האיגרת השבועית של המזכירות הפדגוגית

ספטמבר 2015 (3)

דבר מ"מ יו"ר המזכירות הפדגוגית - דליה פניג

באופן מפתיע, כשהתורה מדברת על היום הגדול בשנה, ראש השנה, היא אינה אומרת דבר על כך שמדובר ביום הדין. לא תמצאו אפילו רמז דק שמתחולל כאן משפט מכריע לחיים ולמוות. התורה קובעת שבא' בתשרי "יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כט, א), מבלי להוסיף מילה על התוכן הרוחני של החג הזה.

מה יש בו בשופר, שהתקיעה בו נקבעה כַּדֶרך לציין את 'יום הרת עולם'?

הפרשנים נותנים על כך פירושים רבים , בחרתי באחד מהם ששבה את ליבי:


רק להקשיב


מצוות היום בראש-השנה מיוחדת בכך שכדי לקיים אותה אינך צריך לעשות דבר, מלבד... להקשיב. ובעולם שבו כמויות המלל והקשקשת הגיעו לשיאים בלתי נתפסים, בחברה שבה לא צריך שיהיה לך משהו חכם באמת לומר רק בשביל להעלות אותו כסטטוס בפייסבוק לעיני אלפים אלא 'סתם, כי בא לי לדבר' – מעניק לנו השופר את מתנת ההקשבה. הבשורה המדהימה שאם רק נעצור את מטחי המילים ונהיה מוכנים להקשיב באמת, נצליח להאזין לקולות עמוקים ולגלות דברים נסתרים.

ייתכן שהם היו קיימים שם כל הזמן, אבל בתוך כל רעש הרקע האופף אותנו, לא היה סיכוי שנשמע אותם. את הקולות העדינים שמגיעים אלינו מבפנים, אם רק נדע להיות מכוונים אל התדר הנכון, וגם את קולם של האנשים שאינם יודעים לצעוק, אבל את מה שהם לוחשים בקול עדין, יהיה חבל מאוד אם נחמיץ.

שנה טובה לכולם

דברים לראש השנה ויום כיפור - צילה מירון-אילן

סתיו יהודי בארץ אבותיי
שולח בי
רמזי אלול.

כך נפתח שירו של אברהם חלפי, המוכר ודאי לכולנו בביצועו המרגש של אריק איינשטיין (ללחן של יוני רכטר), ומזכיר לנו כי אווירת ראש השנה היהודי קשורה באופן עמוק ליום הכיפורים שבא בעקבותיו, עם "הציפורים הקטנטנות שורקות העצב", אז גם "ייתקע בשופרות לפתוח שערי שמיים".

לא רק שמחה והתחדשות של פתיחת שנה חדשה, כמקובל פעמים רבות, אלא ימים של חרדה וחשבון נפש. את עיצובם השלם של הימים הללו עשו חז"ל במשנה, כאשר העתיקו את ראש השנה ממקומו במקרא בחודש ניסן אל מקומו החדש: חודש תשרי (החודש השביעי במקרא), עם ראשית הסתיו בארץ ישראל. זמן של אסיף חקלאי, של כינוס והתכנסות לקראת הבאות. ללמדך כי הזמן איננו רק נתון טבעי, פיזיקלי, שוטף, אלא הוא נתון לשיקול דעתם של בני אדם, לכוחה היוצר והמעצב של התרבות. יתירה מזו, בתורה מתואר יום זה, א' לחודש השביעי, רק כ"יום תרועה". תרועת החצוצרה והשופרות קשורה פעמים רבות להצהרה חגיגית, דרמטית, לא פעם גם לשמחה, אך חכמים ראו בתרועת ראש השנה ו"הימים הנוראים" בעיקר אמצעי לזעזוע הנפש, ואף הפכו את ראש השנה לאחד הימים בשנה שהעולם עומד בהם לדין: "בארבעה פרקים העולם נידון ... בראש השנה – כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון ..." (מסכת ראש השנה, א,ב). הצירוף "בני מרון" התפרש בדרך כלל כבני צאן העוברים תחת בקרת הרועה, ולפי גרסאות אחרות ("כבנומירון") הכוונה לחיילים העוברים לפני המלך. כך או כך, כל אחד ואחד נספר, ואין דרך לחמוק מהדין האלוהי.

