על אלון - מתנות קטנות
אורט אלון נצרת עילית - פורים 22/3/16, יב אדר ב תשע"ו
מתנדבים ונהנים
תלמידי בית הספר תורמים ומתנדבים כל השנה אך בחודש זה העשייה ההתנדבותית של התלמידים והמורים הייתה בשיאה. בשל כך הוקדש העלון לנושא מיוחד זה. "על אלון" זה יתאר רק מקצת מפעילויות ההתנדבות של תלמידנו, נתנצל מראש על כי היריעה קצרה מלהכיל את כולן. אך החשוב הוא לחוש את הרוח הנושבת ומשנה את כיוונה . זוהי רוח של נתינה וערכים . הנוער שלנו מלא רצון טוב לתת מעצמו ולעשות למען האחר ומסתבר שהוא היה צריך רק מעט דרבון משם הוא עף הרחק באהבה גדולה. קראו כאן כמה מחוויותיהם היפות של תלמידינו ומורינו שמילה אחת תוחמת את כולן - סיפוק.
אווירה נוספת הרגשנו כל החודש אליה אחראי חודש אדר ב' שהביא לנו את ההכנות לחגיגות פורים. זה המקום להודות למועצת התלמידים בליוויו של גיל דווידוביץ' על העשייה הטובה, היזמה והאכפתיות...חברי המועצה אתם אלה שגורמים לנו להרגיש תמיד בבית.
בעלון תמצאו גם קטעים מתוך המגילה המלמדים אותנו על ערכים חברתיים שגם היום חשובים לנו.
שיהיה לנו פורים שמח!
חניתה פרץ - רכזת החינוך החברתי
וצוות החינוך החברתי- דליה לוי , אלישע לב וגיל דווידוביץ'
לפני שנתחיל...נציץ אל חגיגות הפורים שלנו
ממלכת אלון - תפארת העיר - מצדיעה לנצרת עילית וצועדת בעדלאידע העירונית
בראש תהלוכת העדלאידע בעיר צעד ברוב הדר בית הספר אורט אלון , שיצא כממלכה גדולה ומרשימה בלבוש מלכות תכלת וחור, ועטרת זהב גדולה... והעיר נצרת עילית צהלה ושמחה...
כל תלמידי בית הספר המורים והעובדים צעדו בגאווה ,בהמון גיבוש ואחווה וזכו לתשואות רמות של כל קהל הצופים.
יישר כוח לכל מארגני העדלאידע ולכל המשתתפים שצבעו את העיר בצבעים ססגוניים ומצודדים...שנתברך כולנו בהמשך עשייה ערכית ומפוארת באורט אלון ובעיר כולה...
התפתחות אישית ומעורבות חברתית - מאת רחל קליין
מאז כניסתי לתפקיד "רכזת מעורבות חברתית והתפתחות אישית" עבר התפקיד תהפוכות רבות, ולמרות השינויים הרבים נשאר התפקיד באוריינטציה התנדבותית ובתרומה לקהילה.
בשנים האחרונות הפכה המעורבות החברתית לנושא מרכזי במשרד החינוך ובאורח הרוח הכללי במדינת ישראל.
ברוח זו, לקח בית הספר אורט אלון חלק נכבד בפעילויות התנדבות ובתרומה לקהילה.
תלמידי כל השכבות לוקחים חלק בהתנדבות. כל התלמידים משובצים למקומות בהם הם מתנסים בתרומה לקהילה. ישנם כ-50 מקומות התנסות שונים מהם יכולים התלמידים לבחור ולמצוא את המקום המתאים להם ביותר.
בנוסף, כל כתה מתנסה בפרויקט קבוצתי שהוא יוזמה של התלמידים לתרום לחברה בתחומי עניין שונים.
בתחום זה היו יוזמות שונות ומרגשות מאוד:
לאורך השנה כולה תלמידי יא5 בהובלת המחנכת מזל ראובני מלמדים אחד את השני ותורמים מידיעותיהם אחד לשני. כתה יא6 בהובלת דודי אסס יצאה מספר פעמים לבית הספר היסודי "יודפת" לתרום ולהתנדב בכל מיני תחומים. תלמידי יא1 בהובלת אורית בבלי, רכזת השכבה מתנדבים גם הם בבית ספר יסודי, וקבוצת הממצי"ם תעניק בקרוב אייפדים למחלקה האונקולוגית לילדים בבית החולים "העמק" מתרומות שאספה מתלמידי בית הספר.
