כבוד האישה מאמנון ותמר ועד הזמר

מה השתנה ? ומה נשאר ?

דביר עזרתי, איתי אייש ויואל ואן דר באום!!

כיצד מגדיר החוק המקראי אונס ? מה העונשים החלים על האנס לפי החוק המקראי ובהשוואה לחוק הישראלי ?

  1. החוק המקראי מגדיר אונס כאשר איש מקיים מין אם אישה ללא רצונה, אבל אם האישה לא צועקת לעזרה בעיר אז זה נחשב שהיא לא התנגדה וזה לא אונס, במקרא של אונס במקרא העונשים החלים על האנס אשר אונס בחורה בתולה פנויה הוא לדאוג לאישה הזאת עד סוף ימי חייו, להינשא לה ולשלם לאביה של הנערה, במקרה שאונסים בתולה מאורסת עונשו של האנס הוא הוא מוות כאשר המקרה נעשה במקום מבודד מאנשים אחרים, אך אם האנס אונס במקום מלא באנשים כמו העיר והאישה לא קוראת לעזרה אז עושנה של האישה חמור כשל האנס ועונשו מוות, כמו שכתוב "והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אותם באבנים ומתו".לעומת זאת ההגדרה הראשונית של חוק מדינת ישראל לגבי אונס היא שונה בתכלית מהחוק המקראי. ראשית, החוק המודרני לא עושה הבחנה בין אישה בתולה רווקה לאישה נשואה . שנית מיקום האונס אינו שיקול לקביעת העונש. לעומת זאת, חוק מדינת ישראל עושה הבחנה בין אונס, מעשה סדום והטרדה מינית -דבר שאינו קיים בחוק המקראי. העונשים אשר חלים בחוקי מדינת ישראל רחבים יותר מאשר העונשים המקראיים לדוגמה עונש בחוק מדינת ישראל הוא עונש אזרחי- מאסר. החוק לא מחייב את האנס לשלם לנאנסת פיצויים, ובוודאי שלא גוזר עונש מוות כמו החוק המקראי בנוגע לבתולה מאורסת, משום שבמדינת ישראל אין עונש מוות.

2. האם ההתייחסות לאונס בחוק בתקופת המקרא מחמיר או מקל עם האנס ? ובהשוואה להיום .

החוק המקראי מחמיר אם האנס לעומת החוק המודרני מכמה סיבות, ראשית כאשר האנס אונס בתולה מאורסת או אישה נשואה אז עונשו מוות לעומת החוק הישראלי שאין בו גזרי דין מוות אלא רק ישיבה בכלא מה שנותן לאנס להשתקם ולחזור לחייו שהשתחרר מהכלא. בנוסף כאשר אנס במקרא אונס בתולה אז הוא חייו לדאוג לה ולהתחתן איתה עד שארית ימי חייו לעומת החוק הישראלי אשר אומר שאנס יהיה בכלא ככמה שנים ולאחר מכן יוכל לחיות את שארית חייו כאדם חופשי ולהשתקם בלי לדאוג לנאנסת כלל. ולכן החוק המקראי מחמיר עם האנס לעומת החוק המודרני מעיניים שופטות מהצד בלבד ולא מעיניה של הנאנסת ומדעתה. מכיוון שבמקרא במקרים מסוימים הוטל על האנס עונש מוות שאינו משתווה כלל וכלל לישיבה בכלא ולהשתקמות שאחריה וזה אומר שאחרי שירצה את עונשו הוא יוכל לחיות את חייו בחופשי לעומת הנאנסת מה שמקל עליו מאוד לדעתנו.

3. מהי ההתייחסות לנאנסת במקרא והיום ?

