קווי67-הגבולות נמתחים הערבים מתרבים
הכלכלה קורסת הביטחון נמתח ויחסי החוץ נהרסים
קווי 67 יש כמה דברים אבל שליליים
יחסי החוץ נשמדים,הערבים משתלטים ואנחנו מתבאסים.
היה הייתה מדינה קטנה עצמאית ויפה אך פתאום מלחמה גדולה שאת גבולותיה מתחה,ישנם דברים מעטים חיוביים אבל עכשיו אנחנו מצטערים.
הגבולות היו סבירים אבל ראשי ממשלה עוד שטח רוצים ועכשיו אנו חוטפים טילים.
אז בואו נתחיל מהתחלה... היינו מדינה קטנה עם גבולות מצומצמים שרוצה רק שקט מכל העמים.
היו לנו יחסים טובים עם רוב העמים(לא מוסלמים) אבל בשנת 67 הכל השתנה כבשנו שטחים מרובים מהערבים ועל זה שילמנו באו"ם ימים מרובים.
יש את ירושלים שהיא חובה אבל בלי חצי האי סיני לא היינו יורדים ברמה.
עכשיו \ולחלק הכלכלי אנחנו בחובות אבל על שטח אחר אנו לוקחים אחריות ורק העלויות גוברות.
אז נניח ששטח זה נחמד אבל כסף בקופות הגמל אין בכלל, לעתידנו אין דואגים ובשולחינו אנו לא אוכלים.
בואו נעבור לביטחון שכושל בכל אופן-מחבלים שדוקרים,רוצחים אבל בלי אזיקים נמלטים כך נותנים בטחון לאחרים לעשות מעשים מגונים.
תוצאה לערבים-אנחנו מצטערים
עכשיו אנו מצטערים אבל לחיים הם לא חוזרים
חובה ואין סיכוי שלא
טור אישי-מתן חכמו
קווי 67 הם הזדמנות לערבים להיכנס לנו למדינה בלי פיקוח ולעולל מה שחלקם רוצים-מהומה.
אז "בסדר" עם טילים פעם בכמה שנים היינו חיים אבל כשיורים עלינו אנחנו כבר לא בחיים.
נחיה עם זה שהם עולים לנו כספים רבים והורסים לנו את יחסי החוץ אבל לרצח אין שום תירוץ.
כספים עליהם יוצאים אנחנו מפוטרים ואז בוכים.
צריך לעשות שינוי חריף ואותם להעיף לפני שהם אותנו יעיפו ובלי מדינה נישאר וכולם אותנו יתקיפו.
הרצל אמר פעם"אם תרצו אין זו אגדה" אבל הוא קיווה שלא הערבים ישתלטו על המדינה.
סיכום שלנו
אז מה למדנו...
אבל מה גרם לזה-קווי 67 האיומים!!!
הכל מתקשר לאותו אירוע אין מה להגיד ניהול מושלם של מלחמה אבל עכשיו אנו מלאי חרדה.
אנו לא רוצים שימותו רק שמכאן יעופו,אם כנפיים או בלי צריך לעשות משהו מיידי.
הכלכלה ירדה היחסים קרסו והערבים השתלטו רק דברים רעים מקווי 67 יוצאים.
אז אנחנו יודעים למי לומר תודה זה ברור, לא? לממשלה שאותנו רק קיפחה ואת הביטחון להסתובב חופשי ברחוב לקחה.