ניוזלטר ״באות״ - אוגוסט 2019

קהילת נשים מנוסות במחקר ופיתוח במדעי המחשב

התכנית להתנהלות ארגונית

המחזור הראשון של התכנית נפתח בסוף 2017 ע״י הילה נגה וקרן כהן ובליווי נטע בונדי. ב- 2018 התנהל המחזור השני בהנחייתן של הילה ונטע. בסוף 2018 התנהל המחזור השלישי, עם שתי קבוצות במקביל. את קבוצת המנהלות הובילו הילה וקרן ואת קבוצת ה- R&D הובילו נטע, מיכל טרודלר ודליה גרצמן. בימים אלה מתקיים המחזור הרביעי, עם שתי קבוצות R&D במקביל, בהובלתן של נטע, מיכל, יעל דייהס, ענבל פורת ודליה. תודה רבה ל- Wix, Smore, Via שאירחו את התכניות בעבר, ול- Akamai שמארחת את שתי הקבוצות במחזור הנוכחי.

Hila Noga, CTO & Co-founder @ Lynx.MD

למה הקמת את התכנית?

הרעיון להקים את התכנית נולד בעקבות שיחה עם חברה מבאות, בה ניסינו לפרק ביחד דילמה מקצועית שהיא התמודדה איתה.


כולנו מתמודדות עם אתגרים מקצועיים, והרבה פעמים הנטיה הראשונית שלנו כשמשהו לא מסתדר היא לעשות רנטינג, שיכול להיות מאד נעים אבל לעיתים רחוקות מוביל לשינוי חיובי. אני מוצאת שאחד הכלים המשמעותיים עבורי בהתמודדות הזו היא קבוצת חברים חכמים ותומכים שאני יכולה לפנות אליהם עם בעיות, לנתח אותן בצורה עניינית, לקבל פרספקטיבה ולמצוא להן פתרונות אפקטיביים.

באותה שיחה ניסנו לחשוב ביחד על דרכים לגבש קבוצה כזאת באופן מכוון, ומשם עלה הרעיון למסד את סוג הדיון הזה בדמות תכנית בבאות.


נטע ודפי אהבו את הרעיון ותמכו בהקמת התכנית, וקרן כהן שניהלה איתנו את המחזור הראשון הגתה את הפורמט המוצלח שרץ עד היום.


מה הוביל אותך להיות בעלת ידע בנושא הזה?

כשניסיתי למצוא פתרונות לסוגיות שמעסיקות אותי, מצאתי ברשת ובספרות שפע של חומר בדמות ספרים וקהילות שמוקדשות לדיון בדילמות מקצועיות וחברתיות וממדלות את סוג השיח שאנחנו מכוונות אליו בתכנית. מרגע שנוצר אצלי עניין וידע ראשוני בתחום, מצאתי את עצמי מנהלת שיחות עם חברות, קולגות ומשתתפות התוכנית ולמדתי הרבה גם מהנסיון, הפרספקטיבה והידע שלהן.


למה חשוב להיות בעלת ידע, איזה ידע צריך לדעת, ואיך לומדים אותו?

היכולת שלנו לפתור בעיות בצורה מוצלחת תלויה במידה רבה ביכולת להתבונן בהן מזוויות שונות.


למשל, אם המנהל שלי קיבל החלטה על מבנה הצוות שאני לא מסכימה איתה והוא לא מקבל את דעתי, אני יכולה לנתח אותה מהזווית של מערכת היחסים הבין אישית ביננו (״המנהל לא סומך עלי״), אני יכולה לנתח אותה מזווית הראיה של מנהל (״כמנהלת, אני הייתי מפעיל מערכת שיקולים שונה מזו שלך בקבלת ההחלטה הזו, והנה השיקולים״), אני יכולה לנתח אותה מזווית פמיניסטית (״הסטטוס שלי כאשה יחידה בצוות משפיע על הצורה בה ההצעות שלי נתפשות, ומבנה הצוות החדש מייצר עבורי קשיים יחודיים בגלל היותי אשה בסיטואציה הזו״)ֿ, אני יכולה לנתן אותה מהזווית של פוליטיקה ארגונית (״מבנה הכוחות בצוות הוא כזה שלדברים של חבר הצוות שדעתו התקבלה יש יותר משקל, ומבנה הצוות החדש משפיע על המיצוב שלו בארגון באופנים כאלה וכאלה שצריך לקחת בחשבון בקבלת ההחלטה״), אני יכולה לנתח אותה מהזווית התרבותית במדינה או בחברה בה אני נמצאת (״במקום הזה מעריכים תחרותיות והישגיות על פני שיתוף פעולה ומבנה הצוות החדש משקף את זה״) ואני יכולה לנתח אותה מהזווית הפסיכולוגית (״מנהל הצוות מרגיש מאויים על ידי אבל הבחור השני הוא חבר שלו ולכן יותר נוח לו לקבל את ההצעות שלו״).