בדברים שלהלן אני רוצה להתעכב על דימוי זה ולהצביע על נקודה שלא תמיד מודגשת בהקשר לראש השנה. הדימוי של מי שנספרים אחד-אחד (כבשים או חיילים) מחדד לא רק את העמידה לדין השמיימי, איש-איש על מעשיו, אלא גם את עובדת יחידותו של כל אדם. גם אם כל ימות השנה האדם הוא יצור חברתי, חי בקרב משפחתו, קהילתו, עמו וכו' – הרי בעמידתו נוכח אלהים ביום הדין, הוא חוזר להיות אחד, יחיד. יתירה מזו, אף שמדובר לכאורה במועד יהודי, בתפיסתם של חכמים ראש השנה הוא יום בעל משמעות אוניברסלית, וגם המשנה שציטטנו מדברת על כך ש"כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון", לא יהודים בלבד. הסיטואציה המשפטית של יום הדין מדגישה לא רק את אחריותו של אדם על מעשיו אלא גם את ייחודו ויחידותו של כל אדם, מעבר לכל הבדל דת, לאום, מעמד וכיוב'. כביכול, בראש השנה כל אחד חוזר להיות "אדם הראשון", שהיה יחיד בעולם. ואכן, לא מפתיע שבמסורת היהודית נתפס ראש השנה גם כיום בריאתו של האדם הראשון (ביום השישי של סיפור הבריאה בבראשית). "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם: בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם, בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ. זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם; וַיְבָרֶךְ אֹתָם, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמָם אָדָם..." (בראשית ה,1-2). זהו יום ההולדת של האדם באשר הוא, אישה ואיש. יום הולדת לאנושיות.

במקור אחר אנו למדים:

"לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי, לְלַמְּדָךְ,

שֶׁכָּל הַמְּאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא, וְכָל הַמְּקַיֵּם (מַצִּיל) נֶפֶשׁ אַחַת מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא.

וּמִפְּנֵי שְׁלוֹם הַבְּרִיּוֹת, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: אַבָּא גָּדוֹל מֵאָבִיךָ ...

וּלְהַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד, וְכֻלָּן דּוֹמִין זֶה לְזֶה; וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָבַע כָּל האָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁלְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ." (מסכת סנהדרין, ד,ה,)

ספק אם יש בכל ספרות העולם העתיק, ואפילו בימינו, מסמך כל כך חד-משמעי בדבר כבוד האדם באשר הוא אדם. ונדמה שזהו אחד המסרים החשובים ביותר של ראש השנה היהודי: החזרה אל הבסיס הראשוני של אנושיותנו. אותו בסיס שבו כולנו בשר ודם, חשופים ופגיעים; כולנו "צלם אלהים" – בעלי כבוד ושליחות; כל אדם – "עולם מלא". לא מופרך אפילו להציע שהדין השמיימי של ראש השנה הוא בראש ובראשונה הדין של האנושות כולה על עניין זה עצמו: עד כמה השכילו בני האדם להבין ש"כל באי עולם עוברין לפניו...". שכולם שווים לפניו, ושאין אדם יכול לומר לחברו: "אבי גדול מאביך", עמי חשוב מעמך, דתי טובה מדתך.

