מסע אל הדרשה

אריאל אופק

תאריכים חשובים


תאריך הלידה הלועזי שלי הוא:27/10/2004 (לפני השקיעה)

תאריך הלידה העברי שלי הוא: י"ב חשון התשס"ה

התאריך כשאני אהיה בת 12 הוא: י"ב חשון התשע"ז 13/11/2016

תאריך השבת הקרובה ביותר לתאריך בת המצווה שלי הוא: י"ח חשון התשע"ז



מה זה השם אריאל?:


שמו של אחד מראשי עולי שיבת ציון להם שלח לקרוא עזרא הסופר מנהיג העולים:

"וָאֶשְׁלְחָה לֶאֱלִיעֶזֶר לַאֲרִיאֵל לִשְׁמַעְיָה וּלְאֶלְנָתָן וּלְיָרִיב וּלְאֶלְנָתָן וּלְנָתָן וְלִזְכַרְיָה וְלִמְשֻׁלָּם – רָאשִׁים" (עזרא ח', 16).

השם אריאל רווח ביותר לבנים, ולאחרונה ניתן גם לבנות. השם מורכב מהמלים 'אריה' ו'אל'. האריה הוא סמל לאומץ, כוח וגבורה.
אריאל הוא גם אחד משמותיה של ירושלים, שסמלה הוא האריה, ושל המקדש. לכן מתאים שם זה במיוחד לילידי חודש אייר, שיום ירושלים חל בכ"ח בו.

אריאל הוא שמה של העיר הגדולה בשומרון.


המשמעות של השם אריאל בתנ"ך:

"וָאֶשְׁלְחָה לֶאֱלִיעֶזֶר לַאֲרִיאֵל לִשְׁמַעְיָה וּלְאֶלְנָתָן וּלְיָרִיב וּלְאֶלְנָתָן וּלְנָתָן וְלִזְכַרְיָה וְלִמְשֻׁלָּם – רָאשִׁים" (עזרא ח', 16).




הפרשה שלי:

שם הפרשה: וירא

ספר: בראשית

פרקים: פרק י"ח עד פסוק א'






הפרשה עצמה( פרשת וירא ספר בראשית.)


בתחילת הפרשה יושב אברהם בשיא החום בפתח אוהלו ולפתע מופיעים מולו שלושה מלאכים. אברהם מגייס את שרה לעזרתו, והם מארחים את האורחים בנדיבות. השלושה מספרים לזוג המבוגר שבקרוב יקרה הבלתי יאמן: שרה תלד בן! שרה, צוחקת – "וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר: אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה" (בראשית, פרק י"ח פסוק י"ב). ה' מודיע לה שהוא עוד ישוב ואז כבר תחזיק שרה תינוק קטן בזרועותיה.


המלאכים פונים לכיוון סדום בשליחות אלוהים: סדום היא עיר של חטא ורוע ואלוהים מחליט להשמיד אותה. אבל אברהם עומד מולו ומתווכח – כיצד יתכן להרוג צדיק עם רשע? "אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר?" (בראשית, פרק י"ח פסוק י"ב). וכך מתחיל משא ומתן בין אלוהים לאברהם על מספר הצדיקים שיכולים להציל את עירם הרעה. אבל אפילו עשרה צדיקים לא נמצאים בעיר ועוד מעט היא תמחק מעל פני האדמה.

המלאכים מגיעים לסדום. הם מתארחים בביתו של לוט, ואנשי סדום מנסים להוציא אותם משם ולהתעלל בהם. לוט מגונן על האורחים שלו, והמלאכים דואגים להציל אותו ואת בני ביתו. הם מזהירים את הבורחים – לא להביט לאחור! אש וגופרית יורדים מהשמים ואשת לוט לא מתאפקת. "וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו; וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח" (בראשית, פרק י"ט, פסוק כ"ו) .

אברהם ושרה נודדים ומגיעים לגרר. אברהם פוחד שאם יוודע שהוא בעלה של שרה יהרגו אותו כדי שמלך גרר, אבימלך, יזכה באשתו. המלך אכן לוקח אליו את שרה וה' מתערב, מופיע בפני מלך גרר בחלום ונוזף בו קשות. הוא מודיע למלך אבימלך, שרק אם אברהם יתפלל עבורו הוא יחיה. המלך מתנצל, משחרר את שרה, נותן לה ולאברהם מתנות. אברהם מתפלל ואבימלך ניצל.

והנה הימים עברו, ומגיע לאברהם ולשרה מזל טוב! נולד להם בן – "ויִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ, אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה – יִצְחָק" (בראשית, פרק כ"א פסוק ג') . לזכר צחוקה של שרה המתקשה להאמין. אחרי השמחה והמשתה מגיעים קינאה ותחרות: שרה מבקשת מאברהם לגרש את הגר, השפחה אשר ילדה את ישמעאל, וגם את בנה של הגר. הבקשה מכאיבה לאברהם, אבל אלוהים מורה לו: "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ" (בראשית, פרק כ"א פסוק י"ב) – אברהם מגרש את הגר ואת ישמעאל.
השניים מגיעים למדבר שם הם פוגשים במלאך האלוהים שמנחם את הגר, מבטיח לה שהבן יגדל ויתעצם והנה – ממש למולה מציב אלוהים באר מים כדי שהם יוכלו להתקיים. שם הופך הילד למומחה לקשת ומתחתן. הפרשה שלנו נודדת למקום דרומי שם כורתים אבימלך ואברהם ברית ומייסדים את באר שבע.

בסוף הפרשה מתרחש אחד מן הסיפורים המפורסמים במקרא. האל מנסה את אמונתו של אברהם ופוקד עליו לעשות את הדבר הנורא מכל, ללכת עם בנו אל הר המוריה: "קַח-נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיך" (בראשית, פרק כ"ב פסוק ב). אברהם מציית ומתחיל להתכונן להקריב את בנו יחידו ואז, כשהסכין כבר מונפת מעל צווארו של יצחק עוצר אותו מלאך ה' ואומר לאברהם שלא יפגע בבנו! אברהם עמד בניסיון הקשה והוכיח את נאמנותו הגמורה לאלוקים. ה' מברך אותו שבזכות אמונתו ירבו צאצאיו כחול אשר על שפת הים.















הערכים הם:

1- שמחה מפני שהגיעו שלושה אנשים ואברהם מאוד אוהב להכניס אורחים ואמרו לו ששרה תלד בן .

2- נדיבות מפני ששרה הכינה חלות ועוגות ואברהם נתן להם לטבול את רגליהם במים ולשתות.

3-כבוד מפני שאברהם הכניס את שלושת האנשים לאוהל שלו והתייחס אליהם בכבוד.