הקיץ של אביה

יבגני ב

הקיץ של אביה

ההיבט ההיסטורי

הספר ''הקיץ של אביה'' מתאר את תקופת העליות הראשונות לאחר השואה.

אמה של אביה הייתה גם כן בשואה ושם סבלה לא מעט.

השנה שהספר מתרחש בו היא 1949 בערך.





המשוגים הם:

1).השואה- בספר מוזכרת השואה אשר בה הייתה אמה של אביה. השואה הייתה בעצם אנטישמיות נגד היהודים.

היטלר אשר הוא הקים אותה שנא יהודים ואחריו גרר עוד עמים שלמים!

2).עליות- בתקופה אשר הסיפור מתרחש גם התרחשו העליות הראשונות לאחר קום המדינה. למרות שמקמה חלק מהמדינות לא הרשו ליהודים לעלות לארץ ישראל, לכן רובם ברחו.

3).מושבה- אביה ואמה גרו בפתח תקווה אשר באותה תקופה הייתה מושבה. מושבה היא צורת התיישבות כפרית אשר ייחודית לארץ ישראל.

ההיבט הספרותי- התקציר.

ביה היא ילדה בת 10, יתומה מאב, החיה בפנימייה כי אמה, הניה, היא ניצולת השואה, חולה בנפשה ומאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי. בטקס סיום הלימודים בפנימייה ב-1951, להפתעתה של אביה, מגיעה אמה לפנימייה ומוציאה אותה משם כי גילתה ששערה של בתה מלאכינים. אחרי שהן חוזרות הביתה לפתח תקווה, אמה מספרת את אביה כדי לבער את נגע הכינים. הקרחת היא מושא לעג עבור הילדים במושבה.

גם הניה היא מושא ללעג ולבוז עבור ילדי המושבה המכנים אותה "פרטיזונכה" ו"משוגעת". אביה לא מאמינה שאבא שלה מת. יום אחד בא למושבה אדם בשם מקס גנץ. אביה, המוצאת דמיון בינו לבין אבא שלה המנוח המופיע בתמונה, מדמיינת לעצמה שהוא אבא שלה. לאחר שעקבה אחריו, מר גנץ כועס על אביה והיא סוף סוף מתסכלת לו בעינים. לאחר כך היא מחליטה שהוא איננו אבא שלה.

אביה רוצה להשתתף בשיעורי הבלט של מיה אברמסון, אך מאחר שאין לה בגדים יפים, מיה לא נותנת לה להיכנס לשיעור. אביה מקללת את מיה ואת אמה רות אברמסון, ולאחר שרות שופכת עליה דלי מים, זורקת אביה אבן, פוגעת בפניה של מיה וגורמת לה לעיוורון זמני. אביה מבקרת אצל מיה בבית החולים ומבקשת ממנה סליחה, וזו סולחת לה.

אביה חוגגת יום הולדת 10 ואף אחד מהילדים בשכונה לא מגיע. אביה עצובה ומאוכזבת מאוד.

רות עורכת מסיבה לכבוד ההבראה של מיה ואביה ואימה לא מוזמנות. הניה מחליטה לערוך לה ולאביה נשף קטן בביתן והן רוקדות יחד.

בסוף הספר, חוטפת הניה התמוטטות עצבים ונלקחת בחזרה למוסד הרפואי. מאיה דופקת על דלת ביתה של אביה, אביה פותחת לה והן יושבות ומדברות. אביה ומיה נפרדות כידידות אך אביה מאבדת עניין בחברות עם מיה. אביה חוזרת בסוף לפנימייה.




בעיה העולה בסיפור היא שאביה מנסה למצוא את האבא שלה ומנסה להשתלב במושב.

נקודת השיא בעלילה היא כאשר אביה הבינה שטעתה והתנצלה בפני מאיה על כך שרבו וגרמה לפציעתה של מאיה.

הדמות אשר בה בחרתי היא אביה:


אביה היא ילדה בערך בגילי אשר מנסה להשתלב במושב לאחר שאמה החולה בנפש לוקחת אותה משם.

אביה היא ילדה נחמדה בעלת אופי טוב, רגשותיה של אביה הם מעורבים בכך שלא יודעת מה לעשות כאשר כול הילדים מציקים לה בגלל הקרחת שלה.

פעולותיה של אביה הן לנסות להשתלב במושב ולגרום לילדים לכבד אותה.



הסופרת גילה אלגמור אשר נולדה בתור גילה אלכסנדרוביץ' גדלה כאן בכפר סבא, ילדותה הייתה ונהייתה קשה כאשר אביה נרצח בחיפה.

כאשר גילה הייתה בת 13 אמה התחתנה שנית וגילה נשלחה לפנימיית ''הדסים''.

כעבור שנתיים החליטה עצמאית לעבור לתל אביב ושם התגוררה ליד תיאטרון הבימה אשר בו למדה דרמה ותיאטרון.

כיום לגילה יש 3 אלבומי שירה והמון הצלחה בגלל היותה סופרת שחקנית וזמרת.





בקישור למטה ניתן למצוא עוד מידע על גילה אלגמור.

נקודה אישית

בתקופת הספר המדינה כבר קמה, אך הכלכלה עדיין לא שגשגה כמו היום.

סגנון לבוש הדמויות ובכללי הוא לבוש אלגנטי (לחלק מהדמויות) ולחלקן הוא לבוש רגיל.

המגורים היו בבתים בעלי שתי קומות כמו מין בניינים קטנים וגם היו בתי קרקע.

סגנון הבילוי היחידי אשר הוזכר בסיפור הוא מסיבת תה זאת אומרת שכמה אנשים נפגשים יחד ושותים תה או אוכלים גם משהו.



לדעתי הספר היה מרתק ובעל סיפור קשה, מה שבמיוחד ריגש אותי בסיפור זה הדרך של אביה להתמודד עם כול מה שעובר עלייה.

מה שהפתיע אותי מאוד הוא שבסופו של דבר אביה חזרה לפנימיה ושאמה חזרה לבית החולים.