הקרב במעברות הירדן

הקדמה

רבים חושבים שכאשר אהוד ניצח את צבא מואב בהר אפרים הובסה מואב, אך האמת היא שהקרב לא היה מנוצח ללא עזרתם של בני ישראל בגדות הירדן. אנו ערכנו ראיון עם הלוחמים שמנעו את בריחת לוחמי מואב בחזרה לארצם.

האמת מאחורי הלחימה

כתבתינו: חזרת מהלחימה בקרב נגד מואב בירדן לפני שעות ספורות. כיצד תוכל להסביר את הניצחון?

לוחם ג' (שם בדוי): חרף אבונותינו הרבים ניכר שה' עימנו .

כתבתינו: נלחמתם נגד צבא מואב, שנחשב לגדול מאוד ועשיר. מה עוד החדיר בכם את הכוחות ?

לוחם ג' (שם בדוי): היה לנו את רצון ומוטיבציה להשתחרר מעבדות, ובנוסף לכך ה' הבטיח לנו את הניצחון. "... כי נתן ה' את-מואב בידכם".

כתבתינו: האם לוחמי מואב ציפו לבואכם?

לוחם ג' (שם בדוי): אני מניח שלא- הדבר היחיד שהם חשבו עליו היה לנוס מן הקרב, כך שהיה יותר קל לפגוע בהם.

כתבתינו: אם לדעתך עם ישראל למד לקח, או שבני ישראל יחטאו שוב בעוד כמה דורות?

לוחם ג' (שם בדוי): לאחר עבדות ממושכת שכזו אני סבור כי אנו ודורינו הבא לא נחטא אך אין לא דעת מה צופן העתיד לדורתינו הבאים שלא חוו מהי עבדות על בשרם.

ערכנו ראיון עם לוחם ושומר בארמון מואב שנלקח בשבי בידי בני ישראל.

כתבתינו: נ', אפשר להגיד שהמלחמה נגד ישראל הייתה ביתרון ברור במערכה הזאת. מה אתה חושב שגרם לכך?

נ' (שם בדוי): עגלון מלכינו לשעבר המעיט בערכם של בני ישראל ואלוהם, ונתן למתנות שאהוד שאהוד הביא לו להשלות אותו.

כתבתינו: מואב שלטה על ישראל ביד חזקה במשך 18 שנה. מה לדעתך גרם לאי איזון בכוחות?

נ׳ (שם בדוי): זה ברור שישנו כוח אלוהי שתומך בבני ישראל.

כתבינו: עכשיו נחזור לרגעי תחילת המלחמה. היה פרט כלשהו שגרם לך או לאחד מחבריו לחשוד בכוונת אהוד כשבא אל הארמון?

נ׳ (שם בדוי): אנחנו חיפשנו כל אדם שנכנס לארמון. החרב שנשא אהוד הייתה קטנה וחגורה על ירך ימין, כך שכנראה פיספסנו אותה בבדיקה. בנוסף, הבדיקה לא הייתה יסודית למדי כיוון שהיינו בטוחים שבנ״י נושאים רק מתנות.

כתבתינו: לאחר שיצאתם מאולם המלך עקב בקשת עגלון, לא עלו בכם חשדות לגבי האירוע המתרחש בפנים?

נ' (שם בדוי): עגלון קיבל אנשים רבים לשיחות איתו, במיוחד לאחר שהביאו לו מתנות. אני וחבריי לפלוגה התחלנו לחשוד כאשר הוא התעכב כמה דקות, אבל השתכנענו שהוא ״משיך את רגליו״. לקח לנו הרבה זמן לאזור אומץ ולהיכנס לחדר ללא רשות עגלון, ובזמן שהתעכבנו אהוד הספיק להימלט.

כתבתינו: אתה נתפסת בורח במעברות הירדן וזוהה כשומר אישי של עגלון. האם ציפית לבני ישראל בנהר הירדן, או שחשבת שהקרב מאחוריך?

נ' (שם בדוי): ממה שהיה ידוע לי על בני ישראל, הבנתי שהיו עם לא מאורגן והתאסף יחד רק בעת מלחמה, ללא מנהיג צבא קבוע וללא מלך המשגיח על מצב הארץ. לכן הסקתי שלא ישכילו לבוא ולארוב לנו במעברות הירדן.

כתבתינו: תודה רבה נ'.

נ' (שם בדוי): תודה רבה.