מדינת ישראל חוותה בקיץ הזה, ולצערנו פעמים רבות בשנים האחרונות, אירועים ופשעים מזעזעים של פגיעה בבני אדם על רקע שנאה. שנאה של האחר והשונה על רקע דתי, מיני, לאומי. כמה שווה דמם של בני משפחה ערבית, אב ואם ובנם הקטן, שהוצתו למוות בכפר דומא? כמה שווה דמה של נערה ירושלמית שכל חטאה שצעדה במצעד הגאווה בלב ירושלים? וכל זאת כביכול בשם דת ישראל. כיצד לא נלמד מן ההיסטוריה הלקח היהודי החשוב ביותר של עם שהיה ועודנו קורבן בעצמו לפשעי שנאה, בארץ ובעולם, ושילם על כך מחיר נורא מכול? בכל המקרים הלקח הוא אחד: כשאיש קם על רעהו לשונאו ולהורגו, את אחיו הוא הורג. שעל כן כולם "בני אדם", בניו של אדם הראשון.

ראש השנה, יום בריאת האדם, יום ההולדת של בני האדם באשר הם, הוא בהכרח גם יום הדין של האנושיות: זמן לחשבון נפש נוקב, שרק ממנו נוכל לאחל לעצמנו בלב שלם ולעשות במו ידינו, שנה טובה ומבורכת. והשנה, כמו בשנה שעברה, יחוג ביום הכיפורים היהודי גם חג הקורבן המוסלמי (עיד אל-אדחא, عيد الأضحى), המכונה "החג הגדול". זה לצד זה: יום של צום לצד שמחה וסעודת חג. פניהם השונות של בני אדם, "שאין אחד מהם דומה לחברו", פניו השונות של אדם הראשון, פנים שונות של האנושיות, המשותפת לכולנו וקוראת לנו לנהוג בכבוד, בסובלנות, בסליחה ובאהבה.

"תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה".

אגף א' לפיתוח פדגוגי

דוגמאות לשאלוני בחינות הבגרות לפי מתכונת ההיבחנות החדשה

אנו גאים לבשר על פרסום הדוגמאות לשאלוני בחינות הבגרות לפי מתכונת ההיבחנות החדשה.

יישר כוח למנהלי האגפים ולמפמ"רים על ההתגייסות והעבודה המקצועית בלוח זמנים קצר.

מוזמנים לעיין בטבלה המרכזת קישורים לשאלונים בתחומי הדעת השונים.

דיבור בציבור – אתר למורים

תכנית דיבור בציבור הינה תכנית מערכתית מכיתה א'- י"ב שמובילים שר החינוך והמנכ"לית (ראה חוזר מנכ"ל). במסגרת תכנית זו נבנה אתר דיבור בציבור הנותן מענה למורים לכל שכבות הגיל.

האתר כולל מגוון של פעילויות והצעות למערכי שיעור בתחומי דעת שונים, המדגימים שימוש במיומנויות להצגת ידע ופיתוח יכולות רטוריות לעמידה בפני קהל.

נשמח לקבל חומרים, הצעות ורעיונות מכל תחומי דעת.

Big image

השתלמויות מקוונות למורים במודל "איחוד מול ייחוד" בתשע"ו

השנה ניכרת עליה משמעותית במספר ההשתלמויות למורים בלמידה מרחוק במודל "איחוד מול ייחוד" בכל תחומי הדעת. ניתן להירשם למספר השתלמויות, מועד ההרשמה עד 6/10/15.

להלן רשימת השתלמויות:

למידה בדרך חקר (60 שעות) לטופס הרישום לחצו כאן

תחומי דעת: היסטוריה ממ"ד, אזרחות, עברית, פילוסופיה, היסטוריה מ"מ, ערבית לערבים, מדעי החקלאות, מדעי החברה, חינוך גופני, מחשבת ישראל ממ"ד, תושב"ע ממ"ד, תנ"ך מ"מ, היסטוריה לדרוזים, מוט"ב, אמנות חזותית, ספרות לערבים, ערבית לדרוזים, היסטוריה לערבים, מחשבת ישראל מ"מ, עברית לערבים, תקשורת וקולנוע

