מהדורה מיוחדת ארצות הברית איתנו!
העיתונאים: שקד, ניקול, קארין, שיר ומתן
אנו מדווחים על טביעתה של הלוזיטניה
ראיון עם מר גקסון - 7 מאי 1915
מר גקסון ששרד את האסון שקרה באוניית הלוזיטניה והוא מספר שהאוניה נפגע ממשהו חזק שגרם לכך שהאוניה ניפגע, ועקב כך, הלוזיטניה טבעה מתברר שזה היה התכנון של גרמניה שצוללת גרמנית שיגרה טורפדו לכיוון האוניה. ועקב כך 1198 נוסעים ומהם 128 אמריקאים טבעו .
הטביעה של הלוזיטניה עוררה זעם באמריקה.
המראיין: מר גקסון איך הייתה התחושה שלך כאשר הודיעו לך שהלואיזיטניה מתחילה לטבוע?
גקסון: הייתי בדרך לישון , נשכבתי על המיטה וקראתי ספר, ואז היה בום והתחילו להיכנס מים לחדרים והודיעו שהספינה טובעת. כל ההספינה התחילה לרעוד , וכול האנשים התחילו לצרוח ולרצות ולהיכנס ללחץ.
כולם התחילו לעלות לעליית גג שזה המקום הכי גבוה בספינה ואני רצתי אחריהם. בעליית גג היה צפוף מאוד, וכולם דחפו ורצו , והיו צעקות והמון רעש. היו תינוקות שבכו , וזקנים שנפלו בגלל שדחפו אותם. התחילו להוריד את הסירות ההצלה וכולם רצו להינצל ולא לטבוע ביחד עם הספינה. לא היו הרבה סירות הצלה, ואני אחד מהם שלמזלי הספקתי להינצל ולעלות לאחת ספינות ההצלה.
המראיין: האם הרגשת שבאיזשהו שלב אתה מוותר והולך למות ולטבוע עם הספינה?
גקסון: היה רגע שהייתי עדין בקומה הנמוכה איפה שהיה החדר שלי והכול התחיל להתמלא מים והיו מלא אנשים שלקחו את הדברים שלהם ויצאו מהחדרים והיה צפוף וכולם התחילו לרוץ לעליית גג. אני דאגתי לילדים ולאישתי ורצתי לקחת אותם כי העדפתי והרגשתי שזה הסוף והעדפתי שהם ינצלו במקומי וימשיכו את חייהם בהרגלם.
המראיין: האם הילדים ואישתך ניצלו בסוף או לא?
גקסון: אישתי זיכרונה לברכה לא הצליחה להינצל. כשהתחלנו לעלות לעליית הגג אני הייתי מקדימה עם הילדים כי היה לי חשוב לשים אותם בסירות ההצלה וינצלו. אישתי היה מאחור ולא שמתי לב שהיא לא המשיכה איתנו ונעלמה. רצתי לעליית הגג כדי לשים את הילדים בסירת ההצלה וישר הלכתי לחפש את אישתי. כשמצאתי אותה ראיתי שרגליה תקועה , והמים התחילו להתמלאות בקומה ולא יכולתי להציל אותה כי כבר ראיתי אותה שהיא נחנקת ומתה.
המראיין: זה סיפור מאוד עצוב. תודה לך ששיתפת בפנינו את סיפורך מספינת הלוזיטניה.
הצצה מהעיתון של ניו-יורק
אנשים מפוחדים בספינה
ניצולים מהלוזטניה
"העולם מזדעזע"
לאחרונה הבריטים גילו מברק סודי ששר החוץ הגרמני שלח למקסיקו.
התגלה תוכן המברק ע"י חייל בריטי ולראשונה מתפרסם:" באחד בפברואר בכוונתנו להתחיל בלוחמת צוללות בלתי מוגבלת. אף על פי כן, בכוונתנו לעשות מאמצים כדי לשמור על הנייטרליות של ארצות הברית. אם דבר זה לא יצליח, אנו מציעים ברית עם מקסיקו על סמך ההבנות הבאות: אנו נעשה מלחמה יחדיו ושלום יחדיו. אנו ניתן סיוע כספי נדיב והבנה מצדנו כי על מקסיקו לכבוש מחדש את השטחים שאיבדה בניו מקסיקו, טקסס ואריזונה. פרטי ההסדר נתונים לשיקולכם. עליך להודיע לנשיא [של מקסיקו] על ההצעה הנ"ל בסודיות מוחלטת ברגע שיהיה ברור כי מלחמה עם ארצות הברית עתידה לפרוץ, ולהציע כי הנשיא, ביוזמתו האישית, יזמין את יפן להצטרף לתוכנית זו; ובאותו הזמן, להציע לתווך בינינו לבין יפן. אנא הבא לתשומת לבו של הנשיא כי השימוש הבלתי מתפשר שלנו בצוללות טומן בחובו סיכוי שאנגליה תיאלץ להציע שלום תוך מספר חודשים".
העולם פעור פה מהתנהגות גרמניה במלחמה.
הנשיא ווילסון מאוכזב ורוצה לנקום ולהצטרף למלחמה לטובת מדינות ההסכמה לנגד גרמניה. אזרחי ארצות הברית טעונים וכועסים ומוכנים לצאת למלחמה.
כתבה כתבתנו ג'ניפר סמית'.
אזור מקסימו אליו היה אמור להישלח המברק
הקודים שפוענחו על ידי חייל בריטי
מדור האופנה - "שיק או שוק"
האופנה במלחמה:
מראיין: שלום בנות!
בנות : שלום!
מראיין: רציתי לשאול אתכן כמה דברים על מה לבשתן בתקופה של מלחמת העולם הראשון בין השנים ה1915-1918, מה היה הסטייל בשנים האלה? מה אהבו ללבוש? מה אהבו לקנות בחניות? מה מכרו בחניות?
בנות: בשנים האלה אהבו ללבוש הבנות שמלות מפוארות, כובעים עם פרחים או נוצות , אהבו ללבוש שרשראות מפנינים , שרשראות ארוכות. הרוב אהבו ללבוש שמלות אבל לבשו גם חולצות וחצאיות , כמעט והבנות לא לבשו מכנסים . אהבו לשים מטפחות על הראש. את השמלות המפוארות והכובעים עם הפרחים והנוצות היו קונים האנשים שהיה להם כסף כי הכובעים ובמיוחד מה שעל הכובעים כלומר, הנוצות או הפרחים היו יקרים , וגם השמלות היו יקרות.
מראיין: תודה שעניתן ושיתפתן את כולנו בסטייל שלכן שלבשתן פעם. היה כיף לדבר איתכן.
מהאולפן שיק או שוק ניפגש בפרק הבא!