תלמידים יקרים, מלוא ההערכה וההוקרה לכם!
רחל קליין - מורה לאנגלית ורכזת התפתחות אישית ומעורבות חברתית
לקהילה באהבה- מאת אירית מגל
"במאמצים משותפים נוכל לבנות חברה טובה יותר, חברה שבה הנוער יתרום לקהילה מרצונו מבלי לחשוב על טובתו האישית" במילים אלו סיכם מנכ"ל רשת אורט, מר צביקה פלג, את נאומו בכנס לסיכום שנת ההתנדבות והתרומה לקהילה של תכנית "אורטוב"- אורט למען הקהילה.
מטרת תכנית אורטוב היא להביא לכך, שכל השייכים לרשת אורט יהיו מעורבים בפעילות התנדבות למען הקהילה ויראו בה דרך חיים. כך גם בית ספרנו, החזון הניצב לעינינו הוא לחשוף את תלמידינו לערכים לאהבת הארץ ולעודדם לתרום לקהילה. על כך יעידו שלל פרויקטים אותם מובילים מורי בית הספר בצורה מעוררת התפעלות ודוגמה אישית בקשת רחבה של יוזמות ופעילויות שונות ומגוונות:
"שומרי מסך"- תלמידים מחנכים לגלישה בטוחה והתמודדות עם בריוניות ברשת.
"ישראל מתקוונת אליך"- תלמידים נרתמים למאמצי ההסברה הישראלית בעולם.
"התייעלות אנרגטית"- בשיתוף חברת חשמל. תלמידים פועלים להטמעת תהליכים שיובילו לחיסכון אנרגטי.
תקווה- "כולם למען כולם"- בשיתוף "אורלי וגיא". מיזם חברתי ייחודי שהופך את בית הספר לעוגן מסייע לקהילה.
"חמניות"- תלמידים תומכים בילדים המאושפזים בבית החולים "העמק" במחלקה האונקולוגית.
"כתבים צעירים"- תלמידים אשר מתעדים את הפעילות החברתית הרבה הנעשית בבית הספר ובקהילה.
השבוע לקחנו יחד עם התלמידים חלק פעיל ב"יום המעשים הטובים", ויחד עם עמותת "רוח טובה" יצאנו להתנדב במוקדים שונים ברחבי העיר: גני ילדים, מרכזי יום לקשיש ובתי ספר יסודיים.
יישר כוח לתלמידים ולצוות בית הספר שלצד העשייה בתחום הלימודי פועל רבות גם למען הקהילה בערכי אהבה ונתינה.
אירית מגל- סגנית מנהלת ומחנכת י'2
יום יום מעשים טובים...
כיתה י'1 מתנדבת בבית יום לקשיש
כיתה י'5 מנקה ומטפחת את בית יד לבנים
שומרים על כושר
משנים את פני הנוער- מאת בר שטרנברג
180 שעות בתוך שלוש שנים, זה הזמן שבו אני ובני נוער בני גילי בארץ נדרשים להתנדב החל מכיתה י' כדי לקבל תעודת בגרות במסלול למצוינות חברתית. החלטה זו נקבעה על ידי שר החינוך דאז הרב שי פירון והיא מגובשת בתכנית הנקראת "מעורבות חברתית והתפתחות אישית". מהחלטה זו עולות שאלות רבות: האם משרד החינוך אכן יכול לחייב תלמידים לתרום לקהילה? האם אין בכך רעיון פסול הפוגע בחופש הבחירה של הפרט? האם אין סתירה בין המטרה לבין דרך הפעולה?
