הסוד שבמגף
מאת: רועי ברגנר
סבא וסבתא של אמא שלי חיו בפולין. לאחר פלישת הגרמנים לפולין במלחמת העולם השנייה, יצאו סבא רבא דוד וסבתא רבתא גולדה לרוסיה, לשם ברחו מפני הגרמנים.
לאחר סיום המלחמה חזרו לפולין. למרות שסבא דוד היה נגר וסבתא גולדה הייתה תופרת, החלו לעסוק בסנדלרות – בתיקון, בייצור ובממכר נעליים בשוק המקומי.
באחד הימים מסר גוי מקומי זוג מגפיים לתיקון. כשהחל סבא דוד בתיקונם הבחין שהבטנה מכילה כיתוב בעברית.
הוא פירק את המגף וגילה שהבטנה היא חלק ממגילה. הוא לא האמין למה שראה וקרא לסבתא, לאחר קריאה הם הבינו שזה חלק מכתבי קודש. הם המשיכו לקרוא ומצאו שמדובר בחלק ממגילת אסתר שבה השתמשו ליצור המגפיים.כשהגיע בעל המגפיים לקבלם מהתיקון אמר לו סבא שמגפיים נהרסו, והציע לבעל המגפיים זוג חדש בתמורה, הגוי שמח לעסקה.
כשסבא וסבתא עלו ארצה בשנת 1949, הפולנים אפשרו לכל משפחה לקחת מזוודה אחת בלבד לחפצים האישיים המועטים שהשלטון הפולני התיר למהגרים.
סבתא וסבא בחרו לקחת עמם במזוודה את מגילת הקלף .
בקלף ניתן לקרוא בחלק הצר את פרק ה פסוק ד " ותאמר אסתר אם על המלך טוב, יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו".
כיום הקלף נמצא אצל סבא נחמיה שגר בראשון לציון והוא בנם של דוד וגולדה שמופיעים בסיפור.
קלף המגילה ימשיך לעבור מדור לדור במשפחתנו ונשמור עליו כמו שסבא רבא וסבתא רבתא שמרו עליו למען הדורות הבאים.