העליה החמישית- עבודה בהסטוריה
מאת לאוניד גרצ'ו, אמילי לופטין, בן קזנסקי ודלית כץ
חלק א'
הגורמים לעלייה
העלייה החמישית, התחילה בתחילת שנות השלושים. עלייה זו הושפעה במיוחד מתהליכים שהביאו לבסוף לפרוץ מלחמת העולם השנייה באירופה. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933, אדולף היטלר ומפלגתו הטילו גזרות קשות על היהודים, חוקקו חוקים מפלים, ונישלו אותם מעבודתם ומרכושם. חייהם הפכו קשים מנשוא. חלק גדול מהיהודים, שהרגישו בסכנה גדולה, ביקשו להגר מארצותיהם, אולם רוב המדינות ובתוכם ארה"ב, סגרו את שערם בפני מהגרים.
מצב היהודים החמיר מאוד גם בארצות אחרות במזרח אירופה. בפולין ובמדינות נוספות התנהלה תעמולת הסתה נגד היהודים והעמיקה האפליה החברתית והכלכלית שהכבידה על חייהם. ככל שגבר כוחו של היטלר כן גדלה האפליה נגד היהודים גם מחוץ לגרמניה, מצב שהגביר את רצונם של יהודים רבים להגר.
כינויי העלייה
"העלייה הגרמנית" - עליית היהודים מגרמניה התגברה עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון
מאפיינים חברתיים
קשיים איתם התמודדו העולים
העולים נאלצו להתמודד עם קשיים רבים כמו קשיי קליטה: שפה חדשה, אקלים שונים מאילו שבאירופה, לעבוד במקומות עבודה שלא התאימו להשכלתם ולמקצועם. בנוסף לכך, שרר מתח בינם לבין תושבי היישוב הוותיקים בשל הבדלי המנטליות בינם ובשל הניכור בינם לבין העולים ממזרח אירופה.
תרומתם ליישוב היהודי
מספר היישובים החקלאיים הוכפל. גדלו ענפי הפרדסנות, בנייה, תעשייה ומסחר. ייבוא ההון לארץ הסתכם ב-35 מיליון ליש"ט. הוקמה התזמורת הפילהרמונית, הורחבה האוניברסיטה העברית בירושלים והשתפרה רמת הרפואה. לעולים הרבים שהגיעו בעלייה זו הייתה משמעות מרכזית בעימות מול הרוב הערבי בארץ-ישראל ביצירת יישוב יהודי בעל משקל שלא ניתן להתעלם ממנו בהכרעות המדיניות על ארץ-ישראל
חלק ב'
קשיי הקליטה של "עליית הנוער"
שישים נערים ונערות בני 15 ירדו מאוטובוס במרכז המושב כפר ויתקין בתחילת ינואר 1939 וצעדו על פני החול לעבר בנין גדול מימדים שקירותיו ערומים מטיח.
משבר כלכלי ומחסור גדול בכסף הטרידו את העולים כמו כן קשיי שפה וחוסר הבנה.
חבורה במקום משפחה
שינוי בסביבה- מעבר לסביבה לא מוכרת עם אנשים לא מוכרים, נאלצו להתמודד עם עבודת כפיים קשה ואף לשהות במקום קטן עם אנשים לא מוכרים להם. אך ידעו שכל הקשיים האלה היו שווים את המאמץ כי ידעו שניצלו מגורל לא ידוע.
ראיון עם עולה
ש׳: למה בחרה משפחתך לעלות ארצה?
ת׳:לא היה למשפחה שלנו כסף ברוסייה. היה עוני ברחובות והמשטר המקומי לא עזר לתושבים לצאת מהמשבר. היית יכול לצאת לרחוב ולהישדד בידי חסרי בית ורכוש. כמובן שעדיין נשארו אנשים נחמדים.
ש׳: האם נתקלתם בסוגים של קשיי קליטה כשעליתם?
ת׳: הקשיים לא הפריעו לי כל כך כי קלטתי את השפה די מהר אבל להורים שלי היה יותר קשה לקלוט את השפה. לאבא שלי היה קשה למצוא עבודה בשל הביקוש הנמוך במפקדים צבאיים אבל לאמא שלי היה קל למצוא עבודה בתור אחות בבית החולים. כל הילדים בגן החובה ובבית הספר אהבו אותי ועזרו לי עם הקשיים המיוחדים שלי. גם לאבא שלי לא הייתה בעיה להיקלט בחברה הישראלית. הציעו לו עבודה והוא עובד בה עד עכשיו.
ש׳: האם הרגשתם באיזשהם הבדלים תרבותיים כשהגעתם לארץ?
ת׳: למען האמת, הלכתי לגן דתי שם היו אשכנזים וההבדל בין רוסים לאשכנזים הוא בעיקרון רק בשפה. רוב החברים שלי היו דוברי רוסית וכך לא הרגשנו בשום הבדל ממשי.
ש׳: האם קיבלתם סיוע מהמדינה באיזשהי צורה?
ת׳: לא, לא קיבלנו סיוע מהמדינה. גם לא היינו זקוקים לו... כאמור, אנשים אהבו אותנו ואהבו לעזור לנו.