פלסטיק

מגיש אוראל, וזוהר

מהוא פלסטיק

פלסטיק הוא שם כולל למגוון רחב מאוד של תרכובות סינתטיות או חצי-סינתטיות. מקור רוב התרכובות האלו הוא מתהליכי דחיסה או פולימריזציה. ישנם חומרים פלסטיים במגוון גדול של נקודות היתוך, חוזק וגמישות.

פולימרים טבעיים

חומרים פלסטיים מבוססים על פולימרים, שהם שרשראות ארוכות של מולקולות המבוססות על פחמן או צורן (סיליקון). שרשראות אלו מורכבות מיחידות חוזרות הנקראות מונומרים. חומר פלסטי הוא פולימר שהוספו לו מוספים שונים כמו מייצבים, חומרי מילוי, ופיגמנטים.

בני האדם השתמשו בחומרים פלסטיים טבעיים, כמו שעווה או לכה, כבר בעת העתיקה. פולימר ממקור צמחי הנקרא תאית (צלולוזה), היה המרכיב שהעניק חוזק לחבלים בספינות עדהמאה ה-19.

למה לחסוך שמוש בשקיות פלסטיק

גומי טבעי

עם הזמן וההתפתחות הטכנולוגית התחילו להמציא תרכובות פלסטיות מלאכותיות. גומי טבעי הוא פולימר שמושפע מאוד משינויי הטמפרטורה - הוא הופך דביק ומסריח בחום, ושביר בקור. בשנת 1834 גילו באופן בלתי תלוי שני חוקרים, פרידריך לודרסדורף הגרמני ונתניאל הייווארד האמריקאי, שהוספת גופרית לגומי טבעי מונעת את תופעת הדביקות עם עליית החום.

הממציא האמריקאי צ'ארלס גודייר (Charles Goodyear) ערך ניסויים בגופרית ובגומי טבעי. ב-1839 הוא הניח בטעות חתיכת גומי עם גופרית על הכיריים. הגומי החדש היה בעל תכונות טובות בהרבה מאלו של הגומי הטבעי, וגודייר המשיך בניסוייו. הוא פיתח תהליך שנקרא גיפור (וולקניזציה) שבמהלכו "מבשלים" את הגומי עם הגופרית. יחסית לגומי הטבעי, הגומי המבושל היה הרבה יותר חזק וגמיש, פחות רגיש לשינויי טמפרטורה, כמעט ולא מגיב עם כימיקלים שונים ולא מעביר זרם חשמלי.

וולקניזציה ממשיכה להיות תהליך תעשייתי חשוב עד היום.

חומרים פלסטיים על בסיס של תאית (צלולוזה)

לאחר החידוש החשוב של גודייר, הצעד המתבקש הבא היה העבודה עם פולימרים טבעיים דוגמת תאית (צלולוזה). הממציאים ניסו להמציא חומרים סינתטיים, במקום הטבעיים היקרים. אחד החומרים שניסו שנים רבות למצוא לו תחליף מלאכותי הוא השנהב, הואיל והיה זה מוצר יקר ערך.

אלכסנדר פרקרס האנגלי פיתח "שנהב סינתטי", שנקרא "פירוקלין" (pyroxlin), ששיווק תחת השם המסחרי "פארקסין". החומר החדש זכה במדליית ארד ביריד העולמי של לונדון בשנת 1862. פרקסין היה עשוי מצלולוזה שעברה טיפול בחומצה חנקתית (HNO3) ובממס. התוצר שהתקבל היה קשה, דמוי שנהב, וניתן היה לעיצוב לאחר חימום.

למרות ההצלחה הראשונה נכשל פרקרס ברמה התעשייתית הואיל והמוצרים מפארקסין נקרעו ונשברו אחרי תקופת שימוש קצרה. המדפיס והממציא החובב האמריקאי ג'ון ווסלי היאט (John Wesley Hyatt) המשיך את עבודתו של פרקרס בנקודה שבה הופסקה. פרקרס נכשל בגלל העדר הממס המתאים. היאט גילה, שקמפור שהוא ממס אורגני, אך יחד עם זאת קוטבי מעט, ייצלח לכך.

היאט היה מעין גאון תעשייתי, והוא הבין היטב אילו אפשרויות גלומות בחומרים מהסוג הזה. לכן הוא התחיל בעיצוב מכשור תעשייתי בסיסי ליצור חומרים פלסטיים ברמה טובה. היות שצלולוזה הייתה המרכיב העיקרי בחומרים הפלסטיים החדשים, קרא להם היאט "צלולואידים" החומרים הוצגו ב-1863.

אחד המוצרים הראשונים היה שיניים תותבות, אם כי הייתה בעיה חמורה היות שצלולואיד מתרכך בחימום. הפריצה האמיתית של הצלולואיד הייתה ביצור בגדים אטומים למים. הם דחו כתמים ומים, והיאט מכר אותם בכמויות עצומות. גם מחוכים מצלולואיד היו פופולריים באותה תקופה, כי הלחות לא גרמה לחלודה, כמו שהיה קורה למחוך שבנוי על בסיס מתכת.

צלולואיד התגלה כחומר רבגוני ביותר, תוך כדי שהוא מספק חלופה זולה ואטרקטיבית לשנהב, שריונות צבים וכדומה. חלק מהמוצרים העשויים מצלולוזה מקושטים בצורה מרהיבה.

תחום נוסף שבו השתמשו בצלולואיד בכמות גדולה הוא תעשיית סרטי הצילום שהתחילה להתפתח לקראת סוף המאה ה-19. לקראת 1900 הצטרפו גם סרטי הקולנוע לרשימת הלקוחות.

למרות יתרונותיו הרבים, היו לצלולואיד גם כמה חסרונות. עם הזמן הצהיב הצלולואיד ונהיה שביר, וחמור יותר - זהו חומר דליק ביותר (צלולוזה יחד עם חומצה חנקתית היו ממרכיבי אבק השריפה).

מוצר נוסף שיוצר מצלולואיד הוא ביגוד. בהתחלה רצו ממציאי הצלולואיד להחליף את השנהב, אך לאחר מכן רצו ממציאים חדשים לההשתמש בו כדי להחליף מוצר אחר - המשי. בשנת 1884 הציג הכימאי הצרפתי הרוזן דה שרדונהאת החוט העשוי מצלולוזה, שנקרא לאחר מכן על שמו "משי שרדונה". למרות שהבגד היה אטרקטיבי הוא לא היה בטיחותי כי בדומה לצלולואיד הוא היה דליק מאד. לאחר כמה ניסיונות נפל יצא הבד החדש מהשוק.


  • ב-1894 הוציאו שלושה מדענים בריטיים (צ'ארלס קרוס, אדוארד באבן וקלייטון בידל) פטנט על משי מלאכותי חדש. הבד החדש היה הרבה יותר בטיחותי. השלישייה מכרה את הפטנט לחברת קורטלנד הצרפתית, אחת מיצרניות המשי הגדולות בזמנה, וזו החלה לייצרו בשנת 1905. המשי המלאכותי ידוע יותר בשמו המסחרי "ריון" (Rayon) והוא יוצר בכמויות גדולות עד שנות ה-30 של המאה ה-20.
60 שניות על מיחזור בקבוקי פלסטיק סטודיו EBD POST PRODUCTION