ידיעות מזרחיות

רועי שליבה אלון ידיד שחר ויטלזון

חומוס המזרח

עבודה בגאוגרפיה חומוס במזרח התיכון

ה-החומוס: מקורו במצרים, אומרים שהמצרים השתמשו בגרגירי החמצה (הגרגירים אשר יוצרים את החומוס) לפני כיותר מ-7000 שנה.
ברוב המקרים המנה תכלול תוספות שונות המוגשת עם החומוס כגון:
שמן זית, מיץ לימון, טחינה ועוד...
החומוס נפוץ במדינות מזרח התיכון לדוגמה ישראל ,מצרים, ערב הסעודית, אך בחלק ממדינות מזרח התיכון החומוס נפוץ פחות .
למשל אנגליה ,ארה"ב וכו' ...

צורות הגשה של חומוס

חומוס "גרגרים" - מוגש עם גרגרי חומוס חמים.

חומוס עם טחינה - מוגש עם מנת טחינה מעל החומוס.

חומוס פול - מוגש עם פול מבושל, לרוב מוגש חם (נקרא גם חצי־ חצי או מחלוטה).

מסבחה- גרגרי חומוס מבושלים המוגשים שלמים, מעורבבים עם טחינה, תבלינים, ולרוב רוטב ירוק על בסיס פלפלים חריפים.

כיצד איך ואיפה מגדלים ומכינים חומוס?

חומוס מוכן נמכר בחנויות, במעדניות ובמסעדות, וניתן להכינו גם בבית. בתהליך ההכנה של המאכל, הגרגרים היבשים מושרים במים, כאשר זמן ההשריה משתנה בהתאם למתכון ממספר שעות עד יממה ואף יותר. לאחר מכן הגרגרים מורתחים בסיר למשך שעה עד מספר שעות, לרוב בתוספת סודה לשתייה שמאיצה את ריכוך החמצה. הגרגרים המבושלים נטחנים עם מטחנה ידנית (מכתש ועלי) או מעבד מזון עם טחינה, שום, מלח, מיץ לימון, שמן זית, כמון ופלפל ולעתים גם תבלינים נוספים. נהוג להגיש את החומוס כשהוא מעוטר מלמעלה בגרגירי חומוס מבושלים שלמים, פטרוזיליה קצוצה ושמן זית.

מקורות: ויקיפדיה

הנפט במזרח התיכון

עבודה בגג אקלמי המזרח התיכון

הגדרת המדבור והמדבור בישראל

המדבור מוגדר כתהליך של הידרדרות סביבתית. המדבור הוא תהליך של שחיקה והרס של פוטנציאל פוריות הקרקע, שיכול להוביל לבסוף לתנאים סביבתיים דמוי-מדבר. הסיבות למדבור מתחלקות לשני סוגים עיקריים: מדבור טבעי, בפרט כתוצאה משינויים אקלימיים, ומדבור הנובע מפעילות אנושית.

מדבור טבעי:

• ירידה בכמות המשקעים.

• עלייה בטמפרטורה ובמידות החום.

• פעילות געשית.

• מזיקים שונים הפוגעים בצמחייה.

מדבור כתוצאה מפעילות אנושית:


ניצול יתר של הקרקע והרס משאבי הקרקע.

חקלאות לא מתאימה - השימוש בגידולים חקלאיים לא מתאימים לאקלים ולקרקע, שימוש במיכון, דשנים וחומרי הדברה יכול לפגוע באיכותה של הקרקע. תופעה זו מתרחשת בעיקר במדינות העולם השלישי, שבהן שיטות מערביות החליפו את החקלאות המסורתית.


התוצאות השליליות של תהליך המדבור:

תהליך המדבור גורם לעוני רב החקלאים מנסים לעבד אזורים שאינם מתאימים לחקלאות, והם גם משתמשים בשיטות עיבוד מיושנות. לחקלאים אין מנגנונים שיבטיחו זכויות על הקרקע, והגבלות של סחר בינלאומי אינן מאפשרות להם לפתח חקלאות משמרת סביבה.