תחילה אציג מעט מהתכנית ומטרותיה. מטרתה של התכנית היא להגביר את ההזדהות של בני הנוער עם הקהילה הסובבת אותו ועם אוכלוסיות חלשות, וזאת באמצעות מתן עזרה מסוגים שונים. העזרה יכולה להתבטא בעבודה עם ילדים בעלי מוגבלויות ("כנפיים של קרמבו"), מתן שיעורים פרטיים חינם לילדים מתקשים ("פרויקט תקווה"), ביקור ילדים חולי סרטן ("פרויקט חמניות"), מתן עזרה סיעודית לקשישים ועוד. ההתנדבות יכולה להיעשות גם במסגרת ארגוני התנדבות שונים כמו מגן דוד אדום ומכבי אש, ותנועות נוער שונות ("מחנות העולים", "הצופים").
מיזם המעורבות החברתית זכה לשבחים רבים, אך יחד עם זאת קיימת גם ביקורת רבה ונשמעות טענות נגד משרד החינוך המחייב תלמידים להשתתף במיזם. לפי דברי המבקרים, האבסורד הוא שמשרד החינוך אינו מאפשר בחירה חופשית בתכנית, שהיא כולה התנדבותית. הם טוענים, שתלמידים רבים אינם מעוניינים כלל להתנדב ורואים בכך נטל כבד, שעמום, חוסר עניין ובזבוז זמן יקר. התלמידים מעוניינים לעסוק בענייניהם – לימודים ובילוי עם חברים בשעות פנאי, ואם נותר להם זמן –הם מעוניינים לעבוד ולקבל שכר עבור כך. עוד טוענים המלעיזים, כי המציאות מוכיחה שהנוער בימינו הוא חומרני, וחסר בו להט לתרום לחברה ולסייע לחלשים בה.
אך לטענות אלו אין אחיזה במציאות, ובעיני, לתכנית זו ערכים חשובים ומבורכים. ראשית, זוהי תכנית חינוכית ממדרגה ראשונה, וזו ההזדמנות להוכיח שביה"ס אינו רק "בית חרושת לציונים" ומקום הכנה לבחינות בגרות, אלא גם מוסד המקנה ערכים של נתינה וסיוע לזולת. אמנם חלפו הזמנים של קולקטיביות "ואהבת לרעך כמוך", אבל זו השעה להחזיר לביה"ס את תפקידו כמוסד חינוכי. שנית, הודות לחובה נחשף התלמיד לעולם שאולי לא היה מגלה אותו לולא החובה להתנדב, והוא עשוי למלא תפקידים שונים מאלה שמזדמנים לו בדרך כלל.
נוסף לכך, חובת ההשתתפות בתכנית אינה רק מועילה לאוכלוסייה הנתרמת, אלא לעתים התורם יוצא נשכר יותר מהנתרם. מבחינה פסיכולוגית ונפשית, ההשתתפות בתכנית מזכה את הנער בסיפוק מעבודתו, מפתחת בטחון עצמי, מעלה את הדימוי העצמי ואת ההרגשה הטובה, גורמת להערכה עצמית גבוהה יותר ומקנה חוויה בעלת משמעות להתפתחותו האישית של המתבגר.
יתרה מכך, גם המדינה "מרוויחה" אזרחים טובים יותר לעתיד שאימצו דרכי התנהגות נאותות על פי כללים מקובלים ורצויים לחברה. חובת ההשתתפות בתכנית תורמת לעתיד המתבגר מבחינת חיזוק הקשר אל המסגרת ואל כלליה, לימוד על אוכלוסיות שונות והבנת הזולת, פיתוח מיומנויות לפתרון בעיות, התמודדות עם מצבים קשים, יצירת קשרים בין-אישיים חדשים, אחריות ועמידה בלוח הזמנים ועוד יתרונות.
משרד החינוך קיבל החלטה חשובה ואמיצה, וטוב שכך. מיזם זה יכול להקנות ערכים חשובים בנוער של ימינו ובכך לשפר את דור העתיד שלנו ולהפוך אותו מנוער חומרי ואגוצנטרי, לנוער שאכפת לו מהחברה ומהזולת.
בר שטרנברג- תלמיד כיתה יא3
המאמר נכתב במסגרת התלקיט בלשון
לבנות עולם טוב יותר- מאת תרין פרנקו
בני הנוער כיום (רובם) אינם רואים לנכון להתנדב ולעזור בחברה אלא נוהגים לשבת בבית, ללמוד, לצפות בטלוויזיה, לשחק במחשב או לעלות סנאפים על השיר שהכי אהבו בבית ספר למוסיקה.
