אל תקראו לי חירות

מגישה עדי רון

הביט היסטורי

הספר המרחש בשתי תקופות שונות אחד בשנות התשעים והשניה בתקופת המנדט הבריטי

המושגים הקשורים למנדט הבריטי הם:

הפלמ"ח היה הזרוע המבצאת של ההגנה ושימשה כאירגון העזר להביא יהודים בספינות מעפילים.

ספינות מעפילים היו ספינות במצב לא טוב שהעלו יהודים בעליות בלתי לגליות לארץ ישראל את הספניות השיתו אנשי הפלמ"ח חלק מה ספינות לא הצליחו להגיע בגלל שחלקן טבעו חלקן נתפסו והועברו למחנות עבודה בקפריסין והיתר עלו לארץ.

הספר הלבן הוא ספר אם חוקי העלייה של היודים שכתבו הבריטים בספר הזה כתוב את מספר האנשים שנתנו לעלות לארץ ועוד כמה חוקים כמו למשל: איחוד משפחות ,אנשים עם נכסים בארץ ישראל ועוד חוקים שאישרו לתת סרטיפיקטים

הפגנה נגד הספר הלבן

היבט סיפרותי

הספר "אל תקרא לי חירות" הוא מדבר על ילדה ששמה לימור ,

לימור חיה בבית בלי אבא אביה נהרג בתאונת דרכים אבל לימור סיפרה לכולם שהוא נהרג במלחמה .

ללימור יש חברה טובה ששמה סיוון ולימור מספרת לה הכל אפילו על אבא של היא סיפרה וסיוון מספרת ללימור הכל, יום אחד אמא של לימור הגיעה מוקדם הביתה וסיפרה ללימור שהיא מכרה את ביתה של סבתא (שנפטרה) בירושלים לחברת הריסות והיא ביקשה מלימור לעזור לה לפנות את הדברים הישנים לימור בדיוק קבעה עם סיוון ללמוד ביחד למבחן בהיסטוריה אבל לימור הבינה הבינה שזה יותר חשוב מללמוד למבחן אז היא ביטלה את הפגישה עם לימור ונסעה לירושלים שם לימור מוצאת את היומן של סבתא שלה בתוך מעטפה ועליה כתוב"ללימור נכדתי, ולא לאף אדם אחר מלבדה " לימור נתקלת בכל מיני בעיות האם לספר לסיוון מה כתוב ביומן האם לספר לאימה על היומן ובעיות כלכליות בבית.

הדמות שבחרתי היא לימור בגלל שהיא מתעניינת היא לא מפסיקה באמצע אבל למרות זאת שהיא גם משקיה שעות רבבות במה שהיא עושה היא עדיין לומדת יושבת וקוראת את החומרו יושבת ללימוד

קצת על נגה מרון

נגה מרון נולדה בירושלים ולמדה בגינמסיה העברית בירושלים נגה שירתה בפלמ"ח והתגייסה לצה"ל

במהלך מלחמת השחרור שוחררה נגה משרותיה הצבאי (1948) ולמדה הוראה באוניברסיתת בר אילן וסיימה בהצטיינות את הלימודים ב1975 נגה פרשה פרישה מוקדמת ממערכת החינוך והחלה לכתוב ספרים.

"סופרים קוראים" - נגה מרון

נקודה אישית

למדתי על התקופה הרבה דברים כמו: המצב בקיבוצים על איך שההורים רצו שילדהם ישארו לישון איתם אך ועד הקיבוץ לא אישר זאת ולפעמיים אנשים עזבו את הקיבוץ כמו בסיפור שקראתי באותה תקופה היו הרבה מחלות כמו טיפוס ועוד מגפות קשות הספר ריגש אותי מאוד ואני זוכרת קטע שלימור קראה את יומנה של סבתא שלה ומה שקרה לה קרה ללימור יש בספר קטעים עצובים משמחים ומרגשים אבל הספר הזה מאוד מוצלח לדעתי.