מתוך הניתוחים האלה, אני יכולה לגבש תכנית פעולה. למשל, אני יכולה להחליט שאולי להשתמש בקלף הפמיניסטי בסיטואציה זה רעיון לא חכם כי גם אם אני צודקת, אני אגביר את תחושת אי הנוחות אצל ראש הצוות, אטה את מערך הכוחות בצוות לרעתי ואקטין את הסיכוי שדעתי תתקבל, אבל יצירת שיח שמקדם אמון עם המנהל כדי להוריד את המגננות שלו תוך חקירת מערך השיקולים הפוליטי והארגוני שמשחק תפקיד ומתוכו לנסות להגיע לפתרון שיתיישר עם המטרות שלי זה צעד יותר אפקטיבי.


כל אחת מהפרספקטיבות הללו מגיעה עם עולם מושגים משלה, וזה אוסף של כלים שאנחנו יכולות להשתמש בהם. לצורך העניין, אנחנו לא יכולות להבין פוליטיקה ארגונית אם אין לנו את עולם המושגים המתאים (מה זה ״הון פוליטי״? מה זה ״מינוף״? איך הם עוזרים לי לקדם מטרות?) ואם לא נחשפנו למספיק מקרים שמאפשרים לנו ללמוד מה המשמעות של כל מושג ובאילו אופנים הוא בא לידי ביטוי בשטח.


באופן אישי, אני מוצאת שהדרך הכי אפקטיבית עבורי היא ללמוד על ידי קריאה. חברות קהילה אחרות יכולות להמליץ על הרצאות ופודקסטים רלוונטיים, וכמובן שלמי שלומדת הכי טוב מהחיים: המפגשים של התנהלות ארגונית הם פלטפורמה נהדרת ללמוד ממנה.

למי שמעוניינת בהמלצות קונקרטיות לחומרי קריאה, כמה מקומות טובים להתחיל מהם:


Ask a Manager

https://www.askamanager.org/
טור שאלות תשובות עם קהילה נהדרת. כל שאלה מקצועית שמטרידה אתכן כנראה כבר כוסתה שם בשלב כזה או אחר. לא לפספס את הדיונים בתגובות.


Harvard Business Review

https://hbr.org/

הדרך הכי טובה להבין איך להתנהל מול מישהו היא ללמוד איך הוא חושב. איך חושבים האנשים שמקבלים את ההחלטות האסטרטגיות בארגון שלכן.

יש להם גם סדרת ספרים שאני מאד אוהבת.


Secrets to Winning at Office Politics

https://www.amazon.com/Secrets-Winning-Office-Politics-Influence/dp/0312332181

שם נוראי לספר טוב. אינטרו 101 מצויין למושגים בפוליטיקה ארגונית.


מעבר להמלצות הראשוניות האלה, אני ממליצה באופן כללי על קריאת ספרות מקצועית בנושא פסיכולוגיה, פמיניזם, חברה וניהול.


מה כולל התפקיד שלך כמנהלת בתכנית? מה למדת לאורך המחזורים?

החלק הפחות מעניין בתפקיד הוא עבודה אדמיניסטרטיבית: פרסום פוסטים, שליחת מיילים, ארגון הקבוצה ותזכורות למשתתפות.

החלק היותר מעניין, בעיני, הוא עבודת המודרציה. ההצלחה של תכנית כזו תלויה במידה רבה באופי הקבוצה ובשיח שנוצר בתוכה, ולכל קבוצה וכל מחזור יש ״אופי״ וחיים משלו. בגלל זה יש חשיבות גדולה להחלטה על מבנה והרכב הקבוצה: כמה משתתפות יהיו ומה תמהיל הרקעים ורמות הנסיון הנכון כדי לייצר שיח שכולן ירגישו שייכות אליו מצד אחד, אבל שיהיה מספיק גיוון כדי שכולן יצאו ממנו נשכרות מהצד השני.

