הקיץ של אביה

עומר צורף ו'3

ההיבט ההיסטורי בעלילת הסיפור

עלילתו מתרחשת בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 .

סיפור זה קרה מלפני 96 שנה!!!


לבושם היה מגושם ,מלוכלך ולא הדור .

המקום שבו מתרחש הסיפור הוא קטן ועני .

האנשים היו מאוד עניים ומסכנים.

ההיבט הסיפרותי

אביה היא ילדה בת 10 יתומה מאב, החיה בפנימייה ,כי אמה הניה היא ניצולת שואה,חולה בנפשה ומאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי בטקס סיום הלימודים בפנימייה ב 1951 להפתעתה של אביה אמה מגיעה לפנימייה ולוקחת אותה משם כי היא גלתה ששערה של אביה מלא בכינים.אחרי שהן חוזרות הביתה ששוכן בפתח תקווה אמה מספרת אותה בכדי להוציא את כל הכינים שיש לה על הראש אך הילדים בשכונה לא מקבלים אותה עם הקרחת.אחת הבעיות בסיפור היא שבעצם הילדים בשכונה לא מקבלים את אביה עם הקרחת וכתוצאה מכך משפילים אותה ומזלזלים בה.לפי דעתי הדילמה בסיפור היא שאביה מתלבטת עם לזרוק על מיה אברמסון את האבן או לא.

נקודת השיא בעלילה לפני דעתי זה שאביה זורקת על מיה את האבן וגורמת לה לעיוורון.אני בחרתי את הדמות אביה,הינה גמות עם המון רגשות .מצד אחת רגשות לאמה ומצד שני את זה שהיא סובלת שהילדים בשכונה לא מתנהגים אלייה בכבוד. זה שהיא זורקת על מיה את האבן בגלל שלא נתנה לה להתקבל לחוג ריקוד.

נקודה אישית

אני למדתי על תקופה זו שלאנשים לא היה הרבה כסף בשביל לקנות בגדים או דברים מפוארים,הבגדים היו מלוכלכים וצנועים,לא היה מקומות בילויים גרו בבתים קטנים כמעט בלי אוכל ושתייה.


אני מאוד אהבתי את ספר זה ,הוא נגע לי ללב מהבחינה שאנשים גרו במקומות קטנים כמעט בלי אוכל ושתייה, ילדים היו בפנימיות,איך שהילדים בשכונה זילזלו באביה ולא באו ליום הולדתה.

הפתיע אותי בסיפור זה שלמרות זאת שאביה הייתה ילדה צנועה ומה שעשו לה היא לא כל כך הגיבה אבל הפתיע אותי שהיא זרקה את האבן על מיה אברמסון .