התקשורת כרשות רביעית
סקר דעת קהל של אתר "מידה" (משנת 2018)
כמעט מחצית מהציבור חושב שהתקשורת אינה מגלה מספיק פטריוטיות
סטיקר שהיה נפוץ בעיקר בחוגי הימין הפוליטי. יצא נגד הסיקור ה"שלילי" של התקשורת = נגד הממשלה
התקשורת כרשות רביעית
הביטוי "תקשורת כרשות רביעית" מתייחס לתפקיד המשמעותי של התקשורת במדינה הדמוקרטית המודרנית.
תקשורת כרשות רביעית מציב את התקשורת לצד שלוש הרשויות המוכרות:
רשות מבצעת (ממשלה)
רשות מחוקקת (הכנסת)
רשות שופטת (בתי המשפט).
אלו שלוש הרשויות שמכוננות מדינה דמוקרטית תוך שהן שומרות על יחסים מורכבים של שיתוף פעולה יחד עם ביקורת ופיקוח הדדי.
התקשורת כרשות רביעית מקנה לתקשורת מעמד מאוד מיוחד ומרכזי בחיים הדמוקרטיים:
היא צריכה לבקר את שלוש הרשויות האחרות: לחפש מידע שבדרך כלל מוחבא, לעבד אותו ולהפיץ אותו לאזרחים. בתפקיד זה התקשורת היא גוף חוקר, שכל הזמן מחפש את המידע שהרשויות האחרות לא מעוניינות בפרסומו – ואותו הוא מפרסם
ההנחה היא שבמדינה תקינה, לתקשורת צריך להיות מספיק כוח ומשאבים כדי לעמוד מול שלוש הרשויות האחרות, לעיתים נגדן ולבקר אותן
תקשורת כרשות רביעית היא גוף חזק שפועל מול שאר רשויות המדינה.
לכל רשות יש אינטרסים וכל אחת מעוניינת שחלק מהמידע לא יגיע לציבור. תקשורת הפועלת כרשות רביעית מחפשת ומפרסמת מידע בניגוד לשאיפות של הרשויות האחרות.
במובן זה, התקשורת מסקרת ופועלת "נגד" מוסדות הממשל.
השלכות פעולות התקשורת כרשות רביעית:
•הציבור מיודע יותר לגבי המתרחש ברשויות השלטון במדינה – דמוקרטיה נשענת על אזרחים מיודעים, שיש להם מידע רב ואמין על המתרחש.
•
•הרשויות נזהרות יותר בפעולותיהן בשל החשש שהתקשורת תחשוף פעולות לא ראויות.
•
•עידוד ממשל תקין ברשויות המדינה.