ההתייחסות לנאנסת במקרא היא מאוד לא הוגנת כלפיה מכמה סיבות ראשית החוק המקראי אומר שאם נעשה האונס בעיר ולא שמעו את הנאנסת (כביכול כי היא לא צעקה לעזרה) אז זהו אינו אונס ולא חל עליו שום עונש אך אם נעשה האונס בשדה אז זה כן נחשב אונס, תנאים אלו מאוד לא מתאימים לחומרת המקרה כיוון שלעתים הנאנסת פוחדת או שהיא חסרת אונים והיא איננה יכולה לקרוא לעזרה בין אם בעיר ובין אם בשדה. שנית כאשר אישה נשואה או בתולה מאורסת נאנסת לפי החוק המקראי בעיר ולא שמעו אותה או שלא קראה לעזרה אז דינה מוות כדין האונס וזהו עונש חמור מאוד בשביל אישה שנאנסה וחוותה חוויה קשה בלא עוול בכפה. שנית לפי החוק המקראי כאשר מישהו אונס בתולה הוא אחראי עליה עד סוף חייו והוא משלם עליה להוריה והיא צריכה לחיות עם האנס כל חייה מכיוון שאף אחד לא יישא אותה לאישה אחרי שנאנסה והיא תאלץ לחיות עם החוויה הזאת כל חייה ולכן אני חושב שהיחס לנשים שעברו אונס על פי החוק המקראי מזלזל מאוד.

4. האם אתה מסכים עם הענישה אז והיום ?

אני אינני מסכים עם הענישה בתקופת המקרא מכיוון שכאשר בתולה מאורסת נאנסה בעיר ולא שמעו אותה קוראת לעזרה או שכלל לא קראה לעזרה מה שלא נחשב בחוק המקראי לאונס אז לפי החוק המקראי עונשה מוות כשל האנס וזה חמור מאוד ולא הוגן כלפי הנאנסת שהיא חסרת אונים אך אם הבתולה המאורסת נאנסה בכפר חסרת אונים לקריאה לעזרה אז עונשו של האנס מוות. אם בתולה פנויה נאנסה אז לפי החוק המקראי יצטרך האנס לדאוג לה עד סוף ימי חייו לשלם לאביה ולהינשא לה. לדעתי הענישה במקרה חמורה ולא הוגנת כלפי הנאנסת לפי ההבדל בין אונס בכפר לאונס בעיר מכיוון שבשניהם מגיע אותו עונש לגבר ובלי עונש לאישה מכיוון שהיא נאנסה ועברה חוויה קשה מאוד ואין לדעת מה היו תנאיה בעת המקרא והאם הייתה חסרת אונים או לא. לעומת זאת בחוק הישראלי הענישה היא אך ורק לגבר והיא מאסר ותקופת הזמן יכולה להיות קשה יותר מהחוק היבש לפי דעתו של השופט, הענישה בישראל נכונה בעיניי מכיוון שהיום רק הגבר נענש ולא האישה חסרת האונים שעברה חוויה קשה, אך בכל זאת הגבר יכול להשתקם אחרי שהותו בכלא והאישה הנאנסת לעולם לא תשתקם.

5. ההתייחסות של החברה לאונס אז והיום

במקרא החברה התייחסה לאונס בחומרה רבה וניתן לראות זאת לפי העונשים הכבדים שקיבלו הגברים כאשר אנסו אישה נשואה או בתולה מאורסת (עונש מוות). אך נראה כי זלזלו באישה בחוק המקראי וניתן להבין זאת מעונש המוות שהוטל עליה כאשר הייתה נשואה ונאנסה בעיר ולא יכלו להבין את חוסר האונים ואת הקושי של הנאנסת לפי חוק זה ובנוסף נראה כי לא הבינו את הקושי של הנאנסת לחיות אחרי האונס מכיוון שהכריחו אישה בתולה להינשא לאנס שלה ולחיות איתו כל חייו. בנוסף ניתן להבין שבני משפחתה של הנאנסת לא לקחו בקלות את האונס כמו מה שקרה באונס דינה שאחיה הרגו כל זכר בעירו של האנס שלה (שכם בן חמור) וגם במקרה פילגש בגבעה שכל שבטי ישראל יצאו למלחמה נגד שבט בנימין שנחשבו גיבורי מלחמה עקב המקרה המזעזע ואף הרצח של אמנון על ידי אבשלום.

