נביאים ראשונים

סיכום

החלק השני בתנ"ך נקרא נביאים, והוא נחלק לנביאים ראשונים ונביאים אחרונים. ארבעת ספרי הנביאים הראשונים - יהושע, שופטים, שמואל (א-ב), ומלכים (א-ב) - נחשבים לספרי היסטוריוגרפיה, ומסופרות בהם, בסדר כרונולוגי, תולדות עם ישראל מן הכניסה לארץ המובטחת (ספר יהושע), ועד חורבן בית המקדש הראשון וגלות בבל (ספר מלכים ב). ספרי הנביאים הראשונים מספרים ומתארים אירועים אלו תוך שילוב דבריהם ומעשיהם של הנביאים הקדומים, והם מבוססים על ההשקפה כי תולדות העם וקורותיו הם התגשמות דברי ה' כפי שנמסרו לנביאי האמת: "ההיסטוריה של העם הישראלי נתפסה מימי קדם כהתגשמות דבר אלוהים... מתוך תפיסה זו נִיתַן למאורעות ההיסטוריה כיוון מסוים: המאורעות מגשימים את הנבואה."

ספר יהיושע

הספר נקרא על שמו של יהושע בן נון, גיבור הספר, שהיה יורשו של משה כמנהיג העם וכבש את הארץ. לפי מסורת חז"ל יהושע אינו רק גיבור הספר - הוא גם מחברו.

בספר יהושע שני חלקים עיקריים: תיאור כיבוש הארץ בידי יהושע והעם (פרקים א-יב) ותיאור חלוקת הארץ לשנים-עשר השבטים (פרקים יג-כב). הספר מסתיים בשני נאומים של יהושע (פרקים כג-כד). ספר יהושע, שלא כמו ספרי נביאים ראשונים האחרים, מתאר את תולדותיו של דור אחד בלבד - דור הצאצאים של יוצאי מצרים שנכנס לארץ, כבש אותה והתנחל בה. דור זה "הצטיין בדבקותו בה'"t - וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת ה' כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ" (יהושע כד 31).

ספר יהושע מציג שתי תפיסות שונות של כיבוש הארץ: כיבוש הארץ כולה וכיבוש חלקי שאינו כולל את "הארץ הנשארת". על פי המסופר בפרקים א-יא נכבשה כל הארץ בתנופת כיבוש אחת: "וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְנַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם לְשִׁבְטֵיהֶם וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה" (יהושע יא 23). ואולם על פי המסופר בפרקים יג-כא לא כל הארץ נכבשה: פרק יג, העוסק בחלוקת הארץ לשבטים, מפרט את גבולות "הארץ הנשארת", שאותה לא כבש יהושע. לפי תיאור זה, נותרו מובלעות כנעניותSubmit בין נחלות השבטים ובתוכן.

ספר שופטים

ספר שופטים נקרא על פי תוכנו, המתאר בעיקר את מעשי השופטים שהנהיגו את ישראל אחרי מות יהושע והיו "המנהיגים-המצביאים-השליטים של התקופה".

בספר שופטים - שלוש חטיבות עיקריות:

א. מבוא המקשר בין ספר יהושע לספר שופטים ומציג את הכישלון של בני ישראל בכיבוש הארץ (א 1 - ב 5).

ב. סיפורי השופטים ועלילותיהם וסיפור מלכות אבימלך בשכם (ב 6 - טז 31).

ג. סיפורים המתארים את המצב בארץ לפני ייסוד המלוכה (פרקים יז-כא).Submit לאורך כל פרקי הספר וחטיבותיו חוזר ומופיע המשפט "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה",t המרמז על יתרון משטר המלוכה הרצוף והקבוע על שלטון השופטים הארעי.

תקופת השופטים מתוארת כתקופה של חטא חוזר, וסיפורי השופטים המושיעים נפתחים ומסתיימים בסיפור מסגרת, הכולל חמישה שלביםt:

חטא: בני ישראל חוטאים לה' בעבודת אלילים - "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הָרַע בְּעֵינֵי ה'."

עונש: ה' מעניש את בני ישראל ומביא עליהם אויב חיצוני, המשעבד אותם למשך שנים אחדות - "וַיִּחַר אַף ה'... וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד... וַיַּעַבְדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת... שָׁנָה."