אך כל זה עומד להשתנות. זו השנה השנייה בה מתקיים פרויקט "המעורבות החברתית". זו הזדמנות לכל בני הנוער להיפתח ולהיחשף אל העולם החיצוני והרחב ולראות דברים שלא ידעו שקיימים.
דברים שעדיין לא "חוו אותם על בשרם" בעולמם הפרטי. כאשר נער מקבל חובה לקיים התנדבות בחברה הוא מתחיל לעשות זאת מתוך הכרח, אך כעבור זמן מסוים הוא מגלה את עצמותיו ויכולותיו שלא ידע שקיימים בו אף פעם. זה נכון שבני נוער בהתנדבות שלהם תורמים, אך הם גם ובעיקר נתרמים.
בני הנוער יוכלו להתנדב במגוון הרחב של המקומות, כך שיש לכל אחד ואחת מאתנו אפשרות בחירה רחבה ומלאה על פי רצוננו ויכולותינו. זה נכון שאנו נתקלים לא פעם וגם לא פעמיים בתלמידים שהתכניות לחיים שלהם כבר ידועות להם מראש, ולכן הם רוצים להשקיע בלימודים, אך גם לזה יש פתרון : עבודה בחופש הגדול או במהלך היום בעזרה למורים בהכנות ולחברים בלימודים.
ומידי פעם עולות בי תהיות ומחשבות: האם הדור שאנו חיים בו חייב להיות בנוי על מעורבות חברתית?
איך אנו כתלמידים נוכל לבנות דור טוב יותר?
האם אנו דור פתוח יותר -לרעיונות? להמצאות? לפתרונות? לשינוי בחברה?
אני בטוחה שאת התשובה החיובית נמצא אצל בני הנוער המתנדבים והתורמים לקהילה, נוער שמוכיח
שבאמצעות מעורבות חברתית הוא יכול רק לצמוח, לפרוח ולבנות עולם טוב יותר.
תרין פרנקו תלמידת כיתה י'1 ומתנדבת בכנפיים של קרמבו
וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר, בְּיַד הַסָּרִיסִים; וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ.
משפט זה מחבר אותנו הישר ליום האישה שציינו החודש. ושתי היא הדמות הפמיניסטית הראשונה בתנ"ך. על רקע תקופה מצ'ואיסטית מובהקת היא מסרבת לפקודת המלך לעיני כל המוזמנים המכובדים ומוותרת על המלכות(ויש האומרים אף על חייה) כל זאת כיוון שלא הסכימה לחוסר שוויוניותה ועל כי שמרה על היותה אישה עצמאית בעלת זכויות ומעמד משלה.
יום התנדבות ב"יד לבנים" - מאת ניר דהן
ביום שלישי האחרון בשעה 9:00 הגעתי יחד עם הכיתה שלי למרכז "יד לבנים". שם פגשנו את יפית, מדריכה ממרכז צעירים, שהסבירה לנו פנים ודיברה איתנו על חשיבותו של המרכז הקדוש הזה.
תפקידנו במרכז היה לנקות אותו עבור המשפחות שבאות אליו להיזכר ביקיריהם שנפלו בעת שירותם. דאגנו למקום וניקינו אותו ממש כמו ניקיון פסח וכאילו הוא היה ביתנו. ניקינו את הקומה התחתונה שם נפגשות המשפחות לדבר על קרוביהם שנפלו.
במהלך הניקיון הודיעו השינשינים דניאל שני ולינדה על הפסקה ושיש לעלות לקומה העליונה למשהו חשוב.
פגשנו את יו"ר מרכז "יד לבנים" העירונית, הגברת גאולה בן ישי. גאולה פירטה לנו לעומק מה מרכזיותו וחשיבותו של המקום, ומהי עבודת הקודש שאנו עושים כעת. גילינו שיש לצערנו בעיר נצרת עילית, 73 משפחות שכולות, ביניהן משפחות שאיבדו את יקירהן בשנים האחרונות.
