שנת שמיטה
שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים
מקורות שנת השמיטה - מצוות השמיטה מופיעה במקורות 3 פעמים
שמות פרק כג
(י) ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה:
(יא) והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך
ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך:
(א) וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר:
(ב) דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם
כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת לה':
(ג) שש שנים תזרע שדך
ושש שנים תזמר כרמך
ואספת את תבואתה:
(ד) ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ
שבת לה'
שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר:
(ה) את ספיח קצירך לא תקצור
ואת ענבי נזירך לא תבצר
שנת שבתון יהיה לארץ:
(ו) והיתה שבת הארץ לכם לאכלה
לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך:
(ז) ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל:
(א) מקץ שבע שנים תעשה שמטה:
(ב) וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו
לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה לה':
(ג) את הנכרי תגש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך:
(ד) אפס כי לא יהיה בך אביון
כי ברך יברכך ה' בארץ אשר ה' אלהיך נתן לך נחלה לרשתה:
(ה) רק אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך
לשמר לעשות את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום:
(ו) כי ה' אלהיך ברכך כאשר דבר לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט
ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו: ס
(ז) כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלהיך נתן לך
לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון:
(ח) כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו:
(ט) השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר
קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו
וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא:
(י) נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו
כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך בכל מעשך ובכל משלח ידך:
(יא) כי לא יחדל אביון מקרב הארץ
על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך:
5 סיבות לקיום שנת שמיטה
1). האדמה אינה שייכת לאף אחד
בספר שמות כתוב "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ, וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ, וְיִתְרָם,"
מפסוק זה ניתן להבחין כי ה' ציווה אותנו לשחרר את האדמה אחת לשבע שנים ולתת לאלו שאין להם. המטרה היא לאפשר גם לעניים ולחסרי הקרקע להשיג לעצמם אוכל ולא להזדקק לתרומות מאחרים. כאשר הקרקע אינה פרטית ושייכת לכולם היבול שייך גם להם וכך הם אינם נזקקים לקבל אוכל מאדם אחר וכבודם נשמר.
2). האדמה זקוקה למנוחה
בספר ויקרא כתוב "וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ--שַׁבָּת, לַיהוָה: שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר."
מפסוק זה ניתן להבין שה' מצווה עלינו לאפשר לאדמה לנוח אחת לשבע שנים וזאת בהתאמה ליום השבתון שיש לאדם ושהיה לה' בבריאת העולם.
3). קידום השוויון וביטול העוני
4). זמן ללימוד ותרומה
5). שיקום המערך האקולוגי
חקלאים מעודדים לקיים את מצוות השמיטה לאדמה ובכדי להרגיעם כי לא יפגעו מבחינה כלכלית מסבירה הטענה כי המנוחה לאדמה, כמו מנוחת האדם, מחזקת אותה ונותנת לה כוחות חדשים למתן תוצרת עשירה, טובה ורבה יותר.