עשרת המכות

מגישים: מאי רשף, ליעד מימון קשת ו-אלדר אסל

משימה מספר 1:

הציטוטים המופיעים גם בהגדה וגם בספר שמות פרק א-ד הם:

א. ציטוט מההגדה: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִשְׁרְצוּ וַיִרְבּוּ וַיַעַצְמוּ בִּמְאד מְאד, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אתָם."

ציטוט מספר שמות פרק א' פסוק ז': "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, אֹתָם."

פרוש ציטוט זה: הפרוש של ציטוט זה הוא שבני ישראל מתרבים, גדלים ןמתחזקים וממלאים את ארץ מצרים.


ב.ציטוט מההגדה: "הָבָה נִתְחַכְמָה לו פֶּן יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוסַף גַם הוּא עַל שׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ, וְעָלָה מִן הָאָרֶץ וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנתו בְּסִבְלתָם. וַיִבֶן עָרֵי מִסְכְּנות לְפַרְעה. אֶת פִּתם וְאֶת רַעַמְסֵס."

ציטוט מספר שמות פרק א' פסוקים י'-י"א: " הָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ: פֶּן-יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם-בָּנוּ, וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ. וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם; וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת, לְפַרְעֹה--אֶת-פִּתֹם, וְאֶת-רַעַמְסֵס."

פרוש ציטוט זה:

הפירוש של ציטוט זה הוא שכתוצאה מכך שבני ישראל מתרבים מלך מצרים אומר לעמו שבני ישראל גדלים ומתחזקים ושעליהם להלחם בהם ושכדי להם להתחכם לבני ישראל על מנת שלא ימשיכו להתרבות והם יעשו זאת בכך שישימו עליהם שרי מסים שיפקחו עליהם ושבני ישראל יבנו להם ערי מסכנות {ערים עשירות/ערי מחסן} את

העיר פיטום ואת העיר רעמסס.


משימה מספר 2:

ליעד: אצלנו לוקחים כוס גדולה של יין וכד של מים ואחרי כל קריאה של אחת מן המכות המסובין אומרים "שמצילנו" ושופכים קצת מן המים ומן היין על הידיים לתוך גיגית ובמכת בחורות שופכים את כל המים והיין שנשארו על הידיים וזאת לזכר איך שהקדוש ברוך הוא הציל אותנו ממצרים.


אלדר: אצלנו אנחנו קוראים את כל ההגדה וכל נכד קורא חלק בהגדה לפי הגילאים קודם הקטן ביותר ואז הגדול ביותר

וגם סבתא שלי לקחת כוס גדולה של יין וכד של מים ואחרי כל קריאה של אחת מן המכות המסובין אומרים "שמצילנו" ושופכים קצת מן המים ומן היין על הידיים לתוך גיגית ובמכת בחורות שופכים את כל המים והיין שנשארו על הידיים .


מאי: אצלנו נהוג שהבן אדם ההכי מבוגר הוא זה שעורך את הטקס (לפני שנתיים זה היה סבי ז"ל, ועכשיו אבי אחראי על עריכת הטקס).

עורך הטקס צריך לטבול את הזרת או האצבע שלו ביין וכאשר הוא מקריא כל מכה, עליו "להתיז" את טיפות היין לתוך כלי.

אחרי שעורך הטקס מקריא כל מכה, אנו חוזרים עליה בקול חזק.



משימה מספר 3:

עשרת המכות המסודרות לפי הסדר-

דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חושך, מכת בכורות.

בחרנו במכות שחין וברד.

שחין-

א. מכת שחין כתובה בתנ"ך בספר שמות, פרק ט', פסוקים ח'-י"ב.

ב. מכת שחין גרמה לאדם ולבהמות לחלות בה- בשחין שזאת מחלת עור המופיעה כאבעבועות על עור הגוף. בנוסף לזה שפצעים אלו בלטו לחברה (ייחדו את המצרים לא לטובה- כחלשים, מסכנים), פצעים אלו גם הקשו על האדם והבהמה לבצע את פעולות היומיות, למשל- לא היה ניתן לאכול את הבהמות (מה שמחשיב את זה כצורך בסיסי,יומיומי- מזון, בשר) משום שהיה חשש למוות, דוגמה נוספת לכך היא שהמחלה גרמה לגירוד אינטנסיבי בעור ולכאבים עצומים.