יחס החברה כיום טיפה מביש לדעתנו מכיוון שאנו חושבים שהחברה והחוק לא מבינים עד הסוף את הקושי של הנאנסות ואף הנשים המוטרדות מינית לחיות עם המקרה ומבחינתן העונש של האנסים קל מידי לעומת מה שחוללו להן ויחס החברה כלפי הטרדות שעוברות נשים כיום אף הוא מקל. אך יש גם חשיפה נרחבת באמצעי תקשורת לאונס ולהטרדות מיניות שעוברות כיום נשים ואף הרשתות החברתיות נחשפים לדבר ותומכים בנפגעות.

6. כיצד המחוקק המקראי מתייחס לאונס בתוך המשפחה לעומת ההתייחסות היום ?

כיום החוק על האונס המוכר במשפחה חמור מאוד וגבוה מהעונש על אונס רגיל ואף אסור לקיים יחסי מין במשפחה עד גיל 21 גם אם בהסכמה ובמשפחה מדובר לא רק על המשפחה הגרעינית, היחס לאונס במשפחה אף הוא חמור מבחינת החברה כמו מקרי מאונס אחרים ואף זוכה ליחס רב יותר בתקשורת כאשר נעשה מקרה כזה והוא מגיע לבית משפט ונחשף. במקרא התייחסו למקרי האונס המשפחתי בבושה ואף הסתירו מקרים אלה כמו מה שקרה באונס אמנון ותמר ששמע דוד על המקרה ושתק ולא עשה כלום ("וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד--שָׁמַע, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַיִּחַר לוֹ, מְאֹד."- לא עשה כלום כאשר שמע את המקרה ורק כעס על כך) כמו כך בניו חוץ מאבשלום שבסופו של דבר שלח את נעריו להרג את אבשלום כנקמה אך המצב הסתבך וכל בני המלך מתו על ידי אבשלום. מקרי גילוי העריות עונשם מוות וכרת לפי החוק המקראי והם חמורים מאוד לפיו. ואף ילד שנולד כתוצאה מגילוי עריות הוא ממזר, שאינו יכול לשאת אלא ממזרה או שאר חסרי ייחוס.

מסקנה מהעבודה

מסקנה- חל שינוי בהתייחסות החברה לאונס, אנו יודעים זאת מכיוון שפעם מיקום האונס קבע את העונש לאנס, אם האונס התרחש בשדה האשמה המלאה היא על האנס, כי לא הייתה לנערה אפשרות לצעוק ולהזעיק עזרה, ואם האונס התרחש בעיר המקרא מאשים את הנערה בכך שלא צעקה לעזרה(מדובר בעיר מקראית ובבנייה שונה וצפופה יותר משל היום). בתקופת המקרא הייתה צריכה בתולה הנאנסת לחיות עם האנס שלה, כמו מקרה שכם ודינה שרצה שכם להינשא לדינה ואף שוחח הוא ואביו עם בני משפחתה על כך (שְׁכֶם בְּנִי, חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בְּבִתְּכֶם--תְּנוּ נָא אֹתָהּ לוֹ, לְאִשָּׁה.) מה שנשמע בלתי הגיוני כיום וזה גם השתנה עד החוק כיום. המקרא מבדיל בין אונס אישה מאורסת/נשואה לבין אונס בתולה, במקרה של אונס בתולה יש על האנס שני סעיפי עונש-

1- קנס כספי -תשלום של חמישים כסף לאבי הנערה. בספר שמות כב 15-16 מופיע החוק המקביל הנוגע למפתה נערה לא מאורסת וגם שם על המפתה לשלם קנס בשווי המוהר של נערה בתולה לכן, ניתן להסיק ששווי מוהר הבתולין הוא חמישים כסף. חלק זה של העונש מהווה תשלום נזיקין לאבי הנערה על אובדן הבתולין של בתו מפני שאיבוד בתולין גורם לירידה בערך הנערה.