מעבר לזה יש חשיבות לניהול השיח במפגשים עצמם, וזו עבודה שדורשת תשומת לב לאופי של כל קבוצה. יש קבוצות שבהן חשוב לנהל שיח ״מהודק״ מבחינת זמנים וסדר דיבור כדי שכולן יבואו לידי ביטוי וקבוצות שבהן השיח חופשי וזורם יותר.

ולבסוף, בהיבט התכנים אני מאמינה שרוב הערך במפגשים צריך להגיע מהקבוצה ולא מאתנו כמודרטוריות (לפעמים זה קשה כי מטבענו הגענו לעסוק בכך בגלל האהבה שלנו לנושא והרצון לדבר עליו!), אבל יש קבוצות שבהן צריך להוסיף לדיון פרספקטיבות שחסרות בקבוצה עצמה, למשל פרספקטיבה ניהולית בקבוצה שבה אין מנהלות, ויש קבוצות שבהן המשתתפות מעדיפות שאנחנו נביא ידע תיאורטי לדיון כמו מושגים מעולמות הפוליטיקה הארגונית, הפמיניזם או הפסיכולוגיה.


למי מתאים להרשם לתכנית?

אני מאמינה שכולן יכולות להרוויח מקבוצה כזו בחיים המקצועיים שלהן - החוויה היא סוג של ״מנטורינג בכח חכמת ההמונים״. בקבוצה מעורבת, משתתפות עם פחות נסיון יכולות להרוויח מהנסיון של משתתפות מנוסות יותר, ומנהלות וסניוריות יכולות להרוויח מהפרספקטיבה של עובדות צעירות יותר. בקבוצה הניהולית בולט במיוחד הערך ביכולת לדסקס נושאים שדורשים אמון ודיסקרטיות בסביבה סגורה.


אילו המלצות תרצי להעביר לקוראות?

התנהלות מקצועית נכונה היא skill שאפשר לפתח כמו כל skill אחר, בהנתן המוטיבציה, הסביבה והכלים הנכונים.

הכישורים האלה ישרתו אתכן היטב והזמן שתשקיעו בפיתוח שלהם אף פעם לא יהיה מבוזבז.

Big picture

Dalya Gartzman, Algorithmatician @ Quay

דליה השתתפה במחזור הראשון ולוקחת חלק כמנהלת ומודרטורית מאז המחזור השני.


מה זה התנהלות ארגונית?

על רגל אחת - אוסף מערכות היחסים שאנחנו מתחזקות בכל הקשר מקצועי. כולנו, ללא יוצא מן הכלל, עוסקות בפוליטיקה ארגונית, ולכן עדיף לעשות זאת באופן מודע וחיובי ומועיל. האינטרו הכי טוב שאני מכירה לתחום הוא הראיון עם הילה נוגה בפודקסט אקסטנד - bit.ly/HilaNogaExtend.


מה זו התכנית התנהלות ארגונית?

סדרת מפגשים אינטימיים בפורום קבוע ומצומצם, כאשר בכל מפגש מישהי מהמשתתפות מעלה סוגיה שהיא מתמודדת איתה במקום העבודה, ומנסות ביחד למצוא פתרון או לשפר את המצב.

השיח הוא פרואקטיבי ומכיל, והמטרה היא לצאת עם הבנה יותר רחבה של הסיטואציה ובעיקר עם אקשן אייטמז.

בכל מפגש המשתתפות מהמפגש הקודם מעדכנות בהתפתחויות, וכל פעם מחדש זה מפעים לחזות בנשים שבמו ידיהן משנות את המציאות שבה הן פועלות.

הדרך להגשים את המטרות האלה היא על ידי (1) מרחב בטוח - יצירת פורום אינטימי ודיסקרטי לחלוטין. (2) מתמקדות פנימה ולא החוצה - הרבה פעמים קל לנו לחשוב כמה הצד השני לא בסדר, ומה א.נשים אחרות יכולות לעשות אחרת. בתכנית זו אנחנו מתמקדות במה *אנחנו* יכולות לעשות אחרת, מנסות להבין מה מרחב ההשפעה שלנו, כיצד נגדיל אותו וכיצד נשתמש בו בצורה הטובה ביותר. (3) לתכנן ולא להתבכיין - כשמשהו מתסכל קורה לנו בעבודה, זה חשוב שיהיו לנו מקום בטוח להוציא קיטור. עם זאת, תכנית זו מטרתה להתרומם מעבר למרמור ולחשוב בצורה פרואקטיבית ואפליקטיבית. המטרה היא לא להתלונן על המצב הקיים אלא לשנות אותו.