למידה בדרך החקר (30 שעות ) לטופס הרישום לחצו כאן

תחומי דעת: ספרות מ"מ, מדעי הסביבה, ספרות ממ"ד, מוסיקה, גיאוגרפיה, מחול, אמנויות רב תחומי, פיזיקה,

PBL למידה מבוססת פרויקטים (60 שעות) לטופס הרישום לחצו כאן

תחומי דעת: אזרחות, עברית, תיאטרון, היסטוריה מ"מ, תושבע מ"מ, ספרות מ"מ, ערבית לערבים, חינוך גופני, כימיה, אמנות חזותית, ערבית לדרוזים, ביולוגיה, תרבות יהודית ישראלית, ערבית לערבים, מתמטיקה ליסודי, פיזיקה, מוסיקה, מתמטיקה לעל יסודי, תנך מ"מ

ויקיפדיה שלב א' ( 30 שעות) לטופס הרישום לחצו כאן

תחומי דעת: היסטוריה ממ"ד, עברית, היסטוריה מ"מ, ערבית לערבים, מדעי החקלאות, מדעי הסביבה, מדעי החברה, גיאוגרפיה, עברית יסודי, תרבות יהודית ישראלית

ויקיפדיה שלב ב' (30 שעות) לטופס הרישום לחצו כאן

תחומי דעת: אזרחות, עברית, היסטוריה מ"מ, מדעי החקלאות

דיבור בציבור- רטוריקה (30 שעות) לטופס הרישום לחצו כאן

תחומי דעת: היסטוריה ממ"ד, אזרחות, עברית, ספרות מ"מ, ספרדית, ערבית לערבים, כימיה, ספרות לערבים, ערבית לדרוזים, עברית ביסודי,ביולוגיה

דיבור בציבור- דיבייט (30 שעות) לטופס הרישום לחצו כאן

תחומי דעת: ספרות מ"מ, ספרדית, ערבית לערבים, מדעי החקלאות, מחשבת ישראל ממ"ד, מתמטיקה על יסודי, כימיה, היסטוריה לערבים, מחשבת ישראל מ"מ, תרבות יהודית ישראלית, תקשורת וקולנוע

פדגוגיה בעידן החדש (30 שעות) לטופס הרישום לחצו כאן

תחומי דעת: היסטוריה ממ"ד, אזרחות, ערבית ואיסלם, היסטוריה מ"מ, ספרדית + צרפתית, ערבית לערבים, מדעי החברה, חינוך גופני, גיאוגרפיה, מוט"ב, כימיה, אמנות חזותית, ערבית לדרוזים, היסטוריה לערבים, קולנוע, מחשבת ישראל ממ"ד, מחול, אמהרית, מתמטיקה על יסודי, תושב"ע ממ"ד, תנך מ"מ

השתלמויות בית ספריות מקוונות במודל 'איחוד מול יחוד'

אגף א' לפיתוח פדגוגי מוביל בתשע"ו, פיתוח מקצועי מקוון בית ספרי במודל

"איחוד מול ייחוד" בלמידה בדרך החקר ו PBL ב- 25 בתי ספר, מכל שכבות הגיל והמגזרים. המהלך ילווה בהנחיה ולווי המורים תוך התנסות ויישום בכיתה. מפגש המדריכים המלווים את בתי הספר יתקיים ביום ג' כ"ג תשרי, 6.10.2015 במטח.

פורטל "מוזיאונים בישראל" - חשוב להכיר!

פורטל "מוזיאונים בישראל" הינו אתר חדשני ופורץ דרך המציג אלפי יצירות ומוצגים מהמוזיאונים בישראל.

הפורטל הוא אבן הפינה של פרויקט שימור והעצמה דיגיטלית המשותף למשרד התרבות והספורט, למשרד רוה"מ, אגף בכיר "מורשת" ולעשרות מוזאונים בישראל.

