פייק ניוז
פייק ניוז
שקר המופיע בצורה של ידיעות חדשות.
ידיעות כוזבות שמוצגות כאילו הן אמיתיות במטרה להונות את הציבור למטרות פוליטיות, מסחריות (או אחרות, הומור למשל).
פייק ניוז מופיעים בכל אמצעי התקשורת, אבל בתרבות דיגיטלית, יש פריחה של פייק ניוז, כיוון שהתקשורת המרכזית היא רשתות חברתיות, שגם מציפות כל אחד בהמון מידע וגם קשה מאוד להגיע למקור המידע ולבדוק את אמיתותו
בקטע הקריאה הבא כמה ציטוטים מתוך הכתבה באתר "זמן ישראל" על כך ששוטרים נדבקו כתוצאה מפעילותם בהפגנות בירושלים.
•ב-26 ביולי, הוציאה המשטרה הודעה לעיתונות לפיה 118 שוטרים נדבקו עד אז בקורונה. ההודעה הבהירה כי "חלק מהשוטרים נדבקו במסגרת תפקידם וחלקם במסגרות פרטיות".
•המשטרה הבהירה לכל עיתונאי ששאל, כי מבין השוטרים שמקור ההדבקה שלהם ידוע, אין אף שוטר שנדבק במהלך ההפגנות.
•כתב חדשות 12, עמית סגל אמר במהדורת החדשות באותו ערב כי "130 שוטרים נדבקו בקורונה, לא ידוע לנו אם בפעילות לפיזור הפגנות ובאילו הפגנות". דבריו של סגל הפכו מיד לכותרות ראשיות באתרים רבים, וזכו לאלפי שיתופים ברשתות החברתיות.
•ב"ישראל היום" פורסמה ידיעה שבה שורבבו להודעת המשטרה שלוש מילים ששינו את משמעותה. בידיעה, שקושטה בצילומים של שוטרים מתחככים במפגינים בהפגנות ליד מעון רה"מ, נכתב: "בשלב זה, אומרים במשטרה, אין עדיין אינדיקציה לכך שההידבקויות מקורן בהפגנות המחאה שנערכו בשבועות האחרונים".
•באתר "מעריב" פורסם באותו ערב מבזק שסתר לגמרי את המידע שנמסר מהמשטרה: "על פי המשטרה, עד כה נרשמו 118 שוטרים כחולים מאובחנים בנגיף הקורונה, זאת, ככל הנראה, בשל עליית מעורבותם של הכוחות הפרוסים בשטח העוסקים בפיזור ההפגנות השונות והמגע התכוף עם האוכלוסייה".
יש לשים לב להדרגתיות:
מה שהתחיל כ"לא ידוע לנו..." + רמיזה להפגנות, הפך לאחר מכן לקביעה "בשלב זה...עדיין לא יודעים..." + צילום של שוטרים בהפגנות, והסתיים ב"ככל הנראה...".
כלומר, לא נאמר בהתחלה שקר ברור, אלא רמיזה עם קריצה, שנוגדות את הצהרת המשטרה. לאחר מכן זה צוטט בצורות שונות ותוך מסגור שלא משאיר ספק (הכתבה עסקה בשוטרים שנדבקו, אבל בצמוד לתצלום של שוטרים מול מפגינים בירושלים) ומה שהתחיל ברמיזה התפתח לקביעה ברורה וחד-משמעית (ושקרית).
ידיעת פייק ניוז שפורסמה ברשתות החברתיות על היחסים תושבי חיפה עם חזירי הבא באזור.
מה שהחל כבדיחה, הפך לפוסט ויראלי שנתפש על ידי רבים כתצלום אמיתי.
שאלות
מהן הסכנות בתופעת הפייק ניוז:
•היעזרו בדוגמאות שבשקופיות הקודמות והסבירו:
-אמה ההשלכות על היחסים בין הקהל לבין התקשורת?
-במהן ההשלכות של פייק ניוז על החיים הדמוקרטיים?
