כתר ארם צובה
נעה טרייטל
רקע
כתר ארם צובה הוא כיום הקדוש והחשוב ביותר מבין כתבי היד של התנ"ך. *כתר ארם צובה גדול בערכו הדתי, המדעי והכלכלי מכל כתב יד אחר של התנ"ך. הוא נכתב בצורת *מצחף על-ידי שלמה בן-בויאעא הסופר לפני יותר מאלף שנים, במאה ה- 10 לספירה. את הניקוד והטעמים ואת ציוני *המסורה הוסיף המסרן אהרן בן-אשר לאחר גמר הכתיבה.
כתר ארם צובה הוא כתב היד של התנ"ך שעליו סמך והסתמך רמב"ם, ועובדה זו חיזקה את מעמדו המיוחד בין כתבי היד של התנ"ך. וכך כתב רמב"ם (משנה תורה, ספר אהבה, הלכות ספר תורה, פרק ח' הלכה ד'):
"...וספר שסמכנו עליו... הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים, שהיה בירושלים... ועליו היו הכול סומכין - לפי שהגיהו בן-אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו פעמים רבות... ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו..."
*כתר-מציין כתב יד של המקרא או של אחד מספרי התנ"ך ובוא ניקוד וטעמים.
*מצחף - כתב יד העשוי דפים דפים בצורת ספר (-להבדיל ממגילה)
*מסורה - מערכת הכללים והציונים לנוסח של ספרי המקרא לכתיבתם ולדקדוקם שנמסרו מדור לדור ונרשמו לראשונה במאה השישית לספירה.
גלגוליו של הכתר
בסוף המאה ה - 11 הכתר נשדד והועבר למצרים על ידי הכובשים הכלג'וקים' שם נקנה על ידי הקהילה היהודית ונשמר בבית הכנסת בקהיר העתיקה.
הכתר הגיע לחאלב כאשר אחד מצאצאי הרמב"ם - דיוד בר יהושע נסע ממצרים לסוריה והתמקם בעיר חאלב (בעברית - ארם צובא). הוא הביא עימו כתבי כתב רבים ואחד מהם כנראה היה כתר ארם צובא.
יהודי חאלב הביאו את הכתר לבית הכנסת העתיק המכונה "בית הכנסת הצהוב".
*ראה אודות תקופה זאת ( - נסיונות החזרת הכתר לישראל + העניין בכתר )
יחודו של בית הכנסת:
בית הכנסת הקדמון בארם צובה, היה למעשה מכלול של חדרי תפילה ולימוד וביניהם חצר פתוחה. היו בו גם כמה וכמה "היכלות" כמו היכל אליהו שבו נשמר הכתר, שהם חדרים קטנים ששימשו לשמירת ספרי קודש וחפצי קודש. לפי אגדה יואב בן צרויה שר צבאו של דוד המלך שכבש את ארם צובה הוא שבנה את בית הכנסת עוד לפני שנבנה בית המקדש הראשון. מסורת אחרת, נפוצה יותר, מייחסת את בניית בית הכנסת לימי הבית השני. חוקרים שבדקו את בית הכנסת סבורים שראשית בניינו בתקופה הביזנטית ( שנת 395 ).
הכתר נשמר בקהילת חאלב בתיבת ברזל בעלת שני מפתחות שונים שהופקדו בידי שני נאמנים
תחת מעטה של קדושה ומסתורין. כך למשל, כל מי שנתחייב שבועה על ידי בית הדין של הקהילה, הוצרך להישבע על הכתר. לאנשי חלב הייתה אמונה כי קהילתם מבורכת בזכותו וכי ביום שבו יוצא מן הקהילה יבוא עליה חורבן. עקב כך, למעט מקרים ספורים, מנעו חכמי חלב מלעיין בכתר, ומשך מאות בשנים בודדים זכו לחזות בו.
על הספר שמרו בשלמותו 600 שנה עד יום השריפה.
פרעות ביהודים ושריפת בית הכנסת
לפי עדויות שאספו לא היו פגיעות בנפש ואף אחד מיהודי הקהילה לא נפגע.