2- עונש שבא להגן על הנערה ועתידה- חובתו של האנס היא לשאת את הנערה לאישה. את אשתו הנאנסת אסור יהיה לו לגרש: "לא יוכל לשלחה כל ימי חייו"

במקרה של אונס אישה מאורסת/נשואה משמע גזר דין מוות על האנס והנאנסת.

כיום אין הבדל בעונש בנקבע על פי מיקום האונס או אם הנערה בתולה או נשואה/מאורסת.

המקרא מבחין בין אונס גבר לאונס אישה, אונס גבר הוא חמור בהרבה מאונס אישה, אפשר להבין זאת מסיפור הפילגש בגבעה שכאשר רצו לאנוס את הגבר שלחו אליהם את הפילגש ובכך ריצה את האנסים ללא עשיית חטא. אונס גבר משמעו משכב זכר, והעונש על כך הוא חמור מאוד.

עדות מתוך קבוצת "אחת מתוך אחת".

זה קרה שהייתי בת 15 .. אומנם עברו 4 שנים , אבל הסיוטים עדיין ממשיכים והוא עדיין ממשיך לבוא בחלומות ואני יכולה להמשיך לשחק אותה הכי חזקה בעולם ולהמשיך להגיד לאנשים ״כן מה , עברו הרבה שנים זה מאחוריי״ ואחריי שנייה ללכת לבכות בצד ולהסתכל על הצלקות שכמעט כבר נעלמות , אולי הם נעלמות אבל מה שקורה בפנים לא ייעלם לעולם .
כששואלים ״את זוכרת אותו? איך הוא נראה ?״ איזה תשובה מצפים לקבל משהו כמו לא , כבר שכחתי ? הרי זה ברור שהפרצוף והקול לא יישכחו לעולם . הקול הזה שאמר ״ק...טנה, בדיוק מה שרציתי״
ולכעוס על עצמי שלמה הלכתי לבד באותו לילה , ״אולי התלבשתי חשוף?״
״אולי הראתי לו שאני רוצה ?״
זה עדיין שם וזה לעולם לא ייעלם - לפחד לעבור באותו רחוב למרות שאין אפשרות כזאת .
מה שהוא רצה , קרה הוא נכנס לתוכי ומאז ? הוא לא יוצא
מרגישה מחוללת , מרגישה מושפלת ועלובה ומתחילה לבכות כל פעם ששומעים בחדשות על אונס של מישהי או על ניסיון או הטרדות ואפילו בבית ספר אחריי שנתיים לא להצליח לשבת בשקט בהרצאות על חינוך מיני ולשמוע ילד מהכיתה אומר ״הן אשמות ברוב המקרים״ ולהתחיל לריב איתו ויכוח קולני וטיפשי מול כל הכיתה ואז בעצם להסגיר את עצמי ובגלל זה באו הרחמים המאולצים האלה שרק גורמים רע יותר !
היום כבר בת 19 , ועדיין נרדמת בקושי , ועדיין שומעת את הקול שלו ועדיין מרגישה את הידיים שלו על כולי
ושוב רואה את הדם בכל מקום והסימנים הכחולים , כי לאנוס לא הספיק לו היה צריך גם מכות ולהכאיב . שמישהו ייקח את זה ממני כמה זמן עוד יעבור עד שאני אשכח לגמרי ? אבל זאת שאלה רטורית כי אף אחד לא יכול לענות עלייה . רגע של פריקה

התחברנו לעדות זו מכיוון שהיא הייתה בגילנו שמקרה זה קרה לה ומכיוון שהיא עברה סבל רב בנוסף לאונס בהבנה של החברה את המקרה שעברה ועוד מקרים נוספים כאלו. בנוסף היא נלחמת על הדעות הקדומות של החברה הקרובה אליה לגבי זה והמקרה לא עוזב אותה בין אם פיזית (צלקות ומכות כחולות) ובין אם נפשית (לא לישון בלילה ולדמיין את המקרה והצקה של החברה לגבי המקרה) , היא לעולם לא תשכח את זה ולעולם הסבל לא יעבור וזה מראה עד כמה המקרה היה נורא.

מוניקה סקס כל החבר'ה (החוק היבש )