ריפלקציה- עדן גולדשטיין

3 ציפיות מההפקה- האם הן התממשו?

1. להגיע לרמה של משוגעת משנה שעברה (או אפילו לעבור אותן)- התממש. אני מאוד מרוצה מהרמה של ההצגה שלנו.

2. ליצור הצגה שמצד אחד כואבת, קשה וביקורתית ומצד שני עם הרבה אתנחתות קומיות. לבטא את עצמי דרך ההצגה.- התממש. אני מרגישה שהצלחתי לחשוף בהצגה את עולמם הפנימי של ילדים שמאובחנים בהפרעות קשב וריכוז ובלקויות למידה. לפי התגובות שקיבלתי אחר כך הצלחתי להעביר ביקורת חזקה על החברה כמו שרציתי. אבל במקביל היו הרבה רגעים קומיים ואפילו צחקו יותר משציפיתי.

3. ליהנות במהלך התהליך- התממש. למרות שהיו הרבה רגעים קשים במהלך התהליך, אני חושבת שבסופו של דבר באמת נהניתי מהעבודה על ההפקה והיו הרבה רגעים מצחיקים וכיפיים. אני גם בן אדם שלא לוקח דברים בצורה קשה מדי ואני חושבת שזה עזר לי לא להילחץ ולקחת הכל בפרופורציות וככה באמת הייתי מסוגלת ליהנות מהתהליך.

קשיים ואכזבות

בהתחלה היה לי קשה להתרגל לעבודה בקבוצה. זה לא קל להצליח לתמרן בין הרבה דעות שונות וכוחות מנוגדים ובמקביל להישאר נאמן לדעות שלך ולא לפגוע באף אחד. זה היה קשה במיוחד בהתחלה כשעוד הרגשתי צורך "לבסס" את מעמדי בתור בימאית. היה לי קשה בהתחלה להיות קשובה לדעות שונות משלי ולפתוח את הראש לרעיונות אחרים. אני מרגישה שזה משהו בממש עבדתי עליו ובשלב כלשהו במהלך העבודה זה כבר הפסיק להפריע לי כי באמת הצלחתי לעשות שינוי בעצמי ולהקשיב לכל אחת ולפרגן לכולן גם אם פחות התחברתי לרעיון מסוים. גם למדתי לנסות דברים בפועל ולא לשלול מייד אפילו אם אני פחות מתחברת. אבל לקח לי זמן להגיע למצב הזה ובהתחלה זה היה קשה.

בנוסף היו רגעים שהרגשתי שהופעל כלפי לחץ חברתי, כשכל הבנות לוחצות למשהו אחד ואני לא מתחברת אליו ורוצה לעשות משהו אחר. היו גם פעמים שבהם הרגשתי שמוציאים אותי "הרעה"... שבנות מאוכזבות ממני כי הקשבתי לרעיון שמישהי אחת הציעה וויתרתי על רעיון שמישהי אחרת העלתה. או שלא הצלחתי להראות התלהבות לגבי רעיון שלא אהבתי.

גם זה היה יותר בתחילת התהליך, כשכל ההחלטות החשובות נעשו במקביל לתהליך הגיבוש הקבוצתי וההיכרות בינינו, וזה לא היה קל.


היו לי גם קשיים עם הבנות. עם אחת הבנות לקח לי זמן להגיע למצב של תקשורת טובה והרגשתי שהרבה זמן הייתה מתיחות בינינו. היו גם שתי בנות אחרות שלקראת סוף התהליך היו פחות רציניות ובגלל שהן חברות שלי ההתנהלות מולן הייתה פחות נעימה כי לא רציתי לריב איתן או להתעמת איתן מצד אחד, אבל מצד שני רציתי שהן יעשו את העבודה שלהן בזמן.

נקודת אור

במהלך כל העבודה היה לי כייף לראות את ההצגה מתגבשת לאט לאט ונהניתי להשתמש בכל היצירתיות שלי ולתעל הכל אל תוך ההפקה.

התגובות הטובות תמיד עודדו ונתנו אנרגיות להמשיך, וכל פעם שהצלחתי ליצור סצנה שעבדה כמו שצריך זה עודד אותי ונתן לי מוטיבציה.

גם הרגעים הכיפיים והמצחיקים בחזרות היו משחררים ומרעננים. טל שייער במיוחד- תמיד הצחיקה והיה כייף לעבוד איתה בגלל שמצד אחד היא רצינית בעבודה שלה, ומצד שני היא תמיד הקלילה את האווירה והצחיקה והיו רגעים שהחוש הומור שלה היה ממש הכרחי אפילו.

מה אני לוקחת איתי לחיים

במהלך העבודה על ההפקה למדתי המון על עבודה בקבוצה. למדתי כמה חשוב לפרגן לכולם, במיוחד בעבודה קבוצתית משותפת, כדי לגרום לכל אחת להרגיש חלק.

אני לוקחת איתי את כל הפידבקים הטובים שקיבלתי על עבודת הבימוי שלי ואני לוקחת את כל מה שלמדתי על הפרעות קשב וריכוז. אני מרגישה שבעקבות העבודה על ההפקה אני יכולה להבין את אח שלי (שמאובחן בקשב וריכוז) הרבה יותר טוב.