הצגת למידה-שרון הכהן-בר
מה משמעותי? איפה הקושי? למה פחות מתחברת?
מה משמעותי עבורי?
תכנון תמהיל הערכה: בעבודתי מזה שנים רבות אני משתמשת ב"תחנות" בתוך התהליך.לפני שהתחלתי בהשתלמות, לא היו לי מוגדרות התחנות באופן מפורט לגבי מה נדרש מהתלמידים, תאריכים להגשה וחלוקה לאחוזי ציון. בתהליך הלמידה יצרתי טבלת משימות עם הגדרות ברורות לתלמידים, פירוט הציונים ע"י אחוזים ותאריכי הגשה מוגדרים ומה מצופה מהם בכל שלב. בדרך זו, התלמידים מקבלים סוג של תמיכה בדרך ופחות מתפזרים בעבודה ובמשימות.
איפה יש עדיין קושי? מקום להמשך התפתחות?- כתיבת מחוונים, ו שימוש בימ"ה.
טרם תרגלתי כתיבת מחוונים מפורטים כמו שלמדנו בהשתלמות. הקושי נראה לי בפירוט הרב בניקוד לכל אלמנט בטבלה. אני מאמינה שיעזור לי להתחיל בכתיבת מחוון למשימה פחות מורכבת כלומר עם פחות משתנים ולעבור למשימה מורכבת יותר וכך הלאה וגם להיעזור במחוונים קיימים. לגבי השימוש בימ"ה- אני מבינה את משמעות הימ"ה ומרכיביה, הקושי בו אני חשה הוא ההחלטה מתי להשתמש בו ול"פתוח" אותו לתלמידים. באילו שלבים בתהליך? האם כדאי בכל השלבים להתייחס לחלק מהימ"ה או בכולה?
נראה לי שאשתמש בטבלת הימ"ה שהכנו בהשתלמות ואשלב אותה בתחנות הלמידה של התלמידים בתהליך.
ולמה פחות התחברתי? להצגת ה p o l של תהליך הלמידה.
תלמידי תיאטרון העוברים תהליך של הפקה, עוברים ככ הרבה סוגי למידה, אישית, קבוצתית, חוויתית, התמודדות סוגי כישורי חיים וכישורי אומנות, עמידה בלחצים ועוד ועוד. כל התהליך לדעתי מוביל להצגת היצירה וזהו השיא של הלמידה. בדרך אפשר לעצור ולזהות ברגלים שנלמדו וכו אך לעשות להכין "עוד הצגה" שהיא למעשה תשקיף "על" היא תהיה לצאת מהתהליך היצירתי וגם מבחינת זמן הכנה אינני רואה היכן ומתי להכניס את זה שהרי גם ככה הם חנוקים בזמן וכל זמן פנוי מוקדש לעוד חזרה, שיפוץ, תיקון להפקה.
הזמן היחיד שאני רואה את זה קורה הוא אחרי ההפקות ולהציג באופן אינטימי רק לתלמידי יא מהמגמה. אבל בדכ אחרי ההפקות אין להם זמן כי הבגרויות ממשיכות.