קראנו את ספר הזיכרונות המספר על סיפורי נפילתם של החיילים כמו גם על החיילים עצמם על חייהם לפני שנפלו. אחד החללים שבלט היה טוראי עדן אטיאס ז"ל. קראנו חלק ממה שנאמר על החללים ובכל פעם התרגשנו והתעצבנו מחדש.
אנו גאים להיות חלק מהאנשים שתרמו לסדר ושמירה על המקום הקדוש-"יד לבנים" תרומה בקהילה שלנו חשובה וממלאה אותנו ברגשות של נתינה אך ההתנדבות ביד לבנים הייתה מרגשת ותישאר חקוקה בלבנו תלמידי י5 עוד זמן רב.
אנו מוסרים לכל משפחה שכולה באשר היא, שלא תדע עוד צער.
ניר דהן, בשם כלל תלמידי כיתה י'5
"בַּיָּמִים הָהֵם, וּמָרְדֳּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר-הַמֶּלֶךְ; קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי-סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ, מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף, וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד, בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ. כב וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי, וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה; וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ, בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי.
מגילת אסתר ב, כב
על פסוק זה דורשים חז"ל ש"כל האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם" המגילה מדגישה: "ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי". אלמלא אמרה אסתר את זממם של בגתן ותרש בשם מרדכי, ואילו היתה תולה את הדבר בעצמה, לא היה נכתב הדבר בספר- שלימים כאשר נדדה שנת המלך ביקש המלך לקרוא בו וכך נתגלה לו שמרדכי הציל את חייו. מה שהביא לתחילת גאולת היהודים כשהמלך בכוונו למרדכי שואל את המן "מה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" וההמשך ידוע.
הייתה זו התכונה הטובה והצניעות של אסתר שמביאה גאולה לעולם – לומר את הדברים בשם אומרם. ועוד שהייתה זו מסירות נפש לומר את הדבר בשם מרדכי, שהרי אסתר ע"פ ציווי מרדכי לא הגידה את עמה ואת מולדתה, ואיך תלך היא לומר דבר למלך בשם מנהיג היהודים. ועוד, שאם הייתה תולה את ההצלה של המלך בעצמה הייתה יוצאת לה טובה גדולה מזה, ואפילו במחשבה ציבורית יכלה אסתר להצדיק עצמה בכך שהיא אמורה להסתכן ולבוא אל המלך, הנה נפלה לידה זכות להציל את המלך ובכך תבוא היא אל המלך. אבל אסתר מתעלה על עצמה ואומרת את הדבר בשם אמרו, ולמפרע מתברר שדווקא זה הביא את הגאולה.
מדברי ראש ישיבת הסדר, הרב יוסי שטרן
מקורוק ועוד - מאת רותם פרי
כמי שמתנדבת במספר מקומות בעיר אוכל להעיד ממקור ראשון כי התנדבות היא הדבר המרכזי והמשמעותי בחיינו. לי כבר ברור שההתנדבות היא קודם כל עבורי ורק אחר כך היא גם עבור החברה. מידי יום ראשון בשעה 17:00 אני מגיעה למתנ"ס הקהילתי "גרין" לפרויקט מוזיקלי הנקרא "מקורוק". שם אנחנו יוצרים מוזיקה וטקסטים. אנחנו לומדים לקחת השראה מהמקורות העבריים שלנו, ובין הסדנאות נוצרות בינינו הרבה חברויות חדשות. כך גם מידי שלישי וחמישי בשעה 15:30 אני יוצאת לשבט שלי, שבט איריס, בו אני מדריכה את כיתות ו' יחד עם נטלי מרוחוב, חברתי מהשכבה, ויחד עם עוד שתי שינשיניות הפעילות שם. חבריי ואני משרישים בחניכים שלנו ערכים רבים כמו חברות, שמירה על הסביבה ועוד. קשה - אבל מהנה. העשייה הזו תורמת לי באופן אישי במובנים רבים.
גם במועצת התלמידים הבית ספרית אני פעילה ומשמשת בה יו"ר ועדת איחורים, בה אנחנו מעלים בעיות של תלמידים שמאחרים ומנסים למצוא פתרונות לבעיותיהם וכך לשפר את האווירה הלימודית והאישית בבית הספר.
