הקיץ של אביה
אופק ל כיתה ו'1
ההיבט ההיסטורי בעלילת הסיפור
הקיץ של אביה מתרחש בתחילת שנות 1950. העלילה לפני 66 שנה.
2016 1954, 1953, 1952, 1951, 1950 - זהו ציר זמן.
שלושה מושגים המיוחדים לשנות החמישים המוזכרים בסיפור
גלנטריה משנות החמישים
צלמניה משנות החמישים
צריפים משנות החמישים- תקופת המעברות
ההיבט הספרותי
התקציר ועלילת הספר
אחת הדילמות בספר היא, שאביה רוצה להשתתף בשיעורי הבלט של מאיה אברמסון, אך מאחר, שאין לה בגדים יפים, מאיה לא נותנת לה להיכנס לשיעור. אביה מקללת את מאיה ואת אמה רות אברמסון, לאחר שרות שופכת עליה דלי של מים, זורקת אביה אבן, פוגעת בפניה של מאיה וגורמת לה לעיוורון זמני. אביה מבקרת את מאיה בבית חולים ומבקשת ממנה סליחה ומאיה סולחת לה.
במהלך העלילה, יש התלבטות, שרלוונטית, גם לתקופתנו, האם יש לשפוט אנשים לפי לבושם? האם בגלל עוניים, של האנשים, לא לאפשר להם, אפשרויות שוות ביחס אליהם?
לדעתי אין לשפוט, אנשים על פי מראם ולבושם, אלא לעזור ולתמוך ולאפשר להם, הזדמנויות שוות להתקדם בחיים.
נקודת השיא בעלילה, היא כאשר אביה ואמה פוגשות את אדון גנץ השכן החדש, אביה חושדת, שהוא אביה ולבסוף מתברר לה שהוא בכלל לא אביה. בסוף העלילה האם, מקבלת התמוטטות עצבים ונלקחת למוסד רפואי ואביה חוזרת בסוף לפנימיה.
הדמות, שבחרתי היא אמה של אביה, הניה, היא אלמנה, שגידלה את אביה לבדה במשך כל שנותיה של אביה. הניה היא ניצולת שואה, שלחמה לצד הפרטיזנים ורואים את המספר על ידה ובגלל זה מלגלגים ובזים לה. אנשי השכונה, קוראים לה בשמות גנאי כמו "פרטיזונכה". אביה, בתה, לא צוחקת עליה, אך מצד שני לא אוהבת, שיראו את המספר על היד. הניה היא הכובסת של השכונה. אנשי השכונה מביאים אליה בגדים לגיהוץ ותיקון. מעבודה זו הניה מתפרנסת. האם מאוד השתדלה לשמח, את אביה ומדי פעם לקחה אותה לסרט וערכה לה מסיבת יום הולדת או סתם רוקדת עם בתה לצלילי מוזיקה. לדעתי האם הייתה מאוד מסכנה, בגלל מחלת הנפש, שחלתה בה וגם בגלל לחץ חברתי, שהייתה נתונה בו בגלל השכנים מסביב. היא הייתה מאוד בודדה ומפרנסת יחידה. חייה היו מאוד קשים והם השפיעו על התנהגותה.
פרטים על הסופרת
נקודה אישית
חוות דעתי על הספר
צריכה להתמודד מול מחלתה של אמה, ללא שום עזרה מבחוץ.
לאביה אין אבא, שיכול לעזור ולתמוך בה. השכנים בתחילה לא התנהגו אליה בצורה חיובית וסילקו אותה מביתם.
אביה הייתה צריכה לנהוג באלימות כדי שיכניסו אותה לביתם עד כדי כך שהיא גרמה לפגיעה בעין של שכנתה.
עוד מקרה שגרם לי להתרגשות וכאב רב היא המסיבה של יום ההולדת, אליה היו מוזמנים הילדים ואף אחד לא הגיע.
לסיום מאוד נגע ללבי הכאב של הילדה, הסבל הרב של האם שהייתה צריכה במצב נפשי שכזה לדאוג לאביה בתנאים קשים של מעברה. כמו כן, רציתי להוסיף שתקופת הספר היא בתקופה שידועה בהיסטוריה של מדינת ישראל כתקופת ה"צנע",שלאנשים לא היה להם אוכל ולבוש הולם. אנו היום חיים בתקופה, שהורינו ומדינתנו דואגים לכל מחסורינו, לא כדבר מובן מאליו ועל זה עלינו להוקיר תודה ולהעריך.
בנוסף לכך, רציתי להגיד, שכל מי שירצה לחוות ולהבין מה היה באותה תקופה, מומלץ לצפות בסרטו של אפרים קישון "סלאח שבתי" שמאפיין את התקופה והאירועים בה, בכיכובו של חיים טופול השחקן.