הסכמי אוסלו

מגיש עילי גרינולד

רקע ההסכמים

לאורך השנים ניהלו ממשלות ישראל שיחות עם מדינות ערב השכנות באשר לגורל שטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה וסירבו לדון ישירות עם מי שראה עצמו כנציג הפלסטינים, א"שף.חיזוק למעמדו של אש"ף נתקבל ב-1974, עת הוכרז בידי הליגה הערבית כנציגו הבלעדי של העם הפלסטיני‏. במסגרת הסכמי קמפ דיוויד דרשה מצרים פתרון לבעיה הפלסטינית והסכם השלום עם ירדן קרא להפעלת תוכנית אוטונומיה, אשר לאחר חמש שנים יבוא במקומה הסדר קבע. בהיעדר אינטרס מובהק למצרים ולישראל, העניין לא קודם. לאחר שירדן הודיעה בשנת 1988 על ניתוק הקשרים בינה לבין הגדה המערבית, בעקבות טירפוד הסכם לונדון שנחתם בין שמעון פרס לחוסיין מלך ירדן, הופעל לחץ רב על ישראל והפלסטינים לקיים שיחות ביניהם על פתרון לסכסוך.

ההסכם הראשון

הסכם הראשון נחתם בחשאי באוסלו ב-20 באוגוסט 1993 על ידי שמעון פרס ומחמוד עבאס. ב-9 בספטמבר החליפו רבין וערפאת מכתבי הכרה הדדית דרך שר החוץ הנורבגי יוהאן יורגן הולסט.

באיגרת הישראלית שנשלחה על ידי ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, ישראל:

  • הכירה באש"ף כבנציגו החוקי והלגיטימי של העם הפלסטיני.

  • התחייבה לבטל את החוק האוסר על מפגשים עם אנשי אש"ף ואת ההכרזה על אש"ף כארגון טרור.

באיגרת הפלסטינית שנשלחה על ידי יו"ר אש"ף יאסר ערפאת, אש"ף:

  • הכיר בזכותה של מדינת ישראל להתקיים בשלום ובביטחון.

  • קיבל את החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם.

  • קיבל את החלטה 338 של מועצת הביטחון של האו"ם.

  • הודיע על נטישת הטרור והאלימות.

  • התחייב לסיים את הסכסוך בדרכי שלום.

  • התחייב לפעול להשגת שיתוף פעולה והסכמה מצד כל פלגי אש"ף.

  • התחייב להגיש לאישור המועצה הלאומית הפלסטינית שינויים בסעיפים של האמנה הפלסטינית השוללים את זכות קיומה של ישראל.

תוכן ההסכם

בהסכם אוסלו, הוחלט על נסיגת ישראל מהיישובים הפלסטיניים ברצועת עזה ובאזור יריחו, ועל הקמת רשות פלסטינית למשך תקופת ביניים של חמש שנים. משום כך, מכונה לעתים ההסכם גם "עזה ויריחו תחילה". על-פי ההסכם, מיד אחרי נסיגת מדינת ישראל מרצועת עזה ויריחו, יועברו הסמכויות בכל שטחי יהודה והשומרון וחבל עזה בענייני חינוך, תרבות, בריאות, רווחה, מיסוי ישיר ותיירות לידי הרשות הפלסטינית, ותוקם משטרה פלסטינית. לאחר מכן יתקיימו בחירות למועצת הרשות הפלסטינית. ישראל תמשיך להיות אחראית על הגנה מאיומים חיצוניים ותישא באחריות כוללת לביטחונם של ישראלים בשטחים אלה. ישראל התחייבה לבצע נסיגות נוספות משטחים ביהודה ושומרון, אך בהסכם לא צוינו האזורים והיקפם.


לאחר תקופת הביניים יושג הסדר קבע על בסיס החלטות 242 ו-338 של מועצת הביטחון של האו"ם. ההסכם קבע שהשיחות על הסדר הקבע יתקיימו לא יאוחר משלוש שנים לאחר הנסיגה הישראלית. נקבע גם שבהסכם הקבע יעלו לדיון הסוגיות בנושאי ירושלים, פליטים, התיישבות, סידורי ביטחון, גבולות, יחסים ושיתוף פעולה עם שכנים וכן נושאים אחרים בעלי עניין משותף.

המשך הסכמי אוסלו

הסכמים נוספים הנכללים במסגרת הרחבה של הסכמי אוסלו הם:


הפרוטוקולים הכלכליים של פריז, 29 באפריל 1994

הסכם קהיר אודות רצועת עזה ואזור יריחו, שנחתם ב-4 במאי 1994

הסכם העברת סמכויות בין ישראל לאש"ף (29 באוגוסט 1994)

הסכם אוסלו