עלייתו של סבא יעקב
מאת עילי פלד
קצת מידע על סבא
יש לו כמה שמות: יעקב, קופל, וולטר וקרול.
שם משפחתו היה נגל וכשהוא עלה לישראל וגדל הוא שינה את שם משפחתו לגולני.
סבא לאחר מלחמת העולם השניה
לאחר מלחמת העולם השנייה אימו של סבי לא ראתה עתיד ליהודים בסלובקיה. עמדו בפנייהם שתי אפשרויות האחת להגר לארה"ב, אוסטרליה , ניו זילנד בהם התגוררו הרבה תלמידים של סבו של סבי שלמדו בישיבה שלו בוורבווה בסלובקיה או לעלות לישראל.
לאימו של סבי ולסבו לא היו כל התלבטויות והוחלט מיד שהעתיד שלנו יהיה בישראל שזה עתה הוקמה.
הם ארזו את החפצים שלהם בארגז קטן ועלו לרכבת שהביאה אותם לוויינה בירת אוסטריה ומשם הם המשיכו ברכבת לאיטליה לעיר בשם גנואה.
במהלך הדרך
במהלך הנסיעה עצרה הרכבת באחת התחנות באיטליה ואימו של סבי קנתה להם בננות.
זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי סבי שהוא אכל את הפרי. בהתחלה הוא לא ידע איך אוכלים את הפרי והוא חשב שאוכלים את הבננה עם הקליפה אבל מיד הוא הבין שעשה טעות וטעם הבננה היה נהדר ועד היום הוא זוכר אותו. בזמן השהות שלנו בגנואה הם גרו באכסניה ובה אוכסנו כל העולים לישראל עד שתגיע האנייה שבה הם היו צריכים להפליג לישראל. בזמן שהם היו במלון סבי לא הפסיק להסתכל באופנועי הווספה הקטנים ובליבו הייתה לו תקווה שביום מן הימים הוא ירכוש לעצמו ווספה. בגנואה הם עלו על אנייה בשם " אבצייה" והם הפליגו לעיר הנמל בדרום איטליה בשם נאפולי הנמצאת ליד הר הגעש ווזוב והעיר הידועה פומפיי שנהרסה בהתפרצות הר הגעש וכוסתה בלבה וכל תושביה נהרגו. בנאפולי הם אספו עוד עולים וכלי רכב צבאיים עבור צה"ל והם הפליגו לישראל. באנייה שוכנו כל הנוסעים באולמות גדולים על מיטות קומתיים והם אכלו בחדר אוכל גדול. בגלל הצפיפות רוב הנוסעים שהו על הסיפון ואילו סבי הכיר את המכונאי הראשי של האנייה שהיה לו בן בגילו והוא לקח אותו לחדר המכונות של האנייה והראה לו איך פועלות המכונות של האנייה ומאז הוא תמיד רצה ללמוד בבית הספר לקציני ים בעכו. במהלך ההפלגה הם עצרו בנמל פיראוס (ליד בירת יוון אתונה) ובלימסול קפריסין.
סבא מגיע לארץ
לאחר מספר ימים הם הגיעו לנמל חיפה ומשם לקחו אותם למחנה עולים בנתניה. כאשר נסעו באוטובוס ראו כל הזמן את הים וזה היה מדהים. במהלך הנסיעה סבי ראה בפעם הראשונה ערבים עם כפיות וזה היה מאוד מרגש כאילו הוא בסרט. במחנה העולים הם התגוררו עם עוד משפחה באוהל גדול ובלילה הראשון הייתה סערה גדולה וגשם זלעפות, האוהל שלהם עף ולמחרת היום היה להם מזל והתפנה צריף עשוי מפח והם עברו לגור בו.
את האוכל קיבלו בחדר אוכל גדול ובפעם הראשונה סבי אכל זיתים וחלווה. ליד מחנה העולים היה פרדס גדול
ונתנו להם לאסוף תפוזים שנפסלו למשלוח לחוץ לארץ.
לאחר מספר שבועות סבי עבר ללמוד ב"מוסד עלייה" שנמצא ליד צומת סגולה בפתח תיקווה. הוא מאוד נהנה להיות
בפנימייה הזאת. חצי יום הם למדו וחצי יום עבדו. סבי עבד בכריכייה ובמקביל הוא הצטרף לחוג לגננות והייתה לי גינת פרחים קטנה ליד החלון של החדר שלו.
אחותו עברה עם חבריה הגרעין הסלובקי של בני עקיבא לחוות הנוער בתל עריש ( ליד בית הסוהר אבו כביר )
שם שהתה עד שחברי הגרעין פוזרו לבית הספר החקלאי "מקווה ישראל" ול"קבוצת יבנה".
לאחר פיזור הגרעין אחותו חזרה לנתניה והצטרפה לאמו ולאחר שנה וחצי במוסד עלייה גם הוא חזר לנתניה
והתחיל ללמוד בבית הספר העממי "תחכמוני".