מנהרת הזמן - ירושלים במצור

כתבה: גלילה רון פדר-עמית

מגיש - אלון אבגר הלוי







חלק ראשון - ההיבט ההיסטורי בעלילת הסיפור


תקופת העלילה מתרחשת במלחמת השחרור.


המלחמה התרחשה בשנים 1947-1948.


המלחמה הסתיימה לפני כ- 68 שנה ומאז אנו חוגגים את יום העצמאות.


ציר זמן :





חלק שני - ההיבט הספרותי


כאשר דן ושרון נכנסו למערה הם גילו שהם בתקופת זמן אחרת. לפתע הם גילו שהם במלחמת השחרור.

כאשר יצאו מהמנהרה ראו שהם בסליק מקום מסתור של נשקים, פצצות ורובים.

הם לא ידעו מה לעשות בזמן שרצו להסתובב ולחזור הם גילו שהפתח נסגר והם אינם מוצאים אותו.

הם חשבו לעצמם מה הם עושים פה עשרות שנים אחורה בזמן הם לא רגילים להיות בלי מחשב, פלאפון, טלוויזיה וכל שאר הדברים המודרניים.

כאשר הם שמעו את שריקות היריות והפיצוצים הרבים הם הבינו שהם באמצע מתקפה של הלגיון הערבי.

הם פגשו ילדה ששמה רחל ספראי והם התחבאו איתה בסליק.

הם חיפשו את פתח המנהרה אך נחלו בכישלון כאשר רחל יצאה מהסליק הם ראו בור ארוך וצר נפער באדמה ובבור ישנו סולם הם הוציאו את הפנסים האירו לתוך הבור ואז...

אם תרצו לדעת תצטרכו לקרוא את הסיפור.


בחרתי בדמות דן מכיוון הוא נחוש בדעתו לחזור לביתו למרות שחברתו שרון קצת לחוצה.

הוא לוקח את המעשים לידיים שלו ולא מאבד עשתונות.

בעקבות התפתחות העלילה הוא מבין שהוא צריך הוכחה שהוא מזמן אחר.

הוא פוחד והוא בורח הוא מיד שולף את מצלמת הוידאו ומראה לחבורה שזהו מכשיר מתקדם.

על המחשבות והרגשות הוא תופס פיקוד ולא נותן להם להפריע לו במשימה.

כדאי לדעת כמה דברים על המיקום החדש שלהם הוא חושב מה אפשר ולעשות והוא מיד הבחין בשעון היד של שרון והוא הסתכל בו והוא ראה ש... אני לא אגלה כדי לא להרוס את המתח.


גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער.







חלק שלישי - נקודה אישית


למדתי על אותה תקופה שהמצב היה קשה מכיוון שהיה בצורת קשה והיו מחלקים מים בדליים,

הערבים שלטו ברוב הארץ ואנשים רבים נלחמו בהם.

סגנון הלבוש היה ישן, מכנסי חאקי וחולצת טישרט פשוטה.


חוות דעתי על הסיפור היא שסיפור זה הוא מעניין מכיוון שישנם 2 ילדים אשר נכנסים למערה ומופיעים בירושלים עיר מגורתם אך לפני כעשרות שנים.

דן ושרון נלקחים בידיי המחתרת ומושלכים לחקירה, הקטע הזה עניין אותי מכיוון שאיך יכול להיות ששני ילדים בני 10 יהיו מרגלים של הלגיון הערבי.

בנוסף כתיבתה של הסופרת היה מעניית ולא משעממת.

עוד דבר שמשך את תצומת לבי הוא הקטע בסיפור שהערבים פושטים על הבית ומניחים מטען חבלה, בפעם הזאת באמת לא ידעתי איך הם יצאו מזה.

לדעתי כדאי להרבה ילדים בגילי לקרוא את הספר מכיוון שהוא מלמד על אותה תקופה ומסביר איך זה להיות ילדים שרגילים למחשבים ופלאפונים תקועים לכמה שעות באיזור מלחמה שהתחרשה לפני כ-68 שנה.

מה שעניין אותי בנוסף זה שהסופרת בחרה לתאר את המסע בזמן בזה שהשעונים הוקפאו ולא זזו מאותה דקה אשר נכנסו לתקופה זו.

לסיכום, כדאי לקרוא את הספר ואני ממליץ עליו בחום.