הפורטל יוצג למנהלי האגפים ולמפמ"רים על מנת לקדם למידה בשיתוף מוזיאונים. לאחר החשיפה למנהלי אגפים נוביל מיזם משותף של המזה"פ להתאמת הפורטל לתחומי הדעת.

Big image

חינוך גופני

הפיקוח על החינוך הגופני נערך זה מכבר לארגון תחרויות בתי הספר ב- 16 ענפי ספורט!!

בשעה טובה, משחקי אליפות בתי הספר התיכוניים היוקרתיים בכדורסל יחלו מיד לאחר ראש השנה ויסתיימו במשחקי הגמר בחודש דצמבר 2015.

ביום ה', ד' בתשרי ה'תשע"ו, 17 בספטמבר 2015, יתקיים שידור הטלוויזיה הישיר הראשון של אליפות זו, במשחק בו יתמודדו בתיה"ס התיכוניים מטרווסט רעננה והריאלי ראשון לציון.

המשחק ייערך בביה"ס מטרווסט ברעננה בשעה 13.00, וישודר בשידור ישיר בטלוויזיה בערוץ 50. (שידורים חוזרים – מדי יום).

במסגרת השידורים מושם דגש על שמירת ההגינות הספורטיבית והאווירה ההולמת בין השחקנים וביציעי התלמידים הצופים.

כולם מוזמנים!

מי מהחברים/ות שמעוניין/ת להגיע למשחק מתבקש/ת לפנות לאברהם זוכמן.

אגף שפות

תחום דעת עברית

צוות המדריכות של הפיקוח על הוראת העברית פתח את שנת הפעילות במפגש חגיגי בבית יוסף באו שבתל אביב. יוסף באו, מאייר, סופר וגרפיקאי, היה מחלוצי האנימציה בישראל. לאחר מותו אף נודע למשפחתו כי פעל בשירות המוסד. המפגש שלו עם השפה העברית הוליד כרזות מרהיבות ואת ספר המילים המאויר "ברית מילה". יוסף באו הוא ניצול מחנה הכפייה קרקוב פלשוב, ודמותו אף מגולמת בסרט "רשימת שינדלר". על אף הזוועות שליוו את חייו היה יוסף באו מלא שמחת חיים ושופע הומור. בנותיו, אשר ההומור והשמחה של אביהן דבקו בהן, מקדישות את חייהן להנצחת מורשתו וסיפור חייו של אביהן. הן נודדות ברחבי הארץ ובעולם, מעבירות הרצאות לבני הנוער בבתי הספר ולקבוצות המגיעות להתארח בסטודיו העבודה הקטן ברחוב ברדיצ'בסקי, אשר הפך להיות למוזיאון באו. הביקור במוזיאון והחשיפה ליצירותיו של באו העלה אינספור רעיונות לשיעורי עברית יצירתיים ומשמעותיים לכל גיל.

במהלך המפגש נפרד הצוות מעדנה יובינר, אשר הובילה בעשור האחרון את תחום ההבעה בעל-פה במסגרת תכנית שלהב"ת בחטיבות הביניים.

אגף חברה ורוח

תחום דעת גיאוגרפיה – אדם וסביבה

לקראת פתיחת שנת הלימודים יתקיים שיח סינכרוני ברשת של מורי "גאוגרפיה - אדם וסביבה".

למורים שאלות רבות בכל הקשור לרפורמה ולהכלתה והשיח הווירטואלי הענף ברשת "הוליד" את הרעיון למפגש בלתי אמצעי בין הפיקוח - המדריכים ומאות המורים בבתי הספר.

במפגש נערוך הכרות בין המורים וצוות הפיקוח בשנה זו, נשוחח על הנושאים שעלו ויעלו בדגש על תהליכי ההוראה - למידה - הערכה בכלל ובשנת הלימודים תשע"ז בפרט.

בברכת שנה טובה ומבורכת.

Big image