שמואל ב, פרק ו

ירושלים כמרכז רוחני ויחסה של מיכל לדוד

ניסיון ראשון להעלאת הארון לירושלים ומשמעות מעשה זה

שמואל ב, פרק ו:

א) וַיֹּסֶף עוֹד דָּוִד אֶת כָּל בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים אָלֶף:
(ב) וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מִבַּעֲלֵי יְהוּדָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נִקְרָא שֵׁם שֵׁם ה' צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים עָלָיו:
(ג) וַיַּרְכִּבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה וַיִּשָּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ בְּנֵי אֲבִינָדָב נֹהֲגִים אֶת הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה:
(ד) וַיִּשָּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְאַחְיוֹ הֹלֵךְ לִפְנֵי הָאָרוֹן:

(ה) וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי ה' בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֶלִים:
לאחר שדוד כובש את ירושלים והופך אותה לעיר בירה מדינית, הוא מחליט שחייבים להעלות את ארון ה' לירושלים.
מדוע לדעתכן, עניין זה כה חשוב לדוד?

עבודת כיתה- המוות הפתאומי של עוזא

1. קראו את הפס' הבאים, והסבירו מהו הקושי העולה מהם.

שמואל ב, פרק ו:
ו) וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן נָכוֹן וַיִּשְׁלַח עֻזָּא אֶל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֹּאחֶז בּוֹ כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר:
(ז) וַיִּחַר אַף ה' בְּעֻזָּה וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁל וַיָּמָת שָׁם עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים:
(ח) וַיִּחַר לְדָוִד עַל אֲשֶׁר פָּרַץ ה' פֶּרֶץ בְּעֻזָּה וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא פֶּרֶץ עֻזָּה עַד הַיּוֹם הַזֶּה:

2. קראו את פירושו של המלבי"ם לפס' אלו, והסבירו כיצד הוא עונה על קושי זה.

מלבי"ם [ו]
:ויבואו. אחר ששגו בכל אלה הוסיף עוזא לפשוע במה ששלח ידו לאחוז בארון, בחשבו שצריך סמך בל יתמוטט, והיה לו לדעת כי ה' השוכן בו נושא לא נישא, ואמרו חז"ל (סוטה לה א) נושאיו נשא, את עצמו לא כל שכן, והסבה לזה היתה כי שמטו הבקר מתחת העגלה, והיה לו להבין שזה היה משאתם ופחדם:


(מי שרוצה עוד הרחבה בנושא זה, יכולה לקרוא את ספרו של הרב יגאל אריאל על ספר שמואל- "עוז מלך", ולהתעמק בעמ' 162)
Big image

הניסיון השני להעלאת ארון ה' לירושלים ותיקונו של דוד

שמואל ב, פרק ו':
י) וְלֹא אָבָה דָוִד לְהָסִיר אֵלָיו אֶת אֲרוֹן ה' עַל עִיר דָּוִד וַיַּטֵּהוּ דָוִד בֵּית עֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי:

(יא) וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן ה' בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַיְבָרֶךְ ה' אֶת עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל בֵּיתוֹ:

(יב) וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר בֵּרַךְ ה' אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיַּעַל אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד בְּשִׂמְחָה:


רד"ק מפרש כי עובד אדום הגיתי היה לוי שגר בגת (ולכן שמו) וכיוון שראה דוד כי בהשגחת הלויים הארון מסב ברכה, הוא הבין את פרץ ה' ואת הנדרש ממנו, ובעקבות זאת ידע מה לא עשה כשורה ומתקן את הדבר, כפי שמתאר זאת ספר דברי הימים א טו, יב-טו:


יא וַיִּקְרָא דָוִיד לְצָדוֹק וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם לְאוּרִיאֵל עֲשָׂיָה וְיוֹאֵל שְׁמַעְיָה וֶאֱלִיאֵל וְעַמִּינָדָב

יב וַיֹּאמֶר לָהֶם: אַתֶּם רָאשֵׁי הָאָבוֹת לַלְוִיִּם הִתְקַדְּשׁוּ אַתֶּם וַאֲחֵיכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֵת אֲרוֹן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל

אֶל הֲכִינוֹתִי לוֹ:

יג כִּי לְמַבָּרִאשׁוֹנָה לֹא אַתֶּם פָּרַץ ה' אֱלֹהֵינוּ בָּנוּ כִּי לֹא דְרַשְׁנֻהוּ כַּמִּשְׁפָּט:

יד וַיִּתְקַדְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:

טו וַיִּשְׂאוּ בְנֵי הַלְוִיִּם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה כִּדְבַר ה' בִּכְתֵפָם בַּמֹּטוֹת עֲלֵיהֶם:
Big image