מה תפקיד המודרטורית?

ראשית, בחירה מוקפדת של הרכב הקבוצה. יש שאלון שמועמדות מתבקשות לענות בו על שאלות שמראות על בגרות מסוימת. אנחנו גם עושות ראיונות טלפוניים ומרכיבות פורום שיהיה מגוון מבחינת ההרכב האנושי ומבחינת הסוגיות.

במהלך התכנית, התפקיד הוא בעיקר להכווין את השיח. לרוב לא אנחנו אלו שניתן את העצה הכי טובה, אבל כן מתוקף היותנו יותר מנוסות בסוג שיח כזה, אנחנו אולי ניתן שיקוף יותר מדויק, וכן נעשיר את השפה במושגים מהתחום.


מה למדת כמשתתפת / מודרטורית בתכנית?

שלכולנו יש בעיות מאוד דומות, וכולנו חוות אותן באופן שונה. לשמוע מספר נקודות מבט חיצוניות על סיטואציה יכול ממש לשנות את איך שאנחנו רואות דברים. ומעל הכל - הכוח של פורום תומך לתת רוח במפרשים כדי לעשות שינויים דרסטיים בחיים המקצועיים שלנו.


למי מתאים להרשם לתכנית?

כל מי שרוצה לקדם את הקריירה שלה, מעוניינת להשתפר כבת-חווה וכאשת מקצוע, ותשמח להקדיש ממרצה לקידום נשים אחרות יחד איתה. איך תדעי שאת בשלה לתכנית? ראשית דרושה הבנה בסיסית שפוליטיקה זה לא רע, זה מה שכולנו עושות בכל מקרה, ואין מאיפה לצמוח אם את בזה לעיסוק. מעבר לכך דרושה בגרות מנטלית שהאחריות על החיים (המקצועיים) שלי ועל ההתנהלות שלי בעולם (המקצועי) נמצאת אצלי ולא אצל אף מקור חיצוני. ולבסוף דרושה מחויבות. מחויבות מנטלית להשקיע אנרגיות בתכנית ובמשתתפות הנוספות, וכן מחויבות זמן, שכן זו תכנית ארוכה והמשך שלה הוא חלק מהמהות של התהליך שאנחנו עוברות ביחד.



אילו המלצות תרצי להעביר לקוראות?

אתן לא צריכות את "התכנית להתנהלות ארגונית" כדי ליצור שינוי בחיים המקצועיים שלכן. מספיקות שתיים-שלוש בנות ברית, בין אם בתוך מקום העבודה או מחוץ לו, שמחליטות ביחד שאתן בונות לעצמכן פורום התייעצויות פרואקטיבי. זה לא במקום לקטר וסתם לקשקש, זה בנוסף. תיצרו מעגל קרוב של חברות שבוטחות בדיסקרטיות ובתמיכה אחת של השניה, ומתי שמישהי צריכה ייעוץ, היא יכולה "לכנס את הפורום". מכנסת הפורום תתחיל מלתת את תמצית הרקע הדרוש להבנת הסוגיה. יתר החברות, כל אחת בתורה, תיתן זווית ראיה נוספת ורעיונות פרואקטיביים לשיפור המצב הקיים. לבסוף מכנסת הפורום תסכם את מה היא למדה מהמפגש ומה תכנית הפעולה שלה להמשך.

כדי להעשיר את הפורום, תוכלו לצפות בהרצאות (לדוגמא של Carla Harris), לקרוא בלוגים (לדוגמא AskAManager), לקרוא ספרים (לדוגמא Secrets to Winning at Office Politics של Marie G. McIntyre), לשמוע פודקסטים (לדוגמא bit.ly/ThinkTalk ) ולעבד ביחד את המידע החדש.

Big picture

Rotem Pinchevski, Back end developer @ IBM

למה נרשמת לתכנית?
קראתי לראשונה על התוכנית בקבוצה של ״באות״. הייתה לי התנסות חיובית מאוד בארועים קודמים, כמו התוכנית ״30 שעות״ והרצאות שונות, במהלכן הכרתי נשים חכמות ומרשימות. מתיאור התוכנית נשמע שהיא יכולה להיות רלוונטית בשבילי - דרכה אני יכולה להרחיב את מעגל הנשים שהכרתי עד כה, לתרום מנסיוני, וללמוד ולקבל עצות מהמשתתפות האחרות. החלטתי לנסות ולהירשם לתוכנית במחשבה שאין לי מה להפסיד.

