כבוד האישה מאמנון ותמר ועד הזמר
מה השתנה ? ומה נשאר ?
דביר עזרתי, איתי אייש ויואל ואן דר באום!!
כיצד מגדיר החוק המקראי אונס ? מה העונשים החלים על האנס לפי החוק המקראי ובהשוואה לחוק הישראלי ?
החוק המקראי מגדיר אונס כאשר איש מקיים מין אם אישה ללא רצונה, אבל אם האישה לא צועקת לעזרה בעיר אז זה נחשב שהיא לא התנגדה וזה לא אונס, במקרא של אונס במקרא העונשים החלים על האנס אשר אונס בחורה בתולה פנויה הוא לדאוג לאישה הזאת עד סוף ימי חייו, להינשא לה ולשלם לאביה של הנערה, במקרה שאונסים בתולה מאורסת עונשו של האנס הוא הוא מוות כאשר המקרה נעשה במקום מבודד מאנשים אחרים, אך אם האנס אונס במקום מלא באנשים כמו העיר והאישה לא קוראת לעזרה אז עושנה של האישה חמור כשל האנס ועונשו מוות, כמו שכתוב "והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אותם באבנים ומתו".לעומת זאת ההגדרה הראשונית של חוק מדינת ישראל לגבי אונס היא שונה בתכלית מהחוק המקראי. ראשית, החוק המודרני לא עושה הבחנה בין אישה בתולה רווקה לאישה נשואה . שנית מיקום האונס אינו שיקול לקביעת העונש. לעומת זאת, חוק מדינת ישראל עושה הבחנה בין אונס, מעשה סדום והטרדה מינית -דבר שאינו קיים בחוק המקראי. העונשים אשר חלים בחוקי מדינת ישראל רחבים יותר מאשר העונשים המקראיים לדוגמה עונש בחוק מדינת ישראל הוא עונש אזרחי- מאסר. החוק לא מחייב את האנס לשלם לנאנסת פיצויים, ובוודאי שלא גוזר עונש מוות כמו החוק המקראי בנוגע לבתולה מאורסת, משום שבמדינת ישראל אין עונש מוות.
2. האם ההתייחסות לאונס בחוק בתקופת המקרא מחמיר או מקל עם האנס ? ובהשוואה להיום .
החוק המקראי מחמיר אם האנס לעומת החוק המודרני מכמה סיבות, ראשית כאשר האנס אונס בתולה מאורסת או אישה נשואה אז עונשו מוות לעומת החוק הישראלי שאין בו גזרי דין מוות אלא רק ישיבה בכלא מה שנותן לאנס להשתקם ולחזור לחייו שהשתחרר מהכלא. בנוסף כאשר אנס במקרא אונס בתולה אז הוא חייו לדאוג לה ולהתחתן איתה עד שארית ימי חייו לעומת החוק הישראלי אשר אומר שאנס יהיה בכלא ככמה שנים ולאחר מכן יוכל לחיות את שארית חייו כאדם חופשי ולהשתקם בלי לדאוג לנאנסת כלל. ולכן החוק המקראי מחמיר עם האנס לעומת החוק המודרני מעיניים שופטות מהצד בלבד ולא מעיניה של הנאנסת ומדעתה. מכיוון שבמקרא במקרים מסוימים הוטל על האנס עונש מוות שאינו משתווה כלל וכלל לישיבה בכלא ולהשתקמות שאחריה וזה אומר שאחרי שירצה את עונשו הוא יוכל לחיות את חייו בחופשי לעומת הנאנסת מה שמקל עליו מאוד לדעתנו.
3. מהי ההתייחסות לנאנסת במקרא והיום ?
4. האם אתה מסכים עם הענישה אז והיום ?
5. ההתייחסות של החברה לאונס אז והיום
יחס החברה כיום טיפה מביש לדעתנו מכיוון שאנו חושבים שהחברה והחוק לא מבינים עד הסוף את הקושי של הנאנסות ואף הנשים המוטרדות מינית לחיות עם המקרה ומבחינתן העונש של האנסים קל מידי לעומת מה שחוללו להן ויחס החברה כלפי הטרדות שעוברות נשים כיום אף הוא מקל. אך יש גם חשיפה נרחבת באמצעי תקשורת לאונס ולהטרדות מיניות שעוברות כיום נשים ואף הרשתות החברתיות נחשפים לדבר ותומכים בנפגעות.
6. כיצד המחוקק המקראי מתייחס לאונס בתוך המשפחה לעומת ההתייחסות היום ?
