עבודה בנושא דוד וגולית

מגיש : ליאל תורג'מן כיתה :ט' 5 מגיש למורה: משה קהימקר

Big image

"ויך את הפלשתי וימיתהו וחרב אין ביד דויד וירץ דויד ויעמוד אל הפלשתי ויקח את חרבו וישלפה מתערה ויכרת בה את ראשו (פרק י"ז פסוק 51"

בחרתי בתמונה זאת כי תמונה זאת ממחישה את ההרג של גוליית ע"י דויד ורואים איך הפנים של דויד מופנות לשמיים שהוא בעצם מודה לה' כי הוא יודע שלא בכוח שלו הוא ניצח את דויד אלא בכוחו של ה' והתמונה גם ממחישה את זה שרואים בה כמה גוליית גדול ודויד קטן וכאן יודעים שכוחו מה'

תמונה זאת ממחישה את מה שקרה באמת .

ציור: מעשה ידי טיציאן . מהשנים 1544- 1542

מוסר ההשכל במלחמת דויד וגוליית הוא: "מוח יכול לנצח כוח."

לדויד הביאו אפוד ומגן וחרב והוא לא לקח את כלי המלחמה האלו ,

והוא לקח כלי מלחמה שהוא יודע איתם להילחם כמו אבני חלוקי נחל ורודטקה והכי חשוב באסטרטגיות שהפעיל בהם את מוחו וגוליית עם כל הגודל שלו וכלי המלחמה שלו לא היה חכם במיוחד לגבור על רואה צאן קטן וחכם

דויד מתנדב למשימה למרות שאינו איש מלחמה

  • שאול התנגד: ואמר לנער “לא תוכל ללכת אל הפלישתי הזה להילחם עמו כי נער אתה והוא איש מלחמה מנעוריו.” אבל דויד התעקש וטען כי יצא כבר מול יריבים אכזריים מהאיש הזה. כאשר רעה את צאן אביו, “ובא הארי ואת הדוב ונשא שה מהעדר,” אמר לשאול, “ויצאתי אחריו והכיתיו והצלתי מפיו.”
  • דויד מאמין שהוא יכול לנצח אדם גדול כמו גוליית כי הוא כבר עמד מול יריבים חזקים בעבר .וניצח דוב גדול וגם לדויד יש ביטחון עצמי מופרז ואמונה חזקה בה' לכן הוא קופץ לבצע את המשימה

מפה של מקום הקרב בין דויד וגוליית

Kaveret - Golliath

המילים של השיר דויד וגוליית /להקת כוורת

גוליית
כוורת
מילים: אלון אולארצ'יק ודני סנדרסון
לחן: דני סנדרסון

אקורדים


זהו שיר מאוד עצוב
הנושא כזה כאוב,
אם תשים תחבושת,
לא יעזור לך שנתיים.
הגיבור של הסיפור
להגיד אותו אסור,
נגלה רק שהשם שלו
כמו אפריים.

יום אביב בכפר קטן
ציפורים שרות בגן,
נמלה עוברת
אך המנגינה נשארת.
בחצר נולד תינוק
ומיד התחיל לצעוק
"לא קוראים לי 'פריים -
שמי גוליית ולא אחרת!"

כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל,
גיבורים ברחו הביתה,
לוחמים זייפו ת'גיל.
הם קראו לו "השד מאשקלון".

בגנון אמר שלום
ילדים עברו לדום,
בן חמש וכבר הספיק
להביא הביתה סלע.
התאמן כל יום שעות
בלהפריע לחיות,
יש אומרים היה לו קול
נמוך מים המלח.

כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל
גיבורים ברחו הביתה
לוחמים למדו חליל
הם קראו לו בשקט מרחוק.

הנה בא אלינו, בא אלינו
גולי, גוליית
מקווה שגם הפעם
הוא יחשוב אותי נחמד.
הנה בא אלינו, בא אלינו
גולי, גוליית,
מקוה שלא ידרוך עלי,
יעשה אותי גמד.

דוד מלך ישראל
קם בבוקר לטייל,
מרחוק רואה המון סואן
צועק "הצילו!"
בלי לחשוב יותר מיום
התייצב על המקום,
חוץ משני גמלים וגדי
עוד לא ידעו אז מיהו.