זהו מקום שכמעט ואי אפשר לחיות בו




מדינת ישראל בתהליך המדבור

הצלחתה של מדינת ישראל כמעט להימנע מתהליכי מדבור הציב אותה במקום מרכזי בעולם מבחינת המאבק. השטחים הרגישים למדבור מצויים בצפון הנגב בשטח שבין הקו קריית גת ואשקלון ועד דרומה להר הנגב (בין 350 ועד 100 מ"מ גשם בממוצע). מספר שיטות מיושמות (בעיקר על ידי הקרן הקיימת לישראל ) למניעת ועצירת תהליכי מדבור בישראל:

• קציר נגר והקמת סכרונים ומאגרי מים באזורי מדבר לשם השקיית שלחין.

• טיוב הקרקע המדברית לחקלאות מדברית.

• נטיעת עצים לאורך גדות הנחלים לשם מניעה וייצוב פני הקרקע למניעת סחיפתה.


מקורות: ויקיפדיה, קרן קיימת לישראל, המדבור בעיה עולמית.

היצוא שלהן הוא נפט.

עבודה בגג אקלמי המזרח התיכון

העבודה בגג אקלמי המזרח התיכון

עבודה בגג אקלמי המזרח התיכון

הגדרת המדבור והמדבור בישראל

המדבור מוגדר כתהליך של הידרדרות סביבתית. המדבור הוא תהליך של שחיקה והרס של פוטנציאל פוריות הקרקע, שיכול להוביל לבסוף לתנאים סביבתיים דמוי-מדבר. הסיבות למדבור מתחלקות לשני סוגים עיקריים: מדבור טבעי, בפרט כתוצאה משינויים אקלימיים, ומדבור הנובע מפעילות אנושית.

מדבור טבעי:

• ירידה בכמות המשקעים.

• עלייה בטמפרטורה ובמידות החום.

• פעילות געשית.

• מזיקים שונים הפוגעים בצמחייה.

מדבור כתוצאה מפעילות אנושית:


ניצול יתר של הקרקע והרס משאבי הקרקע.

חקלאות לא מתאימה - השימוש בגידולים חקלאיים לא מתאימים לאקלים ולקרקע, שימוש במיכון, דשנים וחומרי הדברה יכול לפגוע באיכותה של הקרקע. תופעה זו מתרחשת בעיקר במדינות העולם השלישי, שבהן שיטות מערביות החליפו את החקלאות המסורתית.


התוצאות השליליות של תהליך המדבור:

תהליך המדבור גורם לעוני רב החקלאים מנסים לעבד אזורים שאינם מתאימים לחקלאות, והם גם משתמשים בשיטות עיבוד מיושנות. לחקלאים אין מנגנונים שיבטיחו זכויות על הקרקע, והגבלות של סחר בינלאומי אינן מאפשרות להם לפתח חקלאות משמרת סביבה.

זהו מקום שכמעט ואי אפשר לחיות בו




מדינת ישראל בתהליך המדבור

הצלחתה של מדינת ישראל כמעט להימנע מתהליכי מדבור הציב אותה במקום מרכזי בעולם מבחינת המאבק. השטחים הרגישים למדבור מצויים בצפון הנגב בשטח שבין הקו קריית גת ואשקלון ועד דרומה להר הנגב (בין 350 ועד 100 מ"מ גשם בממוצע). מספר שיטות מיושמות (בעיקר על ידי הקרן הקיימת לישראל ) למניעת ועצירת תהליכי מדבור בישראל:

• קציר נגר והקמת סכרונים ומאגרי מים באזורי מדבר לשם השקיית שלחין.

• טיוב הקרקע המדברית לחקלאות מדברית.

• נטיעת עצים לאורך גדות הנחלים לשם מניעה וייצוב פני הקרקע למניעת סחיפתה.


מקורות: ויקיפדיה, קרן קיימת לישראל, המדבור בעיה עולמית.