מסקנה מהעבודה
מסקנה- חל שינוי בהתייחסות החברה לאונס, אנו יודעים זאת מכיוון שפעם מיקום האונס קבע את העונש לאנס, אם האונס התרחש בשדה האשמה המלאה היא על האנס, כי לא הייתה לנערה אפשרות לצעוק ולהזעיק עזרה, ואם האונס התרחש בעיר המקרא מאשים את הנערה בכך שלא צעקה לעזרה(מדובר בעיר מקראית ובבנייה שונה וצפופה יותר משל היום). בתקופת המקרא הייתה צריכה בתולה הנאנסת לחיות עם האנס שלה, כמו מקרה שכם ודינה שרצה שכם להינשא לדינה ואף שוחח הוא ואביו עם בני משפחתה על כך (שְׁכֶם בְּנִי, חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בְּבִתְּכֶם--תְּנוּ נָא אֹתָהּ לוֹ, לְאִשָּׁה.) מה שנשמע בלתי הגיוני כיום וזה גם השתנה עד החוק כיום. המקרא מבדיל בין אונס אישה מאורסת/נשואה לבין אונס בתולה, במקרה של אונס בתולה יש על האנס שני סעיפי עונש-
1- קנס כספי -תשלום של חמישים כסף לאבי הנערה. בספר שמות כב 15-16 מופיע החוק המקביל הנוגע למפתה נערה לא מאורסת וגם שם על המפתה לשלם קנס בשווי המוהר של נערה בתולה לכן, ניתן להסיק ששווי מוהר הבתולין הוא חמישים כסף. חלק זה של העונש מהווה תשלום נזיקין לאבי הנערה על אובדן הבתולין של בתו מפני שאיבוד בתולין גורם לירידה בערך הנערה.
2- עונש שבא להגן על הנערה ועתידה- חובתו של האנס היא לשאת את הנערה לאישה. את אשתו הנאנסת אסור יהיה לו לגרש: "לא יוכל לשלחה כל ימי חייו"
במקרה של אונס אישה מאורסת/נשואה משמע גזר דין מוות על האנס והנאנסת.
כיום אין הבדל בעונש בנקבע על פי מיקום האונס או אם הנערה בתולה או נשואה/מאורסת.
המקרא מבחין בין אונס גבר לאונס אישה, אונס גבר הוא חמור בהרבה מאונס אישה, אפשר להבין זאת מסיפור הפילגש בגבעה שכאשר רצו לאנוס את הגבר שלחו אליהם את הפילגש ובכך ריצה את האנסים ללא עשיית חטא. אונס גבר משמעו משכב זכר, והעונש על כך הוא חמור מאוד.
עדות מתוך קבוצת "אחת מתוך אחת".
כששואלים ״את זוכרת אותו? איך הוא נראה ?״ איזה תשובה מצפים לקבל משהו כמו לא , כבר שכחתי ? הרי זה ברור שהפרצוף והקול לא יישכחו לעולם . הקול הזה שאמר ״ק...טנה, בדיוק מה שרציתי״
ולכעוס על עצמי שלמה הלכתי לבד באותו לילה , ״אולי התלבשתי חשוף?״
״אולי הראתי לו שאני רוצה ?״
זה עדיין שם וזה לעולם לא ייעלם - לפחד לעבור באותו רחוב למרות שאין אפשרות כזאת .
מה שהוא רצה , קרה הוא נכנס לתוכי ומאז ? הוא לא יוצא
מרגישה מחוללת , מרגישה מושפלת ועלובה ומתחילה לבכות כל פעם ששומעים בחדשות על אונס של מישהי או על ניסיון או הטרדות ואפילו בבית ספר אחריי שנתיים לא להצליח לשבת בשקט בהרצאות על חינוך מיני ולשמוע ילד מהכיתה אומר ״הן אשמות ברוב המקרים״ ולהתחיל לריב איתו ויכוח קולני וטיפשי מול כל הכיתה ואז בעצם להסגיר את עצמי ובגלל זה באו הרחמים המאולצים האלה שרק גורמים רע יותר !
היום כבר בת 19 , ועדיין נרדמת בקושי , ועדיין שומעת את הקול שלו ועדיין מרגישה את הידיים שלו על כולי
ושוב רואה את הדם בכל מקום והסימנים הכחולים , כי לאנוס לא הספיק לו היה צריך גם מכות ולהכאיב . שמישהו ייקח את זה ממני כמה זמן עוד יעבור עד שאני אשכח לגמרי ? אבל זאת שאלה רטורית כי אף אחד לא יכול לענות עלייה . רגע של פריקה
התחברנו לעדות זו מכיוון שהיא הייתה בגילנו שמקרה זה קרה לה ומכיוון שהיא עברה סבל רב בנוסף לאונס בהבנה של החברה את המקרה שעברה ועוד מקרים נוספים כאלו. בנוסף היא נלחמת על הדעות הקדומות של החברה הקרובה אליה לגבי זה והמקרה לא עוזב אותה בין אם פיזית (צלקות ומכות כחולות) ובין אם נפשית (לא לישון בלילה ולדמיין את המקרה והצקה של החברה לגבי המקרה) , היא לעולם לא תשכח את זה ולעולם הסבל לא יעבור וזה מראה עד כמה המקרה היה נורא.