"בוא אלי, גוליית נחמד,
שב אצלי על כף היד."
"ככה מדברים?"
שאל גוליית באשקלונית.
דוד מלך התעצבן,
"הרוגטקה תנגן!"
אבן לעברו ירה,
קלע לו בול בפוני.

כל התנ"ך אמר תודה והתרגש,
"אם תרצה להיות מלכנו,
תתקשר מחר בשש"
ומאז לא שמעו אותם אומרים,

הנה בא אלינו, בא אלינו...

מקווה שלא ידרוך עלי
מקווה שלא יקפוץ עלי
הנה בא אלינו גוליית

הדומה והשונה בשיר לסיפור המקראי

יש המון הבדל בין השיר של כוורת לסיפור המקראי אם נסתכל בתחילת השיר אפשר לראות שברוב הבתים של השיר ישנם תיאורים על גוליית ועל הילדות שלו יותר מאשר בתים על דויד שאמור להיות דמות מרכזית כמו בסיפור התנ"ך כאילו בעצם גוליית הוא הגיבור , מה שדומה לסיפור המקראי זה הפחד של האנשים מגוליית שהיה מאוד חזק והתיאור שדויד הפיל את גוליית ופגע בו עם רוגטקה במצח "בפוני" השיר בעצם מספר את סיפור המקרא ממבט הומוריסטי

חוקי הפיזיקה של מלקולם גלדוול על הסיפור המקראי דויד וגוליית

לפי חוקי הפיזיקה של מלקולם הם אלו שגרמו לניצחון ולא שנער תמים הוא זה שהרג את גוליית הענק וההסבר הוא :מלקולם טוען שיש הסבר לניצחון של דויד על גוליית והוא: שהרוגטקה של דויד זה לא איזה צעצוע זה נשק בעל עוצמה רבה שבתקופת המקרא היו לוחמים שנקראו קלעים שיש להם נרתיק עור עם כדורי עופרת

ושדוד מסובב את הרוגטקה הוא בעצם מסבוב שש או שבע סיבובים לשנייה זה אומר שהאבן שמשתחררת טסה קדימה במהירות של 25 מטר לשנייה והאבנים שהיו באותה תקופה הם לא אבנים רגילות אלה אבני בריום גופריתי שיש להם צפיפות כפולה משל אבן רגילה ושהאבן שווה בעצם לקליע מאקדח בקוטר של 0.45

וגם הוא טוען שלגוליית היה גידול שגורם להפרשת יתר של הורמון הגדילה לכן היה גבוה במיוחד וגידול זה היה פוגע בראיה לכן לא ראה טוב את דויד ונעזר לעוזר שיווה אותו

דעתי לגבי מסקנותיו של גלדוול מלקולם

אני מאוד מאמין בה' ולכן אני מאמין שכול מה שקרה בקרב הוא בעצם התערבות של כוח עליון אבל אני לא יכול להתעלם מהדברים ההגיוניים והפיזיקליים שהם האבנים שהיו באותה התקופה , שבעצם דויוד היה צלף מנוסה ,ושהאבן שעפה לכיוון גוליית היא בעצם כמו כדור מאקדח 0.45 אבל אני לא מסכים עם זה שאומרים שגוליית היה היה חולה במחלה שמפרישה הורמון גדילה וכל מה שנאמר למעלה ולי יש הסבר משלי בתקופת התנ"ך"ך היו ענקים וגוליית היה אחד מהם זה שהואר התהלך באיטיות זה בגלל שהוא נשא המון משקל לגוף שלו השריון המגן החרב הקסדה ולמה הוא הצטרך עוזר אולי הוא היה נושא כליו וגם זה היה בתקופת התנ"ך לגבי זה שהוא לא היה רואה טוב גם לא מקובל עליי הוא ראה את דויד אבל אולי היה עמום שבני ישראל שלחו ילד לכן לקח לו זמן להגיב אז אני מסכים רק עם הטענה הראשונה של המרצה אבל לא עם השנייה
The Sling Video

ה' מבטל את כל חוקי הפיזיקה

Big image