רותם פרי- תלמידת כיתה י'6 פעילה בצופים, במועצת התלמידים ובמקורוק
כַּיָּמִים, אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים.
פסוק זה מחבר אותנו לערך הנתינה והערבות ההדדית שהיה ערך חשוב בעם ישראל בימי שמחה אך גם בימי צרה: וּבְכָל-מְדִינָה וּמְדִינָה, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר-הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ--אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים, וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד; שַׂק וָאֵפֶר, יֻצַּע לָרַבִּים."
מגילת אסתר ד, ג
מאמ"צים כיתה - מאת דודי אסס
במסגרת מעורבות חברתית ובהתייעצות עם תלמידי כיתה יא- 6 אותה אני מחנך, יצרתי קשר עם הדס, מנהלת בית הספר היסודי יודפת שבהר יונה. שיתפתי את הדס המנהלת בפרויקט המעורבות חברתית והיא נרתמה בשיתוף פעולה להצלחת הפעילות. קבענו שני מפגשים בתאריכים שונים.
במסגרת הפעילות חילקנו את תלמידי הכיתה למספר קבוצות: קבוצה אחת ליוותה את תלמידי יודפת בשעת יצירה שבה הקריאו לתלמידים סיפור ולאחר הקראת הסיפור הכינו ביחד ציורים ותמונות הקשורים בסיפור. קבוצה שנייה סייעה לתלמידי יודפת בגינון ובטיפוח חזות בית הספר. קבוצה שלישית הדריכה את תלמידי יודפת בפעילויות ספורט.
בשני המפגשים שקיימנו חשו תלמידי הכיתה שהם תורמים, מלווים, מדרכים ומפעילים.. ומה זו אם לא תחושה של מימוש עצמי והעצמה אישית. תלמידי הכיתה שלי הגיעו למעורבות החברתית עם מוטיבציה, רצון לקחת אחריות ולעשות כל מה שניתן להצלחת הפעילות, ואכן כך היה. המפגשים התקיימו בהנאה רבה ועם תחושה ליצור המשכיות למפגשים מסוג זה גם בעתיד. אין לי ספק כי כמחנך הכיתה נחשפתי לתלמידיי ברגעים בלתי פורמליים דרכן נתגלו לי תכונות חדשות שלא הכרתי אותן קודם בתלמידיי.
דודי אסס, מחנך יא' 6
וַיֹּאמֶר הָמָן, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ--יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים, בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ; וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם, וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים, וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה, לְהַנִּיחָם.
מלכות פרס היתה ידועה במוכנות שלה לקבל את הזר ואת השונה. בתקופתה יהודים כמו מרדכי הגיעו לשער המלך, מקום שרק לבעלי השפעה היה ניתן להגיע. עד שהגיע המן הרשע שהדגיש את השונה והאחר באומרו למלך את הדברים לעיל'.
למידת עמיתים, הרבה יותר מפרויקט התנדבותי - מאת מזל ראובני
כיתה יא'5 מציגה למידת עמיתים שהיא הרבה מעבר לפרויקט התנדבותי.
מי אמר שבפרויקט התנדבותי המתנדבים רק תורמים? במקרה של כיתה יא'5 מדובר במתנדבים שמרוויחים הרבה יותר משהם מעניקים... הכיתה מנהלת פרויקט אשר נמשך בקביעות ובהתמדה מראשית השנה ושבמסגרתו תלמידים הבקיאים בתחום מקצוע אחד עוזרים לתלמידים המתקשים באותו תחום דעת. הפרויקט הוא חלק מתכנית מעורבות חברתית בתחום הפעילות האישית והקבוצתית. הקו המנחה הוא שתלמיד יכול לעזור במתמטיקה לדוגמה, אבל יקבל עזרה מתלמיד אחר בתנך.
וזה לא הכל...התלמיד שסייע בלמידה יקבל בונוס לציון אם התלמיד \התלמידים שלמדו אתו העלו את הישגיהם בעקבות הלמידה.
כך שיש כאן מצב של win-win שני הצדדים יוצאים נשכרים הלומד והמלמד.