זעקה: בני ישראל זעקו לה' במצוקתם הממושכת - "וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'."

ישועה: ה' נענה לזעקה - "וַיָּקֶם ה' לָהֶם מוֹשִׁיעַ " הנלחם באויב ומביס אותו.

רגיעה: שנות רגיעה - "וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ... שָׁנָה" (עד מותו של השופט).

אחרי מות השופט העם חוזר לחטוא - "וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה'" - וחוזר חלילה. בתקופת השופטים, שלא כמו בימי יהושע, עשו בני ישראל "אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה'... וַיַּעַזְבוּ אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם... וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּכְעִסוּ אֶת ה'" (שופטים ב 11 - 12).

ספר מלכים

ספר מלכים

ספר מלכים סוקר את תולדות ישראל מִמַלְכוּת שלמה ועד מלכות צדקיהו - ומכאן שמו. הספר כולל בימינו שני חלקים - שמואל א ושמואל ב – ובו שלושה חלקים עיקריים, המתארים שלוש תקופות:

א. מלכות שלמה - הממלכה המאוחדת (מלכים א פרקים א-יא)

ב. פילוג הממלכה וסקירה מקבילה של תולדות ממלכת יהודה וממלכת ישראל עד לחורבן ישראל בידי אשור (מלכים א פרק יב - מלכים ב פרק יז)

ג. תולדות ממלכת יהודה עד לחורבנה בידי בבל (מלכים ב פרקים יח-כה)

תיאור כל אחד מן המלכים בתקופה שאחרי הפילוג פותח בציון פרטים אישיים על המלך והערכת יחסו לעבודת ה'. בין מלכי יהודה היו ש"עשו הישר בעיני ה'" והיו ש"עשו הרע בעיני ה'". מלכי ישראל כולם מוערכים כ"עושי הרע בעיני ה'", מאחר שעצם הקמת ממלכת ישראל נתפסת בספר כחטא נגד בית דוד; ומלך ישראל הראשון, ירבעם בן נבט, מתואר כחוטא. את הספר מלווים דמויותיהם ונבואותיהם של אליהו הנביא ושל ממשיכו, אלישע בן שפט הנביא.

בספר בולטת המגמה להסביר את המאורעות ההיסטוריים של תקופת המלוכה כתוצאה מחטאי המלך והעם וכהתגשמות דבר ה' בנבואה. כך מוצגים האירועים המרכזיים בספר - פילוג הממלכה (מלכים א פרקים יא-יב), חורבן ממלכת ישראל וגלות אשור (מלכים ב פרק יז) וחורבן ממלכת יהודה וגלות בבל (מלכים ב פרק כה)..

ובקצרה...

נביא, הנו הכינוי לנושא דבר האל - מפיו ישירות או בעקיפין. על פי הרמב"ם, ספרי התנ"ך מתחלקים לשלוש רמות של קדושה לפי מידת ההשראה האלוהית ששימשה לכתיבתם. ספרי התורה נכתבו על ידי משה - אב הנביאים, ספרי הנביאים נכתבו בפעולת נבואה וספרי הכתובים נכתבו על ידי אנשים שהם אינם בהכרח נביאים, אך בהשראת רוח הקודש.

חלוקת מדור נביאים לשניים: "נביאים ראשונים" ו-"נביאים אחרונים" מתבססת בעיקרה על שיקולי עריכה ותוכן ולא נובעת מסיבות של סדר כרונולוגי.

רשימת ספרי נביאים ראשונים

אוסף זה כולל ארבע ספרים (לא כולל החלוקה ל-א' ו-ב' בספרי שמואל ומלכים):

יהושוע

שופטים

שמואל א'

שמואל ב'

מלכים א'

מלכים ב'

חלקות הספרים למקבצי "נביאים ראשונים" ו-"נביאים אחרונים" השתנתה עם השנים ויש המפנים לפסוק: "הֲלוֹא אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר קָרָא ה' בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים בִּהְיוֹת יְרוּשָׁלִַם יֹשֶׁבֶת וּשְׁלֵוָה וְעָרֶיהָ סְבִיבֹתֶיהָ וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה יֹשֵׁב." – ספר זכריה, פרק ז', פס' ז'.

.