הרב חיים דוד הלוי

נועם אטיאס וחן ויצמן

תעודת זהות

א. שם הרב: הרב חיים דוד הלוי

ב. שם משפחתו: הלוי

ג. תאריך הולדתו: י"ח בשבט תרפ"ד 24 בינואר 1924

ד. מקום הולדתו: ירושלים

ה. שם אביו: משה

ו. שם אימו: ויקטוריה

ז. תאריך פטירתו: י"ב באדר תשנ"ח 10 במרץ 1998

מאורעות בחיי הרב

א. תקופת לידתו: הרב חיים דוד הלוי נולד בשכונת אוהל משה בירושלים לאביו משה ולאמו ויקטוריה אביו היה שליח ציבור בבית הכנסת "טראנטו" שבשכונה. הוא עסק בצורכי ציבור באמונה והתפרנס מיגיע כפיו. כבר בילדותו נמשך ללימוד תורה והסתופף בין תלמידי החכמים שגרו בשכונתו "אוהל משה" למד בתלמוד תורה השכונתי, ״אורח חיים״, אצל הרב עזרא הדאיה, והסתופף

בין תלמידי החכמים שבשכונה, בהם הרב בן-ציון קואינקה בעל ״המאסף״, הרב שלום

הדאיה, הרב בן ציון פרדס ואחרים.

ב. תקופת ירושלים: תלמיד ישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה

בשונה מרוב ילדי שכונת אוהל משה״ שלמדו בבית הספר של ״אליאנס״, אשר היה

נתון להשפעת התרבות הצרפתית, בחרו הוריו של חיים דוד לשולחו ללימודים בישיבת

פורת יוסף. שכנים ומכרים שזיהו את כישרונו וייחודו של הילד הפצירו בהוריו לחזור

בהם מכוונתם ולשולחו ללימודים בבית ספר ״אליאנס״, מתוך מחשבה כי שם עתיד הוא

לרכוש השכלה ומקצוע. אולי אפילו יוכל להיות דוור, טענו מכיריו

ג. תקופת ראשון לציון: ב-א' בתמוז תשי״א )1951( הוכתר הרב חיים

דוד הלוי לרב הראשי הספרדי של ראשון לציון,

בבית הכנסת ״מקור חיים״ בשכונת האורפלים.

בטקס השתתפו הראשון לציון הרב הראשי הרב

עוזיאל, רבני העיר והסביבה, חברי כנסת ועוד.

בתפקיד זה שימש יחד עם הרב זבולון חרל״פ.

כרב צעיר ונמרץ, היה נערץ ואהוב על בני עירו.

הוא ליכד וחיזק את העדה הספרדית, חיזק

את החינוך הדתי, בנה מערכת כשרות למופת,

העביר הרצאות ושיעורי תורה בכל רחבי העיר

ומחוצה לה. בין הנהגותיו המיוחדות: לא לקח

כסף על עריכת חופה ומכירת חמץ; ביתו היה

פתוח לכל עניין של תורה וחסד עד לשעות הלילה המאוחרות.

במקביל היה גם הרב של המושבים כפר עוזיאל וגאולי תימן, ומדי שבוע נסע לטפל

בבעיות הרוחניות שהתעוררו שם.

שנות כהונתו הראשונות של הרב בראשון לציון היו שנים של קליטת עלייה בכל רחבי

הארץ. העולים, שהיו ברובם שומרי תורה ומצוות, נהגו לשלוח את ילדיהם לבית הספר

הקרוב לבית. בדרך כלל זה היה בית הספר החילוני.

הרב פעל בכל כוחו כדי לשנות את המגמה ולחולל שינוי בקרב משפחות העולים החדשים.

הרב כיתת את רגליו משכונה לשכונה, ממחנה עולים אחד למשנהו, מבית לבית בעיר

הרב חיים דוד הלוי עם כלתו מרים לבית ועקנין, נכדת הרב

מאיר ועקנין - רב העיר טבריה,

יחד עם החברים מישיבת ”פורת יוסף“3

לאור דמותו של הרב חיים דוד הלוי זצ״ל

ראשון לציון ובמושבים הסמוכים לה, כל זאת כדי להשפיע על ההורים ולשכנע אותם

לשלוח את ילדיהם לחינוך דתי.

על מסירותו ואחריותו ביחס לתושבי העיר ראשון לציון אפשר ללמוד מן הסיפור שלהלן:

בהגיע בתו של הרב, נצחיה, לגיל תיכון, ביקשה הנערה ללמוד בתיכון

ברחובות שהתאים לה יותר מבחינה תורנית, לימודית וחברתית.

כאשר נודע בראשון לציון כי רב העיר מתכוון לשלוח את בתו ללמוד מחוץ

לעיר, פנו אל הרב ואמרו לו שאם אכן יקרה הדבר, הם ייאלצו לסגור את

התיכון הדתי בעיר שהיה חלש וחסר כוח משיכה.

הרב התלבט מאוד והחליט, בסופו של דבר, לשלוח אותה לתיכון העירוני.

ד. תקופת תל אביב יפו: קיבל את פרס ישראל לספרות עירונית לשנת תשנ"ז (1997) בשנת תשמ"ד זכה בפרס הרב קוק לספרות עירונית מטעם עיריית תל אביב יפו

ה. הרב הראשי לתל אביב יפו: בשנת תשל״ג )1973(

נבחר הרב חיים דוד הלוי

לרבה הספרדי הראשי

של העיר תל אביב.

