הצגת הלמידה:רויטל רונטל

שני הבטים ללמידה משמעותית:

1. בהיבט של לוח הזמנים, אני מוצאת שהלמידה מסדרת מאוד את סדר העבודה והחלוקה לזמנים. אם מקודם הכל נעשה בלחץ זמנים ובאופן של כיבויי שריפות, תיכנון לוח הזמנים שעשינו בהתחלה, מיקד אותי מאוד, וכמובן בעקבות כך גם את התלמידים. ההגשות בסה"כ עומדות בלוח הזמנים שעשינו, מה שעושה אותי רגועה מאוד (ומלחיצה מאוד את התלמידים..כהרגלי... בתחום זה המצב לא השתנה..), בטוחה יותר בעצמי, וברורה הרבה יותר לתלמידים.

2. בהיבט של המיקוד סביב נושא ה"שאלה הפורייה" נדמה לי, שעבור התלמידים המושג הוא ידידותי יותר, וקל יותר להבנה, פחות מופשט, יותר קונקרטי.קל יותר לתרגם אותה למישור הויזואלי...לכיוון של תפיסת עיצוב הבמה, התלבושות, והדימוי המרכזי. לי באופן אישי עדין קצת קשה להפנים את המושג, לאחר כל כך הרבה שנים של חיבור חזק ומוצלח לנושא, קונפליקט ותזה.....


כל נושא העבודה המקוונת והחיבור החזק למחשב, קצת (הרבה) קשה לי. כל נושא עריכת טבלאות ושימוש במדיה הזאת עדיין מכביד עלי מאוד, ויש לי תחושה מגושמת משהו. כמובן שיש צורך באימון רב יותר וצורך בזמן וסבלנות. (והורדת התנגדות ריגשית...).