וינסנט ואן גוך

שמות התלמידים: עילאי בוהדנה,איתמר אוחיון.

"המצפון הוא המצפן של האדם."

הסבר: לאדם יש קול פנימי, מחשבות, שהוא מקשיב למחשבות ולרגשות ועוזר לבחור בין טוב לרע. צריך להקשיב לקול הזה כי הוא הרגש שלנו.

בחרנו בציטוט הזה משום שהוא מסביר על דבר חשוב מאוד, על המצפון של האדם שעוזר לו לבחור ולחיות.

תעודת זהות


1. תאריך לידה 30 : במרץ 1853, הבכור מבין שישה ילדים

2. בעיר: צונדרט, בארץ: הולנד

3. תאריך פטירה: 29 ביולי 1890

4. הורים: אנה קורנליה קרדבנטוס, תאודורוס פן גוך

קורות חיים

וינסנט ואן גוך נולד בשנת 1853 בהולנד, אביו הכומר, גידל אותו לאהבת הזולת. כשהיה בן שש-עשרה הוא הצטרף כעוזר לתאגיד גדול של סוחרי אמנות, שבו היה שותף דודו. ואן גוך עבד ב"גופיל" בלונדון בין השנים 1875-1873 ושנה נוספת בפריז. כשגדל עבד גם כמטיף בכנסיה בבלגיה.

כשהיה בערך בן 21 חברה שלו עזבה אותו ואז כשהיה עצוב מאוד התחיל לצייר. בשנת 1886 נסע וינסנט לפריז לגור עם אחיו תיאו. אחיו תיאו הכיר לו ציירים נוספים שהם עסקו בציורים אימפרסיוניסטים. בהשפעת הציירים האלה התחיל וינסנט לצייר בצבעים בהירים יותר ודמויות נוקשות פחות.

הוא אהב מאוד את החיים בכפר ולכן עבר לגור בארל, בדרום צרפת, בשנת 1888. שם צייר דיוקנאות רבים של עצמו, וגם עצמים , נופים כפריים ואת תושבי המקום.

ואן גוך היה מאוד שקוע בציור ולא דאג לעצמו, הוא היה הרבה בשמש, לא אכל כמו שצריך ולא דאג בכלל לעצמו. כל זה גרם לו להיות חולה ולעשות דברים מסוכנים. פעם אחת ניסה לדקור את חברו לדירה, הצייר פול גוגן, והעניש את עצמו על ההתפרצות: הוא חתך את האוזן שלו בסכין.

במשך כל חייו הוא מכר רק תמונה אחת. לאחר שאושפז בבית-חולים לחולי-נפש, הוא הרג את עצמו בירייה.

הקריירה של ואן גוך כאמן נמשכה כ – 10 שנים אבל בתקופה הזאת הוא צייר למעלה מ - 1100 רישומים ו – 900 ציורים, ואן גוך נחשב לגדול האקספרסיוניסטים ובחייו הצליח למכור אך ורק ציור אחד בלבד. ואן גוך לא זכה להכרה בעודו בחיים. הוא מת בודד, עני ובלתי מוכר. התהילה באה רק לאחר מותו. ציוריו התקבלו מאוד על הקהל הרחב ברחבי העולם, ועד היום, מאה שנה לאחר מותו.

סגנון הציור של ואן גוך - הַאֶקְסְפֵּרְסיוֹנִיסְטִי

הסגנון אקספרסיוניזם מעמיד במרכז היצירה את היוצר ואת ראייתו הפנימית, את הפרשנות שלו לדברים ואת רגשותיו. הסגנון האקספרסיוניסטי קיים באומנות, בציור, בספרות ובמוזיקה.
סגנון ציוריו מתאפיין בקוויות חזקה ובהנחת צבע בשכבה עבה, אופן הציור שלו מלא ההבעה, מדבר אל אנשים רבים ושונים.

