מלחמת יום כיפור

מגיש: אלירן בסלי

רקע

מלחמת יום הכיפורים (6-24 באוקטובר 1973) היתה אחת המלחמות הקשות ביותר שעברה מדינת ישראל בכל שנותיה, והיו לה השפעות רבות על המדינה בתחומי הפנים והחוץ שנים רבות לאחר מכן.

הגורמים למלחמה

1. החלטת מצרים וסוריה לצאת למלחמה כדי להשיב את השטחים שאיבדו במלחמת ששת הימים, כמו גם את כבודן שנפגע קשות באותה מלחמה. פרשנים שונים טוענים שהמצרים לא תיארו לעצמם שיוכלו לכבוש את כל סיני, אך האמינו שהמלחמה תניע תהליך מדיני שיוביל להחזרתה של סיני.

2. שיתוקו של תהליך מדיני ממשי – בייחוד בין ישראל למצרים – מאז סיומה של מלחמת ששת הימים. נשיא מצרים, אנואר סאדאת, האמין שהמלחמה תגרום לפתיחת מו"מ מדיני שיביא לנסיגת ישראל מסיני.

3. תחושת הביטחון המופרזת של ישראל על רקע ניצחונה המזהיר במלחמת ששת הימים. תחושה זו הובילה לקונספציה (תפיסה מקבעת) שהגבולות החדשים ועוצמתו של צה"ל ירחיקו כל מלחמה מעלינו לשנים רבות. הקונספציה גם תרמה לרפיון מחשבתי בצה"ל שהתבטא בין השאר במעקב רשלני אחר הנשק החדיש שנקלט בצבאות מצרים וסוריה.

4. דבקות המודיעין הישראלי בקונספציה הנ"ל הביאה אותו לפרש כל איתות המצביע על כיוון מלחמתי מצד מצרים כמהלך של הטעייה או כצעד לא רציני .

הפתעת וכישלון המודיעין


ישראל הופתעה מפרוץ המלחמה, ולהלן הסיבות העיקריות לכך:

v מלחמת ששת הימים הסתיימה בניצחון ישראלי מוחץ והביאה לכך שישראל חשה שהיא בעמדת כח צבאית ברורה מול מדינות ערב. לתחושה זו התלוותה הרגשת זלזול ביכולת הצבאית של צבאות ערב והערכה כי לא יוכלו לשקם את כוחם במשך זמן רב.

המהלכים של המלחמה


התקפה מצרית סורית: 6- 8 באוקטובר 1973. לאחר הפגזה כבדה המצרים חוצים את תעלת סואץ על גבי 12 גשרים, עוקפים את המעוזים ומתקדמים עד למרחק של

כ- 8 ק"מ מהתעלה. למצרים יתרון גדול בטנקים ובכוחות רגלים. המעוזים נצורים ונכשלים ניסיונות לחלץ את הלוחמים שבהם (במחיר כבד ביותר) והם נופלים לידי המצרים למעט המעוז הצפוני בתעלה.

הסורים פורצים לרמת הגולן, כובשים את רובה ומאיימים להגיע לכינרת, נבלמים בקרב כבד בצפון הרמה, ליד קונייטרה ב"עמק הבכא". מוצב החרמון נופל בידי הסורים ביום הראשון למלחמה בהתקפת כוחות שהונחתו ממסוקים.

חיל האויר נפגע מטילים נגד מטוסים ומתקשה לסייע לכוחות הקרקע בשתי החזיתות.

בישראל שוררת הרגשת סכנה קיומית.

כישלון התקפת הנגד בחזית התעלה: 8 באוקטובר: התקפת נגד ישראלית מסתיימת בכישלון. אוגדות השריון של צה"ל מנסות לפרוץ לתעלה אך המצרים מצליחים לעצור אותה. אבדות כבדות לשריון עקב כך שהמוני חיילי רגלים מצרים משתמשים בטילים נגד טנקים (טילי "סאגר").

ריכוז מאמץ בצפון: עקב האיום על צפון ישראל, צה"ל מרכז את המאמץ נגד הסורים ברמת הגולן: תוקף ביבשה (עם שתי אוגדות שריון) ובאוויר (מתן עדיפות לתקיפות חיל האויר ברמת הגולן). בימים 8 – 11 לאוקטובר נהדפים הסורים בחזרה לגבול, וצה"ל עובר להתקפה לתוך סוריה ומשתלט על שטחים עד למרחק של 40 ק"מ מדמשק. מוצב החרמון נכבש מחדש בקרב כבד. כוחות משלוח עיראקיים וירדנים מנסים לסייע לסורים בהתקפת נגד אך נכשלים. חיל האויר תוקף מטרות אסטרטגיות בכל רחבי סוריה.