יש רגע או אמירה שזכורים לך במיוחד?
אמירה שזכורה לי במיוחד היא: Seat at the table. נאמר מספר פעמים במהלך התוכנית, בין היתר בהקשר של איך להישמע ולהשפיע יותר בדיונים ובכלל. אם ברצונך להשפיע, למשל בדיון או פגישה, שבי ליד מארגנת הישיבה, ולא בצד או מאחור (כמו שלעיתים נוח יותר לעשות). צעד זה יאפשר לך להיראות, להישמע ולהשפיע. זוהי עצה פשוטה על פניו אבל די קלה ליישום ועם ערך רב. בנוסף, וזוהי עצה שזכורה לי מדליה, אל תצאי מדיון/פגישה מבלי שאמרת משפט אחד לפחות. לעיתים, מניסיוני, נראה לי שקל לנו לחשוב ולהתלבט אם להגיד או לשאול משהו, ולוותר עליו, מחשש לאיך נישמע. ברגע שתהיה לנו למטרה להגיד לפחות משהו אחד, אני מאמינה שזה יהיה משפט שהוא רלוונטי ויתרום לדיון, ועם הזמן יהיה לנו טבעי יותר להתבטא יותר, להישמע ולהשפיע.

מה הפתיע אותך בתכנית?
באופן מסוים, הסיפורים של כל אחת מהמשתתפות היו אמנם שונים בפרטיהם אבל עם קווי דמיון רבים. ההבנה שהלבטים והסוגיות שלך חוזרים על עצמם גם עבור נשים אחרות שאת רואה בהן נשים מרשימות, חכמות ומצליחות, גרמה (לי לפחות) להרגיש טוב יותר עם עצמי, וכמובן ללמוד מהעצות שניתנות לאחרות, כי זה רלוונטי גם אליי.


האם היו בעיות שעלו מספר רב של פעמים?
מעבר מתפקיד טכני לתפקיד עם אופי ניהולי יותר (האם כדאי, איך לעשות מעבר כזה), מיתוג בארגון (איך להיראות ולהשפיע יותר בצוות ובחברה בכלל), התנהלות מול עמיתים בחברה (בסיטואציות בעייתיות למשל).

למה התכנית עובדת?
יש משהו מאוד מיוחד, מכיל ונוח בקבוצת הנשים ב״באות״ ובפרט בקבוצת הנשים שהתגבשה בתוכנית הזו (ומאמינה שגם במחזורים הבאים של התוכנית). הפרגון, התמיכה וההערכה של כל משתתפת לחברותיה לקבוצה, הם לדעתי הבסיס להצלחת התוכנית. המשתתפות מרגישות בנוח לשתף את הסוגיות המקצועיות שלהן ולקבל עצות משאר הנשים, שמצליחות תמיד להגיע לדיון פורה ומלמד, לא רק את זו שהעלתה את הסוגיה המדוברת, אלא את כלל המשתתפות. השיח הפורה והמכיל הוא משהו מיוחד שלא בהכרח קל לפתח בקבוצות אחרות, לפחות מניסיוני האישי. בקבוצה כזו של נשים מפרגנות ותומכות זה נוצר בטבעיות ובקלות.

איזה דברים קרו לך בעקבות ההשתתפות בתכנית?
מעגל הנשים שאני מכירה מהתחום גדל. זכיתי להכיר קבוצת נשים איכותיות וחברות שאני יכולה להתייעץ ולייעץ להן גם אחרי התוכנית.
בנוסף, במהלך התוכנית, ממפגש למפגש, שמתי לב לשינוי בהתנהלות שלי במקום העבודה. בסיטואציות מסוימות בעבודה נזכרתי במקרים שונים שדנו עליהם בקבוצה. שמתי לב שאני מתחילה ליישם את העצות השונות, הביטחון העצמי שלי עלה והתחלתי להתנהל בצורה נכונה יותר לדעתי. עצם העובדה שהפכתי למודעת יותר גרם לי לתחושה טובה יותר.

