עבודה בנושא דוד וגוליית
מגישים: רון יצחקי, תמיר לביא
החלק המקראי
לעומת זאת, דוד, נער שאפילו לא גויס לצבא, הגיע להילחם ללא שריון וללא תחמושת ובכל זאת ניצח בקרב.
מוסר ההשכל הנובע מכך הוא שהגודל לא קובע.
2) דוד מתנדב למשימה זו למרות שלא היה לוחם בצבא שאול מכיוון שבטח בה' וידע שהוא איתו והוא יעזור לו לנצח את גוליית. "ויאמר, דוד, יהוה אשר הצלני מיד הארי ומיד הדב, הוא יצילני מיד הפלישתי הזה".
3)
החלק הספרותי
הדומה בין השיר והסיפור המקראי
גם בשיר וגם בסיפור המקראי רשום כי כל הלוחמים פחדו מגוליית ומגודלו
העצום ולא העזו להילחם בו.
לפי השיר - "כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל,
גיבורים ברחו הביתה, לוחמים זייפו ת'גיל".
לפי המקרא - "וישמע שאול וכל ישראל, את דברי הפלישתי האלה ; ויחתו ויראו, מאד".
דבר נוסף שדומה בין השיר והסיפור המקראי הוא שדוד התעצבן מכך שגוליית קילל את ה'.
לפי השיר - "דוד מלך התעצבן, הרוגטקה תנגן."
לפי המקרא - "כי מי, הפלישתי הערל הזה, כי חרף מערכות אלוהים חיים".
החלק האומנותי
2) בחרנו בתמונה זו מכיוון שאנו חושבים שהיא מציגה בצורה הטובה ביותר את הדמויות.
לפי הסיפור המקראי, גוליית הוא איש ענק ועצום בגודלו, וניתן לראות זאת גם בתמונה.
בנוסף לכך, לפי המקרא, דוד הגיע להילחם בגוליית ללא שריון וללא תחמושת כפי שמתואר בתמונה.
3) קישור לאתר: http://eureka.org.il/item/16144
פרשנות לדמות: מי היה הנער שניצח את הענק?
בסיפורי התנ"ך מסמל הנצחון של דוד על גוליית הפלישתי את נצחון החלש על החזק, נצחון של אלה שאין להם סיכוי על אלה שכל כלי הנשק בידיהם והם חזקים ונראים בלתי מנוצחים.
אנו לומדים מהנצחון הזה שבחיים כדאי לחפש דרכים לעשות את הבלתי אפשרי ושזה שדברים נראים ברורים וחסרי סיכוי, זה לא אומר שאכן אין סיכוי ושהכל אבוד.
הנצחון הזה גם מדגים את הצורך להיות יצירתי ולחשוב אחרת ממה שצפוי, כי כך הסיכויים להתגבר על הקשיים הם גדולים יותר.
4) הציור אכן תואם את התיאור המקראי. בתמונה גוליית נראה כאדם ענק ועצום בגודלו, בעל שריון על
גופו וכובע נחושת על ראשו - "ויצא איש הבנים ממחנות פלישתים, גלית ושמו מגת: גבהו שש אמות וזרת.
וכובע נחושת על ראשו, ושריון קשקשים הוא לבוש".
חלק הפיזיקה - מתמטיקה
1) קישור:
2) לפי דבריו של המרצה, חוקי הפיזיקה השפיעו על ניצחון דוד בקרב.
המרצה טוען שהקלע שהיה לדוד הוא לא רוגטקה, הוא למעשה נשק בעל עוצמה אדירה.
כאשר דוד מסובב אותו בערך כשש עד שבע פעמים בשנייה, האבן הנמצאת בנשק טסה קדימה ממש
מהר, סביר להניח שבמהירות של 35 מטר לשנייה.
יתרה מזאת, המרצה ממשיך ואומר שהאבנים שהיו באזור הקרב לא היו אבנים רגילות, הן היו מבריום
גופריתי, הכוונה היא שיש להן צפיפות כפולה מזו של אבנים רגילות והן גורמות לפגיעה קטלנית יותר.
3) קיים חוק פיזיקלי הסותר את הסיפור המקראי: מסה • מהירות בריבוע = אנרגיית תנועה.
שני הגורמים שמשפיעים על אנרגיית התנועה הם מהירות ומסה. ככל שהמסה תגדל, כך גם אנרגיית
התנועה. אותו דבר בנוגע למהירות, ככל שהמהירות תגדל, כך גם אנרגיית התנועה.
ולפי דברי המרצה, מסת האבן שדוד השתמש היא כפולה מזו של אבנים רגילות.
4) אנו חושבים שהמרצה העלה מסקנות מאוד מעניינות ומרתקות.
מסקנותיו סותרות לסיפור המקראי, הן מביאות עמדה שונה ומאפיינים חדשים לדמויות שבסיפור לדוגמה:
הוא טען שגוליית סבל ממחלה הנקראת 'אקרומגליה', שגורמת לו להיות פחות חזק ועוצמתי כפי שמתואר בסיפור.
המרצה מנסה להדגיש שסיפור זה אינו נכלל בסיפורים שבו החלש מנצח את החזק.
5) החוקר העלה מספר טענות מעניינות. אנו לא מקבלים את טענותיו מכיוון שלפי הסיפור המקראי,
ה' נמצא עם דוד באותו זמן, רוח ה' טובה שררה עליו. בעקבות זאת דוד יכל לעשות מעשים שאינם מטבע האדם
ובעצם לנצח בקלות את גוליית בעזרת אלוהים שנמצא איתו.