ציור של ואן גוך - ליל כוכבים

ביצירות רבות של ואן גוך מופיע הברוש, לפעמים עץ אחד ולפעמים בקבוצה של שניים או שלושה עצים.

בתמונה שלפנינו הברוש מצויר על רקע שמים ליליים, שבהם כוכבים וירח בצורת קשת, והם זוהרים ומאירים את התמונה בעוצמה הדומה לזו של יום.

Big image

ואן גוך - דיוקן עצמי

ואן גוך צייר מעל לשלושים דיוקנאות עצמיים בין השנים 1886 – 1889. כאמן, הדיוקנאות שימשו אותו לפיתוח טכניקות שונות, וכאדם - לבדיקה וטיפול עצמי. הדיוקנאות חושפים את רגשותיו ומצבו הנפשי בכל שלב שבו צייר.

דיוקן עצמי זה צויר בחורף שבין השנים 1887 – 1888, כאשר ואן גוך חי בפריז, קצת לפני המעבר שלו לעיירה ארל. בתקופה זו הקדיש זמן רב ללימוד ופיתוח של האימפרסיוניזם. עם זאת, הוא לא ניסה לחקות את הטכניקה אלא ליצור גרסה משלו. השימוש שלו במשיכות מכחול הנעות בכיוונים שונים יצר הילה מעגלית סביב ראשו, דבר שמופיע הרבה מהדיוקנאות שלו..

דיוקן עצמי עם כובע הקש על ראשו של ואן גוך מראה שהוא רואה את האמן כאיש עובד כפיים, פועל, החובש כובע עבודה המגן מפני השמש. הפנים המרחפות בתוך הילה מנתקות את האמן מהסביבה המציאותית ומייצגות את תחושת הבדידות. ההילה מעל ראשו מראה שהוא רואה את עצמו כקדוש מעונה.

הנצחת שמו של וינסנט ואן גוך

לציון 125 שנה למותו של האמן, יופק סרט על חייו ומותו, המורכב מכ–56 אלף ציורי שמן שמשחזרים את יצירותיו (מתוך עיתון הארץ)

"האמת היא שאיננו יכולים לדבר מלבד באמצעות ציורים", כתב וינסנט ואן גוך במכתב האחרון ששלח על ערש דווי, לפני מותו ב–1890. משפט זה מעניק השראה למיזם חדש ויוצא דופן על חייו ויצירתו של האמן ההולנדי — "לאהוב את וינסנט", סרט האנימציה הראשון באורך מלא המבוסס על ציורי שמן, שנוצרו במיוחד. הסרט, בבימויה של הבמאית הפולנייה דורוטה קוביילה, צפוי לצאת בהמשך השנה, לציון 125 שנה למותו של ואן גוך.

Par amour pour Vincent Van Gogh (Loving Vincent)

שיר לזכרו של ואן גוך. השיר הזה מראה יצירות שמספרות על הבדידות שהשפיע על יצירותיו

"Vincent" by Don McLean (w/ lyrics & paintings of V. Van Gogh)

מכתב לואן גוך

וינסנט ואן גוך היקר,
חקרנו ולמדנו על חייך ועל היצירות שלך ורצינו לומר לך כמה דברים:
נהננו מאוד ללמוד על היצירות שלך ועל סגנון הציור שלך. עכשיו, אחרי שלמדנו על הסגנון שלך ועל מה שגרם לך לצייר אנחנו מתבוננים ביצירות ומבינים אותן יותר.
לגבי הבדידות שלך: אתה צודק, לא כף להיות בודד אבל זאת לא סיבה להשתמש באלימות אל חברים ואל עצמך. הייתה יכול לשתף את האחים שלך או ההורים שלך במה שאתה מרגיש וחושב והם היו יכולים לעזור לך. משפחה תמיד עוזרת בשעת צרה.
בגלל שלא דאגת לעצמך ושקעת בבדידות נהייתה חולה וזה חבל כי הפסדנו אומן מוכשר.
מאיתמר ועילאי