עבודה אישית- מיכל ודוד

1. קראי את פס' יג'-כ'. פסוקים אלו מראים שתי נקודות מבט, אחת של דוד (עם עם ישראל), והאחרת היא של מיכל (בארמון), סדרי פסוקים אלו בתוך טבלה, כך שצד אחד יכיל את כל הפסוקים המביעים את תפיסתו של דוד, וצד שני יכיל את כל הפסוקים המביעים את תפיסתה של מיכל.
2. הדגישי את המילים הבאות בפסוקים (הדגישי בתוך הטבלה)- "ארון ה'", "לפני ה'", "בשם ה' צבאות", "מיכל בת שאול", "המלך".
3. הסבירי מה לפי דעתך ההבדל המהותי בין תפיסתו של דוד, לתפיסתה של מיכל?
4. הסבירי עם איזו תפיסה את יותר מתחברת, ולמה.
Big image

(ציור של פרנצ'סקו סאלוויאטי משנת 1552 - 1554).



שמואל ב, פרק ו:

כ ... וַתֵּצֵא מִיכַל בַּת שָׁאוּל לִקְרַאת דָּוִד וַתֹּאמֶר

מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל

אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים:

כא וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל מִיכַל

לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל בֵּיתוֹ לְצַוֹּת אֹתִי נָגִיד עַל עַם ה' עַל יִשְׂרָאֵל

וְשִׂחַקְתִּי לִפְנֵי ה':

כב וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ עִמָּם אִכָּבֵדָה:



-כיצד המילים המודגשות בפס' אלו, עוזרות לנו להבין את התפיסות של דוד ומיכל?



  • המדרש רואה בדו-שיח ביטוי לעימות בין בית שאול לבית דוד:



במדבר רבה פרשת במדבר פרשה ד

וכך אמרה לו מיכל: של בית אבי היו צנועין כ"כ ואת עומד ומגלה לבושך כאחד הריקים?! כיון שגמרה דבריה אמר לה: וכי לפני מלך בשר ודם שחקתי ולא לפני מלך מלכי המלכים שחקתי אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו ...

אמר לה: של בית אביך היו מבקשין כבוד עצמן ומניחין כבוד שמים ואני איני עושה כן אלא מניח כבוד עצמי ומבקש כבוד שמים.


-הסבירי במילים שלך, כיצד דוד מסביר למיכל את ההבדל בין תפיסת בית שאול ותפיסת בית דוד (העזרי במשפט האחרון של המדרש).


שאלות לדיון:
תנו דוגמאות מחייכן בהן אתן או אנשים מסוימים 'צופות/ים מהחלון' על התנהגות/ חברה שונה, ודוגמאות בהן אתן או אנשים מסוימים נצפות/ים מהחלון.

כיצד ניתן להעביר אדם ממציאות של משקיף ומבקר מן הצד, אל תוך השתתפות אמיתית בחוויה המתרחשת?

עונשה של מיכל

שמואל ב, פרק ו:
(כג) וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ:

-מדוע לדעתכם למיכל לא היו ילדים?
-האם עונש זה מוצדק בעיניכם?

רלב"ג [כג]:

מה שאמר אחר זה ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה כאילו יאמר שזה המאמר היה סבה להמנע ממנה פרי בטן כי לא אהב אותה דוד באופן שהיה אוהב אותה קודם זה:

נשים נשקפות בחלון

שלוש נשים נשקפות בחלון וכולן מסמלות בכך את בית המלוכה ואת המרחק מן העם

שופטים פרק ה (כח) בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב

מלכים ב פרק ט (ל) וַיָּבוֹא יֵהוּא יִזְרְעֶאלָה וְאִיזֶבֶל שָׁמְעָה וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ וַתֵּיטֶב אֶת רֹאשָׁהּ וַתַּשְׁקֵף בְּעַד הַחַלּוֹן:


על כך כותב הרב יגאל אריאל בספרו עוז מלך:

בביטוי זה הושמה מיכל יחד עם שתי מלכות אחרות, אם סיסרא ואיזבל. יתכן שהמשותף לשלושתן היא אכן השקפתן החוצה וראיית הפורענות הקרב ומתרגשת עליהן – חורבן מלכותן, וניסיונן ברגע האחרון לומר את דברן. גם מיכל שהתמסרה לדוד באהבה נאבקה במרירות על שימור מורשת בית שאול בתוך מלכות בית דוד, ועתה ראתה את תקוותה נגוזה. (עמ' 165)

בפרקנו מתברר ההבדל בין שני בתי המלוכה: בית שאול ובית דוד, ונסתם הגולל על האפשרות לאיחוד בין ממלכת שאול וממלכת דוד דרך צאצא משותף לשני בתי המלוכה.