האם לסקר אירועים אנשים קיצוניים?
באירועים משמעותיים נשמעים קולות שונים. חלקם קולות יותר מתונים שנמצאים בתוך הסכמה רחבה וחלקם קולות קיצוניים יותר, שחורגים מההסכמה המרכזית. לרוב הקולות הקיצוניים מבטאים מיעוט ואילו הקול המתון יותר מבטא חלק גדול יותר.
בהפגנות נגד צעדי הממשלה המתוכננים למערכת המשפט הניפו כמה מפגינים את דגלי פלסטין בצעד שנחשב יותר מתריס וקיצוני. דגלים אלו בלטו בתוך רוב של דגלי ישראל.
דילמה של עיתונאים: באיזו מידה לסקר אירועים או אנשים שמבטאים קולות של מיעוט קיצוני?
יתרונות: זכות הציבור לדעת, חופש הביטוי, חשוב שהציבור יכיר את כל מגוון הקולות, חשוב להכיר קולות של מיעוט קיצוני כיוון שהרוב יותר קולני ונוכח ואולי המיעוט דווקא צודק ויוכל לשכנע את הרוב?
חסרונות: מבליט את הקיצוני ואת המיעוט, יכול לערער את היציבות החברתית, פוגע בסולידריות של החברה. יוצר הבנייה כאילו המיעוט הקיצוני הוא יותר חשוב/מרכזי/נוכח מאשר הרוב היותר מתון.
2.לא לסקר / להצניע סיקור של קולות או אנשים קיצוניים
יתרונות: שמירה על יציבות חברתית, מאזן כוחות בין הקול המרכזי, הגדול יותר לבין הקול של המיעוט הקיצוני.
חסרונות: פגיעה בתפקיד העיתונות לאובייקטיביות, לסיקור המציאות, לזכות הציבור לדעת. יכול לפגוע גם באמון הציבור בתקשורת