אך הרבה מעבר לכך, לפרויקט זה ערך מוסף והוא העצמת התלמיד. העצמה באה לידי ביטוי בשיפור בהערכה העצמית, בחיזוק הביטחון העצמי , בפיתוח ושיפור כושר הנהגה, בשיפור ביכולת העמידה מול קהל ובשיפור ביכולת הרטוריקה.
התלמידים בכיתה מגלים התלהבות מהפרויקט והם נשארים אחרי שעות מערכת הלימודים שלהם ואף נשארו עד שעות הסגירה של ביה"ס.
ובמבחן התוצאה- כיתה יא 5 משתמשת במשאבים הקיימים בה ומגיעה באמצעותם לתוצאות נפלאות- לרבים מבני הכיתה השתפרו הציונים לאין ערוך.
מזל ראובני , מחנכת כיתה יא5 ורכזת בגרות חברתית
הוכח מדעית: אנשים שמתנדבים ועוזרים לזולת הם אנשים מאושרים יותר וחיים שנים רבות יותר
מי אתה רוצה להיות היום? מאת רז שביט
ביום שלישי לפני כשבוע הגענו אני וכיתתי לפעילות פורים בגן כרכום. הסיבה לחגיגה הייתה יום המעשים הטובים שזימן לנו יציאה מהשגרה ומהלימודים החונקים. הגענו לגן איפרנו את ילדי הגן, רקדנו איתם והכנו יחד משלוח מנות. נשמע פשוט וכייף- לא עבורי...
אם אודה באמת, הגעתי לפעילות מראש במחשבה שלא אסתדר עם הילדים, אפשר להגיד שדי פקפקתי ביכולתי לתרום משהו לכיתה.
נכנסתי לתחנת האיפור והתחלתי לאפר את הילדים לפי בקשתם (המוגזמת!) הם בחרו להתאפר לקשת בענן ודברים "הזויים" נוספים, יחד עם חבריי לקחנו תמונות מהאינטרנט ופשוט העתקנו לפנים. לא אכחיש שהיה לי קשה עם הילדים, אבל הצלחתי להתגבר על הקושי וכשסיימתי ראיתי כמה הם מרוצים ממה שעשיתי, הרגשה זו מלאה לי את הלב וגרמה לי לרצות לתרום עוד...
רז שביט תלמידת כיתה יא'1 ומתנדבת בפרויקט איתן של מכינת תבור
ימי שלישי במגמת אמנות -מאת עדן מנשקו
ימי שלישי הפכו מזמן לימים המיוחדים שלי בבית הספר. את שיעורי החינוך הגופני אני "מעבירה" בסדנת הציור של ענבר ומסייעת לתלמידי כיתות י7 ויא7 (איני יכולה להשתתף בשיעורי הספורט עקב בעיה בריאותית). מידי יום שלישי אני נפגשת עם תלמיד מקסים ומוכשר בשם יאן ויחד אנו מציירים וצובעים , אך בעיקר והחשוב מכל - מדברים על חיי היומיום ומעבירים חוויות. אני מרגישה שיאן נהנה מהעבודה המשותפת שלנו ואני נהנית אפילו יותר, ולו רק מעצם הידיעה שאני עושה משהו למען מישהו. שנינו מחכים ליום שלישי כדי שניפגש ונדבר ונצייר ביחד. אף שגם ביתר ימי השבוע אנו מדברים ונפגשים בהפסקות אך פרק הזמן בשיעור הופך את החוויה למשמעותית יותר. הקרבה שלי אל יאן הופכת למשפחתית ואני ומרגישה כאילו הוא אחי הקטן. סדנת הציור של ענבר היא הבית שלנו בו אנו מרגישים חופשיים לדבר על כל נושא, לשמוע מוזיקה ופשוט ליהנות מהשיעור.
עדן מנשקו תלמידת כיתה יא5 ומתנדבת בממצי"ם- מדריכת מעורבות צעירה
היא ולא אחרת...
בני נוער מתנדבים,
הנכם מקור לכישרון, לרעיונות, לאנרגיה חדשה ולמיומנויות ייחודיות.
שאו ברכה בעשייתכם, ודעו כי תרומה והתנדבות הן רווח של הנותן לא פחות משל המקבל !
פורים שמח וחופשה מהנה!