לאחר השריפה יהודי הקהילה הסתגרו בבתיהם ימים רבים כי חששו לחייהם.
לאחר השריפה בית הכנסת העתיק נהרס ברובו אך הספר לא נפגע.
למרות זאת נמצא כי חלק גדול מהכתר נעלם.
עד היום לא מצאו את חלקיו החסרים של הכתר וזה נשאר בגדר תעלומה לא פתורה.
"פלסטין בלאדנא ויהוד כלבנא"
נסיונות החזרת הכתר לישראל
העניין בכתר החל בארץ ישראל כבר בשנות ה- 30 וה- 40 של המאה העשרים.
במיוחד במהלך מלחמת העולם השנייה, גברה הדאגה לשלומו של הכתר בקרב חוקרי מקרא ומנהיגי היישוב בארץ.
באותה תקופה התגבר כוחה של התנועה הלאומית הערבית בסוריה, והדבר הורגש במיוחד בחאלב (- ארם צובא).
יחסי האיבה בין התנועה הלאומית הערבית ובין התנועה הציונית החריפו את המצב. זאת ועוד, בימי מלחמת העולם השנייה נשלטה סוריה על-ידי ממשלת צרפת , ששיתפה פעולה עם הנאצים.
בארץ הבינו את חומרת המצב, והחלו בניסיונות להוציא את הכתר מחאלב ולהביאו ארצה.
יצחק בן-צבי ששימש אחר כך כנשיא מדינת ישראל היה הפעיל המרכזי בניסיונות אלה, ואליו הצטרפו אנשי האוניברסיטה העברית בירושלים שהחליטו להקים את מפעל המקרא.
באותו הזמן באוניברסיטה העברית החליטו לכתוב את ספר התנ"ך המדוייק והמיהמן שנקרא מפעל המקרא וחיפשו כתב יד מוסמך ומדוייק כדי לבסס את מהדורת התנ"ך המיוחדת.
הם בחרו בכתר ארם צובא הידוע בדייקנותו ומהימנתו . כדי שיוכלו להשתמש בכתר למטרותיהם הם החליטו לשלוח שליחים של האוניברסיטה לחאלב כדי לשכנע את יהודי הקהילה לעשות אחד משני הדברים הבאים:
להעביר את הכתר מחאלב לירושלים, או לאפשר לחוקרים הישראלים לעיין ולחקור את הכתר בחאלב.
העניין בכתר בנצרות
ובל זאת היה זה דווקא כומר נוצרי שהצליח לצלם דפים מתוך הכתר, יש המאמינים שזכה לצלם את הספר רק מכיוון שראה נכונות גם לצלם את חכמי הקהילה הרשו לו לצלם גם את הכתר.
עדויות אחרונות לספר השלם
קאסטו היה האחרון שזכה לעיין בכתר בשלמותו לפני יום השריפה.
מה עלה בגורלו של הכתר?
מאוחר יותר הסתבר שרובו של הכתר ניצל. היום מצויים בכתר 294 עמודים מתוך 487 הדפים המקוריים שהיו בו ודפים נוספים נמצאים כנראה ברשותם של אנשים שונים.
כתב היד הוגנב לטורקיה בשנת 1957, הועבר בשנת 1958 ונמסר לידי הנשיא יצחק בן צבי . קיום הוא שמור בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל. בשנת 1986 עבר שימור חיטוי בגלל מצבו ( בקטריות שגדלו על הדפים ותשתשו את המילים ).
תם ולא נשלם .....
נדודי הספר הסתיימו אבל התעלומה נשארה פתוחה:
היכן נמצאים הדפים והספרים החסרים של הכתר כאשר יש כל כך הרבה בעלי עניין בו מכל הדתות?
ארבעה מתוך חמישה ספרים חסרים לגמרי. מן הספר החמישי ספר דברים, נותרו רק שישה פרקים וחצי.
קיום בכתר יש 294 דפים. שאר הספרים והדפים נותקו ונעלמו ויש מקורות הטוענים שנשדדו
עד היום לא מצאו את הספרים האחרים ועדיין מחפשים אחריהם.
מקורות מידע
ויקיפדיה
האתר הרשמי של כתר ארם צובא
ynet