ג. במכת שחין אין התראה לבואה.

ד. בנ"י אינם נפגעו ממכת שחין.

ה. תגובתו של פרעה למכה היא שהוא לא מסכים לשחרר עוד את בנ"י (משום שה' הקשה את ליבו).

ו. מסכנותינו למכה הן שמכת שחין באה כנגד התנהגותם של המצרים לבנ"י עד כה:

1) המצרים תיעבו את ישראל ונגעלו מהם- ולכן הפכו למגעילים.

2) המצרים לא הרשו ליהודים לעצור ממלאכתם אפילו כדי להתגרד (שלא נדבר על להתרחץ)- עכשיו הם משתגעים מרוב גירודים.

3) המצרים הרחיקו את בנ"י מנשותיהם כדי שלא יתרבו- וכעת, הם מתרחקים מנשותיהם בעצמם.

4) המוח המצרי לא נח, אם אין עדרים לרעות, שיעסקו בנ"י בחימום ובצינון מרחצאות, וירחצו ויענגו את גוף המצרים באמבטיות- נגד זה פרח השחין בגופם "הענוג", עד שלא יכלו לסבול את מגע המים כלל, ובמקום לרחוץ במים רחצו בדם ובמוגלה שנטפו מן הפצעים שעל גופם.


ברד-

א. מכת ברד כתובה בתנ"ך בספר שמות, פרק ט', פסוקים י"ג- ל"ה.

ב. מכת ברד פגעה בכל החי- באדם, בבהמה והצומח.

פגיעתם החזקה של גושי הברד גרמה למוות רב של מצרים,צמחים וחיות.

עקב מוות של צמחים ושל עוד בעלי חיים (עקב גם המכות הקודמות) נוצרה בעיה נוספת של רעב חמור במצרים.

ג. במכת ברד יש התראה- יג וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה; וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי. יד כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת, אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת-כָּל-מַגֵּפֹתַי אֶל-לִבְּךָ, וּבַעֲבָדֶיךָ, וּבְעַמֶּךָ--בַּעֲבוּר תֵּדַע, כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל-הָאָרֶץ. טו כִּי עַתָּה שָׁלַחְתִּי אֶת-יָדִי, וָאַךְ אוֹתְךָ וְאֶת-עַמְּךָ בַּדָּבֶר; וַתִּכָּחֵד, מִן-הָאָרֶץ. טז וְאוּלָם, בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ, בַּעֲבוּר, הַרְאֹתְךָ אֶת-כֹּחִי; וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי, בְּכָל-הָאָרֶץ. יז עוֹדְךָ, מִסְתּוֹלֵל בְּעַמִּי, לְבִלְתִּי, שַׁלְּחָם. יח הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר, בָּרָד כָּבֵד מְאֹד, אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמֹהוּ בְּמִצְרַיִם, לְמִן-הַיּוֹם הִוָּסְדָה וְעַד-עָתָּה. יט וְעַתָּה, שְׁלַח הָעֵז אֶת-מִקְנְךָ, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר לְךָ, בַּשָּׂדֶה: כָּל-הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר-יִמָּצֵא בַשָּׂדֶה, וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה--וְיָרַד עֲלֵהֶם הַבָּרָד, וָמֵתוּ.

ד. בנ"י לא נפגעו במכת ברד.

ה. פרעה מסרב שנית לשחרר את בנ"י מהעבדות (משום ששוב ה' הקשה את ליבו)

ו. מסקנותינו למכה הן שגם במכה באה כנגד התנהגותם של המצרים לבנ"י:

1) המצרים היו מכים את בנ"י וצועקים באוזניהם, כדי לזרז אותם בעבודתם- לכן נסקלו והוכו על ידי הברד, והרעש הרב בא כנגד הצעקות.

2) המצרים שיעבדו את בנ"י בנטיעת עצים ובעיבוד שדות- לכן הוכו שדותיהם ומטעיהם.

3) המצרים לא מצאו כבר מה לעשות עם העבדים העבריים המובטלים שלהם, וחשבו להיפטר מהם בצורה "מקורית", לסקול אותם באבנים- אך ה' ידע את מחשבותיהם והקדים לסקול את עצמם.

מכת בכורות