העברת מאמץ המלחמה לדרום: ב- 14 לאוקטובר– כישלון התקפה מצרית לאורך כל החזית. מכאן עוברת היוזמה לצה"ל: ב- 14 – 15 לאוקטובר צולח צה"ל את התעלה מערבה ב"תפר" בין שתי ארמיות מצריות. קרב דמים באזור "החווה הסינית" בין צנחנים ישראלים לכוחות מצריים. צה"ל מתקדם ממערב לתעלה כך שכוח מצרי גדול ממזרח לתעלה (הארמיה השלישית) נותר מכותר. צה"ל נעצר במרחק 101 ק"מ מקהיר. צליחת התעלה מסמלת את המפנה במלחמה: ממצב פתיחה קשה ביותר מצליח צה"ל לעבור להתקפה אשר בסופה הוא נמצא בעברה המערבי של התעלה ומכתר כוחות מצריים גדולים.

הפסקת אש: ב – 22 לאוקטובר מכריזה מועצת הביטחון של האו"ם על הפסקת אש. הקרבות בדרום נמשכים עד 24 לאוקטובר, בעיקר באזור העיר סואץ.

לאחר הפסקת האש נערכות שיחות בתווך האו"ם בק"מ ה- 101 על הפרדת כוחות בין ישראל ומצרים.

מעורבות המעצמות במלחמה: תוך כדי המלחמה מעורבות המעצמות (ארה"ב ובריה"מ) במלחמה הן בפעילות דיפלומטית ובמגעים ביניהן והן בסיוע בנשק (בריה"מ משגרת נשק לסוריה וארה"ב מפעילה "רכבת אווירית" להשלמת אבדות צה"ל במטוסים, טנקים ותחמושת חיונית).

תוצאות המלחמה

1. צה"ל ספג אבידות כבדות מאוד בחיי אדם- יותר מ-2650 הרוגים ו-7000 פצועים, וגם בטנקים ובמטוסים. יותר מ-300 חיילים נפלו בשבי והיו גם נעדרים.

2. למרות ההישגים הצבאיים של צבאות מצרים וסוריה בתחילת המלחמה, צה"ל, לאחר קרבות הבלימה יוצא במתקפת נגד ומשיג מהפך. הוא מצליח להגיע למרחק של 40 ק"מ מדמשק בירת סוריה ו- 101 ק"מ מקהיר בירת מצרים, כאשר ארמיה מצרית שלמה (ארמיה 3) מכותרת בשטח המצרי.

3. התמיכה הציבורית בהנהגה המדינית בראשות ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין התערערה.

4. ההתמודדות עם השכול והטיפול בבעיית השבויים והנעדרים הפכו למרכיבים מרכזיים בתודעה הציבורית במשך מספר שנים.

השלכות המלחמה לטווח הארוך

v נפגעת תחושת הביטחון והאמונה המלאה בתפיסה הביטחונית.

v הקמת ועדת חקירה ממלכתית – ועדת אגרנט. בעקבות מסקנותיה הודחו הרמטכ"ל דוד

אלעזר וראש אגף המודיעין אלי זעירא , הועדה לא הסיקה מסקנות נגד המנהיגות

הפוליטית.

v הצבת סימני שאלה על גישות מוסכמות ודמויות ציבוריות שהיו מקובלות בעבר כמו ראש

הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין, בעקבות זאת הם נאלצו להתפטר

מתפקידיהם , כך נסללה הדרך בשלב מאוחר יותר למהפך פוליטי, לראשונה מאז קום

המדינה, השלטון עבר (בבחירות 1977) למפלגת "הליכוד " בהנהגת מנחם בגין.

v התפתחות תנועות מחאה- קצינים וחיילים שחזרו מן המלחמה יצאו נגד הממשלה והמחדל

שקדם למלחמה. .

הקרב על עמק הבכא

עֵמֶק הַבָּכָא. כינוי לשדה קרב, מסמלי הגבורה במלחמת יום הכיפורים, שניתן למרחב מישורי מבותר בצפון רמת הגולן המשתרע מהר חרמונית ועד רכס "הבוסטר" שמצפון לקונייטרה.

האיזור קיבל את שמו לאחר מלחמת יום כיפור שבמהלכה נערכו בו קרבות עקובים מדם נגד הצבא הסורי. קרב עמק הבכא הפך לאחד מסמלי המלחמה ולחלק בלתי נפרד מאתוס הלחימה והגבורה של צה"ל. ככלל, עמק הבכא הינו ביטוי מליצי שמשמעותו - מקום של צער וכאב, ומקורו בפסוק מספר תהילים: "עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ" (תהילים, פד, ז).

מלחמת יום כיפור

מקורות מידע

ויקיפדיה

מט"ח

אינציקלופדיה

ynet

וכ'ו