האביר
מגישה: ים מור
האביר
אביר הוא תואר מכובד שמוענק לאדם על שירותו לממלכה. בימי הביינים, היו האבירים מעמד חברתי חשוב באירופה המערבית והמרכזית. האבירים היו לוחמים הרכובים על סוס עם שיריון עטור ומכובד.
הם היו ממעמד חברתי חשוב והם נחשבו בדרך כלל לחלק מהאצולה. דווקא הילדים הצעירים הוכשרו לאבירים מכיוון שתפקיד האביר דרש מומחיות ולקח 6 שנים של התכוננות עד לקבלת תואר האביר.
תהליך ההכשרה לאביר
האביר הוא לוחם אשר הוכשר לתפקידו כבר מגילאים 7 - 9.
בשלב הראשון, המתחנך לאבירות ומשמש כמשרת את אחד האבירים בבית האדון (ובכך הוא לומד על חיי היום יום של האביר).
בגיל 12 מתחיל את אימוניו הצבאיים: שימוש בכלי נשק,
תקיפת דמויות דמה, סייף, ציד והתגוששות.
בגיל 15 מסיים את לימודי האבירות והופך לנושא כלי
המלחמה של האדון בפשיטות.
את התואר אביר הוא מקבל בטקס מיוחד בגיל 16 - 19.
האביר
כל אביר התחייב לנהוג כראוי ללוחם נוצרי. לשם כך נוסחו כללי ההתנהגות של האבירים. לפי כללים אלו האביר חייב להיות נאמן לנצרות ולאדון. עליו להיות לוחם אמיץ, נדיב, רודף אמת וצדק, עניו ומגן על החלשים. כמו כן עליו להגן על הכנסייה והאמונה הנוצרית, והוא מחויב להילחם למענן בכופרים ובכל אויב אחר. על כל האביר לדעת לרקוד ולהתנהג בנימוס ובכבוד בחברת גבירות. עליו לדבר בשפה מליצית, לחבר שירים לכבוד מאורעות מיוחדים וללוות את שירתו בנגינה. למרות כללי ההתנהגות האלה אבירים רבים השתתפו במעשי ביזה ושוד בכפרים ובדרכים, שרפו כפרים ושדדו עוברי אורח.
כללי התנהגות האביר
האבירים היו מטובי החיילים בימי הביניים, הם נלחמו על גבי סוסים כשהם לבושים בשריון כבד ומפואר.מי שרצה להיות אביר, היה צריך ללמוד את המקצוע כבר מגיל שבע.
לאבירים היו חוקי התנהגות קפדניים, שאסור היה להם להפר. הם נשבעו לשרת את הדת הנוצרית וכן לשרת את מלכם, לעזור למסכנים ולהתנהג בנימוס עם כל אדם ובעיקר עם נשים.
כל אביר היה צריך להתחייב ולנהוג כראוי ללוחם נוצרי - ולמען מטרה זו
נוסחו כללי ההתנהגות של האבירים:
- האביר הוא מגן הכנסייה הנוצרית, ומחויב להילחם למענה בכופרים.
- האביר צריך לדעת לרקוד ולהתנהג בנימוס ובכבוד בחברת גברות.
- האביר מדבר בשפה מליצית, מחבר שירים וללוות את שיריו בנגינה.
- האביר הוא לוחם אמיץ, נדיב, רודף אמת וצדק, עניו ומגן על החלשים.
פרטי הציוד והלבוש של האביר
לאביר פרטי לבוש וציוד רבים וכבדים (משקל הציוד היה כ-30 ק"ג). האביר לבש :
חרב, כפפה, מגן זרוע, קסדה,
שריון חזה, חרכי ראייה,
שריונית לירך, שריון לברך,
מגן מרפק, כיסוי שריון לנעל
יתרונות וחסרונות בבגדי האביר
חסרונות:
1. הלבוש היה כבד, השריון שקל כ20 ק"ג והיה קשה מאד לסחוב אותו.
2. הלבוש היה מסורבל ולקח זמן רב ללבוש אותו.
3. השריון פגע ביכולת הלוחם לתפעל כלי נשק.
יתרונות:
1. לבוש האבירים היה חסין כמעט מכל דבר והיה קשה להיפגע כשהוא על האביר.
2. הלבוש היה מלכותי, ומי שלבש את לבוש האבירים והיה אביר היה שייך למעמד האצולה.
3.הלבוש אפשר מעט גמישות מכיוון שהשריון היה רק על אזור החזה והבטן כך שהידיים יכלו לפעול בחופשיות.