רצח רבין

~עבודת חקר~יהלי אורגד~

-רבין- מי היה? ומה עשה ?

-רבין נולד בירושלים בשנת 1922, להוריו: רוזה ונחמיה רבין. הוא למד ב "בית החינוך לילדי עובדים" בתל אביב.

1940, בתום לימודיו ב"כדורי" הצטרף לפלמ"ח . כשפרצה מלחמת העצמאות מונה לתפקיד קצין המבצעים של הפלמ"ח . באפריל 1948 מונה לתפקיד מפקד חטיבת הראל. כעבור שנתיים מונה לתפקיד ראש אגף המבצעים במטכ"ל והועלה לדרגת אלוף1964 היה רבין לרמטכ"ל , וניצח עם צה"ל במלחמת ששת הימים .

1968, עם שחרורו מהצבא, קיבל עליו את תפקיד שגריר ישראל בארה"ב ותרם רבות לשיפור היחסים .

1973 השתלב ברשימת העבודה בכנסת. לאחר תקופה קצרה כשר העבודה - נבחר ליו"ר מפלגת העבודה ולראשות ממשלת ישראל .באפריל 1977 בחר רבין להודיע על התפטרותו.

הוא כיהן כשר ביטחון בממשלת האחדות עד שנת 1990 . ב- 1992 שב לכהן כראש ממשלה.

-ב- 1993 וב-1994 חתם על הסכמי אוסלו עם ירדן והרשות הפלסטינית , ובעקבות זאת זכה בפרס נובל לשלום עם שמעון פרס, ויאסר ערפאת.

רבין נרצח בגיל 73, בתום עצרת ההזדהות הגדולה עם תהליך השלום, ע"י מתנקש יהודי שהתנגד לו ולמעשיו. אירוע זה הימם את המדינה כולה.

סרטון קצר בנושא חייו של רבין

-הרקע לרצח והאירועים שקדמו לו:

-רבין היה פוליטיקאי שתמך בשלום עם מדינות ערב ודגל באמרה שהוא אמר ״ שלום עושים עם אויבים ולא עם חברים ״ , אדם כזה מכונה בפוליטיקה הישראלית איש 'שמאל' . רבין מימש את הנורמות שדגל בהן, וחתם על הסכם שלום ירדן והרשות הפלסטינית , ובנוסף יש האומרים כי אם לא היה נרצח, היו יכולים להיחתם הסכמי שלום עם מדינות שלאחר הרצח תקפו ישראל , וכך היו יכולות להימנע מלחמות וכדומה .

-בעקבות מעשים אלו של רבין , המדינה התפלגה לשתיים , 'השמאלניים' שתמכו והאמינו ברבין, נורמותיו ומעשיו , ו׳הימניים׳ שהתנגדו לכל מה שרבין דגל בו ועשה ובמיוחד לחתימת הסכמי השלום. רוב ׳הימניים׳ היו דתיים שהאמינו בארץ ישראל השלמה , ולא יכלו להתמודד עם העובדה שמביאים חלק ממדינתם לאויביהם הקדומים . והיו כמה יותר מידי קיצוניים , שנקטו באמצעים שהם לא היו צריכים , כמו יגאל אמיר .

-לאירוע ההתנקשות קדמו לא מעט גילויי אלימות והסתה כלפי רבין בעיקר מידי אנשי ימין קיצוני' כיוון שהליך השלום שהוביל רבין מול העם הפלסטיני והערבי עורר התנגדות רבה בקרב תומכי הימין בציבור הישראלי. התקפות הטרור הרצחניות שאירעו במקביל הלהיטו עוד יותר את הוויכוח הציבורי ואת גילויי ההתנגדות לרבין ומדיניותו.

בהפגנות רבות נשמעה הקריאה "רבין בוגד", ואף הופצה כרזה בה נראה ראש הממשלה לבוש במדי אס.אס, כיאסר עראפת וכהיטלר , ושרפו את כרזותיו, ובמספר אירועים נתקל רבין באלימות מילולית רבה ופיזית של ממש.

ההסתה שהובילה לרצח יצחק רבין

הרצח :

במוצאי שבת ה-4 בנובמבר 1995 התקיימה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב עצרת המונים שכותרתה הייתה "כן לשלום, לא לאלימות", ובה השתתפו פעילי שלום רבים.


זמן קצר לאחר סיום העצרת ירד רבין מהבמה, מלווה במאבטחיו, וצעד לעבר מכוניתו. יגאל עמיר, צעיר יהודי שהמתין במקום, התקרב מאחור וירה בו בגבו שלוש יריות באקדח. ראש הממשלה נפצע אנושות והובל במהירות לבית החולים איכילוב. במהלך ההתנקשות נפצע גם ראש חוליית המאבטחים יורם רובין. יגאל עמיר, סטודנט באוניברסיטת בר אילן ואיש ימין קיצוני,בן 27 ,נתפס במקום והובל מיד למעצר.

בשעה 23:14 הוכרז מותו של רבין.

רצח רבין

Saturday, Nov. 4th 1995 at 9:30-11:30pm

כיכר רבין/מלכי ישראל, תל אביב יפו, ישראל

רבין נרצח בבליל י"ב בחשוון התשנ"ו, בשעה 21:32,

ומותו נקבע בשעה 23:15‏‏.

Yitzhak Rabin Murder קלטת רצח יצחק רבין

ההלם לרצח :

ביום שבו נרצח רבין הציעו לו לפני שנאם ללבוש אפוד מגן מפני יריות והוא אינו הסכים.