מה כל אחת יכולה לעשות כבר עכשיו בסביבה שלה בכדי ליצור מערכת תמיכה כמו זו שנוצרת בתכנית, ואיך כל אחת יכולה כבר עכשיו להשתפר בהתנהלות שלה בארגון?

הייתי אומרת כשלב ראשון זה להכיר לנשים מהתחום (למשל לעמיתות בעבודה ולחברות מהתחום) את ארגון ״באות״. ההצטרפות לקבוצה בפייסבוק פותחת בפני כולנו הזדמנויות חדשות ועולם מלא שקשה לי לתמצת למשפט.
בנוסף, הייתי ממליצה לנסות ולקדם גיוס של נשים לחברה, למשל באמצעות הפצת משרות בקבוצות עם מספר רב של נשים, מעבר על תיאורי המשרות בחברה והצעות ל HR לשיפור אם יש צורך בכך (יש פוסט מצוין של מורן ובר), לפרגן ולתמוך מקצועית (כמנטורית למשל), לייעץ ולהתייעץ עם עמיתות בצוות/מחלקה.

יש לך המלצה על מקור מידע בנושא שהשפיע עליך?
ספר שהומלץ עליו רבות בקבוצה: Lean in
ספר נוסף שאהבתי הוא Drop the ball.
״הסטארטפיסטיות - פודקאסט על יזמות שחולמות ומגשימות״ - לי אישית הפודקאסט נתן השראה לשמוע מפיהן של נשים שקידמו רעיון והגשימו חלום (או לפחות היו אמיצות וניסו).

Big picture

Yaara Arkin, Data scientist @ HERE Mobility

למה נרשמת לתכנית?
נרשמתי לתוכנית לא הרבה זמן אחרי שעזבתי את האקדמיה לטובת עולם ההייטק. אחרי הרבה שנים שבהן המסלול המקצועי הצפוי לי נראה ברור וקבוע מראש, מצאתי את עצמי "מחשבת מסלול מחדש". רציתי לחדד לעצמי לאן אני מכוונת, והתוכנית אפשרה לי להתייעץ עם כמה שיותר א.נשים.

למה התכנית עובדת?
התוכנית בנויה בצורה מעולה. בכל מפגש שתי משתתפות מעלות סוגיה שמטרידה אותן בהתנהלות היום-יומית שלהן בעבודה או בניהול הקריירה שלהן, ואחרי הצגת הבעיה יש סבב שבו שאר המשתתפות מייעצות להן. זו הזדמנות נהדרת לשמוע הרבה דעות שונות על הנושא, בסביבה מאוד תומכת ומעצימה. מעבר לנסיון החיים והאינטואיציה של המשתתפות, זכינו להנחיה של נטע בונדי והילה נגה הנהדרות והחדות, שקישרו את הנושאים שעלו למושגים מקצועיים מעולם ההתנהלות הארגונית. המפגש הבא מתחיל בעדכון של הדוברות מהמפגש הקודם. המפגשים מתרחשים במרווח של שלושה שבועות, אז כלל יש מספיק זמן בשביל להתחיל ליישם חלק מהעצות. ברוב המקרים המשתתפות עדכנו על התקדמות המצב שלהן וזה היה מרגש.

מה למדת מההשתתפות?
נושא שעלה הרבה בפגישות הוא העניין של ניהול הנרטיב והשיח. כל סיטואציה יכולה להתפרש בהרבה דרכים; אם לא נשקיע מחשבה במסר שחשוב לנו להעביר, כל אחד בסביבה שלנו עשוי לפרש את הסיטואציה בדרך שהוא בוחר. אבל אם נגדיר לעצמנו מה הסיפור שאנחנו רוצים לספר, תהיה לנו הרבה יותר שליטה על איך שאנחנו נתפסים בעיני הסביבה שלנו.

למה התכנית נחוצה?
"התנהלות ארגונית" תמיד נשמע לי כמו מילה נרדפת לפוליטיקה (סוג של מילה גסה). משהו שמתעסקים בו בעיקר מי שמסתירים חוסר מקצועיות בעזרת חנופה לאנשים הנכונים ושיווק עצמי חסר בושה. למעשה התנהלות ארגונית זו שפה שכולנו צריכים לדבר בה, זו פשוט הדרך שלנו לתקשר יותר טוב עם הסביבה שלנו. אני חושבת שרוב המשתתפות הצטרפו בשביל לפתור סוגיה שבערה בהן באותו זמן, אבל מה שכולנו לקחנו אתנו זה את ההבנה שתמיד יש כמה נקודות מבט על סיטואציה, וגם שיש לנו יכולת להשפיע על נקודת המבט של הסובבים אותנו.

