פתח תקווה
אם המושבות
מקור השם
מקור השם "פתח תקווה" לקוח מספר הושע:
"וְנָתַתִּי לָהּ אֶת-כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם, וְאֶת-עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה" (הושע, פרק ב, פסוק יז)
המתיישבים הראשונים של פתח תקווה התכוונו בשנת 1872 ולהתיישב בסביבות העיר יריחו, ובכך להגשים את הנבואה המוזכרת בספר הושע בהקשר לעמק עכור הנמצא באזור זה. השם אותו בחרו המייסדים היה ביטוי לתקווה כי ניתן להפוך מקום מקולל ליישוב פורח.
בסופו של דבר רכישת הקרקע בעמק עכור לא התבצעה. המתיישבים הגיעו לשפלה, רכשו את אדמות הכפר הערבי אומלבס וקראו למושבה החדשה בשם שתוכנן למושבה ביריחו - "פתח תקווה".
גם במקום זה נמצאה משמעות לשם המושבה, שכן בספר ישעיהו מוקבל עמק עכור לאזור השרון בו היא הוקמה לבסוף: "וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה-צֹאן וְעֵמֶק עָכוֹר לְרֵבֶץ בָּקָר" (ישעיהו, פרק ס"ה, פסוק י').
באופן אירוני קיבל השם גם משמעות נוספת, בשל המצב העכור בו מצאו המתיישבים את הירקון, וניסיונם ותקוותם להפוך אותו לפתח לעתיד, להתיישבות יהודית ברחבי הארץ ולתחייה לאומית.
פתח תקווה - ממושבה לעיר
בשנת תרע"ג - 1913, ערב מלחמת העולם הראשונה, מנתה אוכלוסיית פתח תקווה כ- 3,000 נפש, והייתה בה שכונה ראשונה של עולי תימן - שכונת "מחנה יהודה". במהלך מלחמת העולם הראשונה הורע מאוד מצבם של יהודי ארץ ישראל - ובכלל זה מצבן של המושבות. רבים מתושבי פתח תקווה נעצרו על ידי השלטונות הטורקים בחשד שסייעו לאנגלים, שהתקרבו לגבולות הארץ. המושבה סבלה ממשבר כלכלי עקב המצב בארץ, ועל כך נוספו פגעי טבע: מכת ארבה שפשט על השדות והשמיד את היבולים. אך גם בתקופה קשה זו המשיכו מתיישבי פתח תקווה לנהל את חייהם תוך הפעלת העיקרון של עזרה הדדית. הם גם הדפיסו שטרות כסף משלהם כדי לאפשר את המשך החיים במושבה.
כיבוש ארץ ישראל בידי האנגלים בשנת תרע"ח -1917 הביא לתנופה גדולה בהתפתחות המושבה. תוך שלוש שנים קיבלה המושבה מן השלטונות האנגלים (המנדט הבריטי) מעמד של מועצה מקומית, ובשנת תרצ"ז - 1937 זכתה למעמד של עיר, ושימשה מרכז לשיווק התוצרת החקלאית של האזור.
אצטדיון המושבה
פתח תקווה - העיר בהתפתחותה
מושבת פתח תקווה 1931
הברון רוטשילד
בשנת 1887 ביקר הברון רוטשילד בפתח תקווה והסכים לקחת את המושבה תחת חסותו. 28 משפחות הסכימו לעבור לחסותו של הברון. הם מסרו לו את נחלותיהם ונכנסו לעבוד במשק הכללי של פקידות הברון תוך קבלת משכורת קבועה. הברון תרם לייבוש הביצות ולנטיעת עצי אקליפטוס וגידולים חקלאיים שונים. הברון סיפק לאיכרים סוסים וכלים חקלאיים. שאר המשפחות לא הסכימו לעבור לחסות הברון והמשיכו לקבל תמיכה מסוימת מחובבי ציון.
לאות הוקרה לתרומתו של הברון למושבה, הוקמה בשנת 1947 אנדרטה בצורת שער המכונה שער הברון בכניסה המערבית לפתח תקווה.