שאלת דילמה:
•הגיע אלי סרטון/פוסט מרתק במיוחד, שימשוך הרבה תשומת לב: לשתף ולהפיץ הלאה (ולהסתכן בהפצת פייק ניוז) או לחכות, לנסות לבדוק (ולהסתכן בכך שאחרים יעבירו לפני ואני לא)?
ראו התרשים מתוך האתר "המשרוקית", שבוחן את התנהגות התקשורת
אנשי "המשרוקית" ניטרו את הדרך שעשה הציטוט "130 שוטרים נדבקו בקורונה בהפגנות" ברשתות החברתיות.
הם זיהו כמה אנשים מרכזיים, שלהם עשרות אלפי עוקבים, ושלהם עשו הרבה שיתופים.
מעבר לכך, בתוך 3-4 דקות, כל אחד מאנשים אלו הפיץ את הציטוט בקבוצות ברשתות החברתיות, שבהן חברים עשרות אלפי אנשים נוספים וכך הציטוט הפך לויראלי בקרב קהל רחב.
לפייק ניוז קל יותר להתפשט ברשתות החברתיות
היכולת הטכנולוגית להפיץ הרבה מידע, להמון אנשים, בזמן קצר
לאנשים פרטיים יש יכולת שהיתה פעם רק לעיתונאים, ליצור מידע, להפיץ מידע ולשתף מידע – אבל בלי להפעיל שיקול דעת עיתונאי ובלי כל ביקורת.
לאנשים אין יכולת לבדוק את אמיתות התכנים שלהם הם נחשפים ולכן הרבה מהתוכן עובר בלי ביקורת. מכאן שקל יותר להפיץ פייק ניוז
גם אנשים פרטיים וגם אלגוריתמים שמעצבים את התכנים ברשתות נוטים להפיץ יותר תכנים שקריים, שבדרך כלל מושכים יותר תשומת לב (ולכן יותר קהל ויותר רייטינג) מאשר תכנים אמיתיים.
רשתות חברתיות (פייסבוק, טוויטר, אינטגרם וכו') רואות עצמן רק כפלטפורמה (או צינור) שבתוכה עוברים תכנים. לכן הן לא מחויבות לתוכן, לא צריכות לבדוק אתה תכנים ולא אחראיות במקרים של פרסום שקרים.
תקשורת דיגיטלית ורשתות חברתיות צומחות על חשבון העיתונות המסורתית – בעיתונות המסורתית הרווח הכלכלי הולך ופוחת לעומת עלייה ברווחיות של תקשורת דיגיטלית ורשתות חברתיות. עבור רבים הרשתות לוקחות את התפקיד של העיתונות המסורתית
השלכות של פייק ניוז:
החלשת האמון בתקשורת – אם אזרחים יודעים שחלק מהידיעות יכולות להיות כוזבות, אז הם פחות מאמינים לכלל הידיעות. מדוע שאאמין לידיעה מסוימת, אם אני יודע שהיא יכולה להיות שקרית?
אלגוריתמים יעדיפו פייק ניוז (עסיסי, מושך תשומת לב, מושך רייטינג – כסף) על פני אמת.
רשתות חברתיות לא רואות עצמן אחראיות על תוכן המידע שעובר עליהן. לכן קל מאוד להפיץ ידיעות שקריות ברשתות החברתיות.
ריבוי פייק ניוז בשיח הציבורי מוביל למצב של פוסט אמת, מצב בו אין בציבור הסכמה על העובדות הבסיסיות ביותר ולכן קשה מאוד לנהל דיון ציבורי.
שאלות:
.1הסבירו מדוע השיח על פייק ניוז עלה בשנים האחרונות?
●
.2היעזרו בתרשים בשקופית 2 וציינו כמה גורמים לכך שפייק ניוז נפוצים יותר בעידן הדיגיטלי?
●
.3מהן הסכנות בפייק ניוז: עבור התקשורת (ויחסי קהל-תקשורת)? עבור החיים הדמוקרטיים?