איזה דברים קרו לך בעקבות ההשתתפות בתכנית?
הכרתי נשים נפלאות ומעוררות השראה. לכולן חשוב להשקיע את הזמן והמאמץ בשביל להיות בשיפור מתמיד, וזה נותן כוח ורצון להמשיך. עם חלקן אני ממשיכה להיפגש, בכנסים מקצועיים או סתם בשביל הכיף. בנוסף, קבוצת הווטצאפ של התוכנית עדיין קיימת (אם כי רדומה רוב הזמן) כך שיוצא לנו להמשיך ולהתייעץ אחת עם השניה.

איך כל אחת יכולה כבר עכשיו להשתפר בהתנהלות שלה בארגון?
תתחילי מהמטרה – מה את מנסה להשיג? זה יכול להיות קידום לתפקיד ניהולי, קידום מקצועי, אולי יחסי עבודה יותר נעימים עם הקולגות. אחרי שהגדרת את המטרה, נסי לתאר את הגרסה של עצמך שהשיגה את המטרה. היא אסרטיבית? מקצועית? חדה? מה מאפיין אותה? עכשיו נסי לברר או להעריך איך החברים לעבודה והמנהלים מתארים אותך. יש פער בין שתי הגרסאות? אם כן, זה המקום שבו את צריכה להשקיע את המאמץ, בין אם זה בהקניית כישורים חסרים או בהבלטת כישורים קיימים שלא הוערכו כראוי. כלי נוסף וחשוב מאוד הוא לנסות להבין איך הצרכים שלך מתיישרים עם הצרכים של הארגון או של האדם שעומד מולך. למשל – את רוצה מאוד להרצות בקורס, אבל זה יגרור העדרות מהעבודה בתקופה לחוצה ואת צריכה לקבל אישור ממקום העבודה. את יכולה להסביר למנהל כמה זה חשוב לך, לנטוורקינג שלך, שזה אחלה כסף וכולי. אולי זה יעבוד. אבל סיכויי ההצלחה יעלו פלאים אם תשימי דגש דווקא על האפשרות לגייס מפתחים מוכשרים מבין הסטודנטים, על יחסי הציבור שתעשי לחברה, ושההכנות לקורס יחייבו אותך ללמוד לעומק נושא שרלוונטי מאוד לעבודה היומיומית שלך.

יש לך המלצה על מקור מידע בנושא שהשפיע עליך?
באותה תקופה הקשבתי להרבה פודקאסטים ו- audiobooks.
על lean in של שריל סנדברג נאמר כבר הכל, אז אני אמליץ על משהו שאולי פחות אנשים שמעו. אהבתי מאוד את הפרק של חיות כיס, הפודקאסט הכלכלי של כאן, שבו ראיינו את אמי פלמור, עד לא מזמן מנכ"לית משרד המשפטים. היה מעניין לשמוע על המסלול המקצועי שבחרה, ובמיוחד אהבתי את העובדה שהיה לה חשוב להדגיש שאף תפקיד שמילאה לא הוצע לה, היא תמיד באה וביקשה אותו. זה עוד נושא שעלה הרבה במפגשים– אף אחד לא יכול לנחש מה את רוצה. אם את רוצה להתקדם לתפקיד ניהולי, או להצטרף לנסיעה הבאה לחו"ל– את חייבת להגיד. גם אם לא תקבלי מה שביקשת, תוכלי לנצל את ההזדמנות בשביל להבין מה הפער ואיך את יכולה לגשר עליו. אחרי שתעלי את הנושא, הצד השני יהיה מודע יותר לרצונות שלך ויוכל לקחת אותם בחשבון בפעם הבאה.
בנוסף יש גם את הפודקאסט "חושבים טוב" של יהודית כץ, על פסיכולוגיה חיובית. אחת המשתתפות המליצה לנו על פרק נהדר שבו עו"ד מיכאל צור מלמד איך לנהל שיחה קשה. כדאי לכל אחת להקשיב לו לפני שיחה חשובה בעבודה או בחיים הפרטיים.

מילות סיכום?
ממליצה בחום! היה לי ממש תענוג, באמת הצטערתי כשהתוכנית הסתיימה.
Big picture