למרות סימנים מתריעים אלו, ההתנקשות בחייו של ראש הממשלה, על ידי אזרח ישראלי-יהודי, הכתה בתדהמה את הציבור הישראלי, שכן רצח של אישיות פוליטית יהודית בידי יהודי, נחשב לתרחיש בלתי סביר.

ארונו של רבין הוצב ברחבה שלפני משכן הכנסת בירושלים ואנשים רבים, שהגיעו למקום ביום ובלילה, המתינו בתור ארוך כדי לעבור על פני הארון. רבין נקבר בהלוויה ממלכתית בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים. בהלווייתו השתתפו כ-80 ראשי מדינות.

אלפי בני נוער התאספו במקום הרצח כדי להתייחד עם זכרו של רבין בשירים ובהדלקת נרות זיכרון (לימים הם כונו "נוער הנרות"). לאחר מכן עלו רבים לקברו ועשרות אלפים השתתפו בעצרת זיכרון לזכרו. שמה של כיכר מלכי ישראל שונה ל"כיכר רבין" ובמקום הרצח הוקמה אנדרטה לזכר רבין.

הדקות אחרי רצח רבין שידור חדשות ערוץ 2 1995 אמנון פרי

השפעת הרצח על המדינה :

~~לטווח הקצר~~ יום לאחר הרצח התכנסה ממשלת ישראל לישיבת ובמהלכה הוחלט למנות את שמעון פרס כמחליפו של רבין בתפקיד.

יגאל עמיר נידון למאסר עולם ו-14 שנים; חגי עמיר נידון ל-16 שנות מאסר; דרור עדני נידון ל-7 שנות מאסר; מרגלית הר-שפי נידונה לתשעה חדשי מאסר.

בנוסף משרד הביטחון פתח תיק שבודק אם הייתה רשלנות בקרב האבטחה של רבין .

~~לטווח הרחוק~~ בהתאם לחוק "חוק יום הזיכרון ליצחק רבין" נקבע י"ב בחשוון כיום זיכרון ממלכתי בו מציינים מוסדות המדינה, ומערכת החינוך את זכרו של רבין. בתאריך הלועזי של יום הרצח (4 בנובמבר 1995) נערכת מידי שנה עצרת פומבית בכיכר רבין לזכרו.

בנוסף השלום שרבין עבד ועמל למענו זמן רב , כבר מזמן "לא על הפרק" של הפוליטיקה בישראל , ואף אותם אנשים ,שבעת ההפגנה שהתרחשה יום לפני הרצח, המשיכו לנאום לעומת המאורעות המזעזעים שאירעו מתחתיהם~ עומדים כיום בראש הפוליטיקה בישראל. כל הנורמות שבהם דגל רבין כבר כנראה לא מעניינות אף אחד , ואותם מעשים של אנשי השמאל ( כמו העצרת שבה נרצח רבין שדגלה ב ״כן לשלום לא לאלימות״ ) כבר לא נראים יותר במדינה , כנראה בגלל שרבין היה "רעה צאן" ה׳שמאלנים׳ .

כיכר רבין

כיכר רבין היא הכיכר העירונית הראשית של תל אביב, והיא נמצאת מדרום לבית העירייה, ברחוב אבן גבירול. הכיכר נקראה בעבר כיכר מלכי ישראל, ושמה הוסב לכיכר רבין לזכרו של ראש הממשלה, יצחק רבין, שנרצח בה.

לכיכר צורת מלבן, ורוב שטחה מרוצף. ובחלק הצפוני שלח הכיכר הוקמה אנדרטה לזכרו של רבין וכל שנה ישנה עצרת פומבית לזכרו .

בהיותה הכיכר הראשית של העיר, היא משמשת לעצרות מסוגים שונים: חגיגות יום העצמאות, הפגנות, קונצרטים פתוחים, עצרות בחירות ועוד.

תאוריות הרצח השונות:

לאחר הרצח - למרות שיגאל עמיר הודה במעשה - תומכי ימין קיצוניים הפיצו תאוריות רבות על הרצח וביניהם:

- רבין התחרט על הסכמי האוסלו , ובקש מהשב"כ שיביימו בשבילו את הרצח ,ויימצאו מה שנקרא בעולם הפשע "קוף" (אדם שמפילים עליו את האשמה אפילו שלא עשה אותה - (יגאל אמיר כביכול)) , וקלטת הרצח מבוימת, והוא חי עד היום .

- יגאל עמיר ירה כדורי סרק לעבר רבין , ורבין הוכנס למכונית ושם נורה ע"י נהגו .

- יגאל עמיר ירה ביצחק רבין , והוכנס למכוניתו , שעשתה סיבובים בעיר עד שרבין מת בכוונת תחילה .

ועוד ועוד...

אך כל אלו מוקצנות ומופרכות ולא אמינות ...

רציחות פוליטיות :

רציחה פוליטית היא רציחה של אדם על שום דעותיו או פעילותו האידאולוגית או הפוליטית.

דוגמאות:

-רצח מרטין לות'ר קינג

-רצח יוליוס קיסר

-רצח יאסר ערפאת

-ורצח אברהם לינקולן


בהיבט ההיסטורי, רציחות פוליטיות יכולות לשנות גורל של עמים ומדינות.

בהיבט המשפטי, כל התרחשות של רציחה פוליטית היא עבירת רצח מבחינת החוק הפלילי המקומי, אך במקרים רבים ראו ברוצחים דווקא לוחמי חירות וגיבורים לאומיים, והיו מהם שאף תפסו את השלטון לאחר הרצח שקיימו.

מקורות מידע:

ויקיפידה

יוטיוב

מט״ח

אתר או״ח

ynet

סיכומונה

youtube