הרב נבחר לתפקיד זה

על פי בקשתו והמלצתו

של הרב עובדיה יוסף,

קודמו בתפקיד. הרב

פעל לצד הרב יצחק

ידידיה פרנקל ובהמשך

לצד הרב ישראל מאיר

לאו. בנאום ההכתרה

שלו אמר הרב:

"אשתדל לקרב את כל חלקי הציבור ולהתקרב אל כל חלקי הציבור,

בבחינת 'חבר אני לכל אשר יורוך'".

הרב פעל רבות לשיקום מעמד הרבנות ומערכותיה וייסד שיעורי תורה בכל רחבי העיר.

בשיעורו המיוחד בספר ״הכוזרי״, שאותו העביר בשבת בזמן סעודה שלישית )כפי שנהג

רבו, הרב עוזיאל(, השתתפו מאות מתושבי העיר. במקביל לתפקידו כרבה הראשי של

תל אביב, שימש הרב חיים דוד הלוי כראש אבות בתי הדין, ואף דן בפועל, מדי שבוע,

במקרים מיוחדים.

ו. במערכת החינוך הממלכתי דתי:

Big image

פועלו

בילדותו למד אצל הרב עזרא הדאיה, בתלמוד תורה "אורח חיים". מגיל תשע החל ללמוד בישיבת פורת יוסף, עד אמצע שנות העשרים לחייו, והוסמך לרבנות ולדיינות על ידי ראש הישיבה הרב עזרא עטייה ונשיא הישיבה, הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. בישיבת פורת יוסף שררה מתיחות בין הנהלת הישיבה ובין הרב עוזיאל. בעוד זה האחרון משך גם לכיוון של הציונות הדתית ולימודי מחשבת ישראל, הנהלת הישיבה נטתה לכיוונה של אגודת ישראל. הרב הלוי הושפע מהרב עוזיאל והשתתף אצלו בלימוד הכוזרי, הרחיב את השכלתו בסמינר המזרחי, ואף למד אנגלית. הרב הלוי נחשב לתלמיד מצטיין בישיבה ונמנה עם החבורה שלמדה יחד עם ראש הישיבה. בתקופתו נמנו עם החבורה, הרב עובדיה יוסף, הרב דוד חיים שלוש (לימים המשפחות התחתנו), הרב ציון לוי רבה הראשי של פנמה, הרב בן ציון אבא שאול והרב אברהם ברוך. במלחמת העצמאות שירת בגדוד "טוביה", שהיה גדוד של בחורי ישיבות. לאחר המלחמה נישא למרים לבית ועקנין, נכדתו של הרב מאיר ועקנין, רבה שלטבריה. מיד לאחר נישואיו נבחר להיות רב השכונות מי נפתוח (הכפר ליפתה) ורוממה בירושלים ובמקביל שימש כמזכירו האישי של הרב עוזיאל. בשנת תשי"א (1951) נבחר להיות רב העדה הספרדית בעיר ראשון לציון. הרב הלוי הרבה לתת שיעורי תורה לבעלי הבתים של הקהילה, שיעורים אשר היו הבסיס לספרו "מקור חיים השלם". הכרך הראשון של ספר זה, אשר הרב הלוי החשיבו לגולת הכותרת של יצירתו, יצא לאור בתשכ"ז. ייחודו של הספר היה בסגנונו, בשילוב דברי הלכה ואגדה, וקיבוץ הלכותיהם ומנהגיהם של העדות. בקיץ 1955 שהה כשנה בארצות הברית וגייס כספים למען מוסדות רבי מאיר בעל הנס. בשנת תשכ"ד (1964) נבחר לצעיר חברי מועצת הרבנות הראשית החמישית. הוא כיהן במועצת הרבנות עד יום מותו.

בשנת תשל"ג נבחר להיות הרב הראשי וראש אבות בתי הדין של העיר תל אביב יפו.[1] בשנת תשל"ד (1974) השלים את החלק האחרון של "מקור חיים השלם", ושנה לאחר מכן הוציא לאור ליקוט הלכות מתוך ספר זה, הנקרא קיצור שולחן ערוך מקור חיים. ליקוט זה התקבל במערכת החינוך הממלכתית דתית ומשמש כספר לימוד הלכות עיקרי. בשנת תשנ"ג (1993) התמודד על משרת הרב הראשי לישראל אך הפסיד לרב אליהו בקשי-דורון.

קיבל את פרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשנ"ז (1997). בשנת תשמ"ב (1982) זכה בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית, מטעם המועצה הדתית בתל אביב. בשנת תשמ"ד (1984) זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית, מטעם עיריית תל אביב-יפו.

נפטר בי"ב באדר תשנ"ח (10 במרץ 1998). בנו ד"ר רפאל הלוי משמש כראש היחידה הנפרולוגית ילדים וסגן ראש מחלקת ילדים במרכז רפואי העמק. בנותיו נשואות לרב שלמה לוי - ראש הכולל של ישיבת הר עציון וראש ישיבת ההסדר בקרית גת, לרב שלמה שלוש - מנכ"ל ההקדש הספרדי בצפת ובמירון, לרב אחיה שלמה אמיתי - רב קיבוץ שדה אליהו.

סיפור מסיפוריו

אני בחרתי בקיצור שולחן ערוך מפני שרשום שם את כל המצוות ואפשר לקחת משם מידע רב על המצוות וכל הדברים .
תולדות חיי הרב חיים דוד הלוי זצ"ל