור,
יתר על כן העריץ את המקצוע ספורט,
השתתף בתחרויות אופניים,
והיה חבר בקבוצת כדורגל.
זאת ועוד הוא היה נער אופטימי, עליז ושמח בחלקו.
בשנת 1970 גויס לצבא, והוצב בחיל השריון.
לאחר מכן נשא אישה ושמה שושנה.
ברוך נהג בטנק המפקד,
ונהרג על ידי הפגזת הסורים.
סיפור טרגי זה קרה כשלושה חודשים לאחר נישואיו.
בעת נפילתו השאיר אחריו:
אמא,אבא,אישה בהריון, אחים, אחיות ואחיינים.
כאשר סיפור זה קרה היה ברוך רק בן 24.
ברוך היה אהוב בחברה, בלימודים ובמשפחה.
כאשר הוריו פתחו את הדלת, ראו את הקצינים והמפקד ומיד חרב עולמם.
הם הבינו שמשהו לא בסדר, הם הבינו שקרה לברוך משהו.
אמו מיררה בבכי ושיתפה את המפקד והקצינים בהבטחה של ברוך דקות ספורות לפני שיצא למלחמה.
ושם נאמר:
קוקי: "תשמור על עצמך בן שלי"
ברוך: "אל תדאגי אמא אני אשמור על עצמי ועל המדינה שלי"
קוקי: "בהצלחה תיהיה חזק".
ברוך: "את יותר מדי דואגת את תראי אני מבטיח שאחזור עם דגל ישראל."
לאחר שפרצה המלחמה:
קוקי: "הבטחת שתחזור עם דגל ישראל, לא עטוף בו"
כל המשפחה הייתה עצובה וכאובה, ובכתה המון זמן.
עד היום שאימי מספרת לי סיפור זה מיד זולגות דמעות בעיניה.
הוריו של ברוך אמרו : "נהוג שהילדים יקברו את ההורים ולא להפך"
הוריו לקחו את הסיפור מאוד קשה עד יומם האחרון.
בכדי לזכור ולא לשכוח את ברוך שלנו יש אחיינים הקרויים על שמו.
הערך החברתי בבלדה.
לאחר שגויס לצבא וסיים את שירותי החובה שלו, נשא אישה. וכשפרצה המלחמה הצטרף לאנשי יחידתו וסורים הפציצו את הטנק של המפקד שלו (שם הוא נהג).
ניתן להבין שאדם זה היה נאמן למדינה בכך שהוא נלחם למעננו למרות שידע שלא בטוח שיחזור,
לאחר הבטחתו למשפחתו לחזור עם דגל ישראל, משפחתו הבינה שחזר עטוף בדגל ישראל.
ברוך השאיר מאחריו אישה בהריון, על מנת להגן עלינו, על המדינה שלנו.